מי האוכלוסייה העלולה להעביר את מחלת השפעת לקבוצות סיכון?  
  
• רופאים, אחיות, ומטפלים אחרים העובדים במסגרת שירותי הבריאות: מרפאות, בתי חולים, בתי אבות ומוסדות אחרים.
• אנשים המצויים בסיכון גבוה (כמפורט) החשופים  לבני משפחה, כולל ילדים החולים בשפעת.

   
האם כדאי לחסן גם אוכלוסייה ללא מחלות רקע?
  
הסיכון של אנשים בריאים, ילדים ומבוגרים, לפתח סיבוכי שפעת,  אומנם נמוך יותר, אך אין מניעה לחסן את מי שמעונין לחסוך  מעצמו ומילדיו את חוויית השפעת.

למי עוד מומלץ להתחסן?
  
• אנשים צעירים ובריאים, המעונינים להימנע מתחלואה בשפעת ומניעת ימי היעדרות מעבודתם, מלימודיהם או מעיסוקם.
• אנשים הממלאים תפקידי מפתח, או המועסקים בשירותים קהילתיים חשובים.
• אנשים המבקרים בארצות טרופיות בכל חדשי השנה, או אנשים המבקרים  בארצות שבחצי הכדור הדרומי בין החודשים אפריל וספטמבר.

למי לא מומלץ להתחסן?
  
 
• אנשים הידועים כבעלי רגישות לחלבון ביצה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תגובות לאחר חיסון נגד שפעת.
• אנשים עם תופעות של אסתמה תעסוקתית או תופעות אלרגיות אחרות על רקע חשיפה תעסוקתית לחלבון ביצה.
• אנשים החולים במחלת חום חריפה, עד להחלמה.

   
מהו העיתוי היעיל לקבלת החיסון?
  
• העיתוי המומלץ לקבלת החיסון הוא בתחילת העונה הקרה, בין החודשים אוקטובר ועד סוף חודש נובמבר.
• אנשים שלא חוסנו במועד המומלץ יכולים להתחסן גם לאחר מועד זה.
• יש לתכנן כך שילדים אשר לא חוסנו בעבר וזקוקים לשתי מנות  תרכיב ברווח זמן של חודש לפחות ביניהן, יקבלו את המנה  השניה עד סוף נובמבר.

   
המידע ניתן באדיבות אתר האינטרנט של משרד הבריאות