מאז תחילת עידן ניתוחי הלב הפתוח, היוותה מכונת לב-ריאה את האמצעי העיקרי שאפשר ביצוע ניתוח מעקפים כליליים. מכונת לב ריאה מורכבת ממשאבה המזרימה דם בהתאם לתפוקת הלב הנדרשת וכן מחמצן המבצע שיחלוף גזים ומחליף בכך את פעולת הריאות. הזרמת דם וחמצון חוץ גופי מאפשרת שיתוק של הלב ותפירת מעקפים כליליים בתנאים מיטביים, קרי שדה ניתוחי יציב ונקי מדם.
למרות שיפורים טכנולוגים בתכונות הצנרת והמחמצן, חיבור חולה למכונת לב-ריאה עדיין טומן בחובו שורה של סיבוכים אפשריים לחולה הנובעים מעצם ההתחברות למכונה או משנית לזרימת הדם החוץ-גופית. תחלואה זו כוללת אירועים מוחיים (שמקורם בעיקר תסחיפי), הפרעות בקרישת הדם, אי ספיקת כליות בדרגות חומרה שונות ותגובה דלקתית רב-מערכתית.
לאחרונה הודגם כי בחולים שעברו ניתוחים בעזרת מכונת לב-ריאה, קיימת נטייה לירידה קוגניטיבית לאחר הניתוח.
ניסיונות לבצע רה-וסקולריזציה על לב פועם ללא מכונת לב-ריאה החלו לפני כ-15 שנה, אך לא אומצו בצורה נרחבת בעיקר בשל מגבלות טכניות שגרמו לאיכות השקה לא אופטימלית ומנעו יכולת ביצוע מעקפים לאזורים אחוריים בלב.
מזה כחמש שנים, לאור התפתחות מכשור מתאים, מיומנויות כירורגיות ושיתוף פעולה עם הצוות המרדים, הפכה שיטה זו למקובלת במרכזים מובילים בעולם, וברבים מהם מהווה את הטכניקה העיקרית לביצוע ניתוחי מעקפים כליליים. 
בעת ביצוע ניתוח מעקפים בלב פועם הלב ממשיך לעבוד כל מהלך הניתוח והחולה אינו מחובר כלל למכונת לב-ריאה. נעשה שימוש במייצב וואקום המקבע את האפיקרד רק באזור הסמוך לעורק הכלילי המנותח, ובכך מאפשר ביצוע השקה באזור "המבודד" מתנועת הלב.
סרטי הסטה ומכשיר אחיזה מאפשרים את הסטת הלב הפועם לחשיפת אזורים בחלקו האחורי והתחתון.
בניתוחי לב פועם, מותקן תפר אלסטי פרוקסימלית ודיסטלית לנקודת ההשקה ובכך מייצרים שדה נקי מדם באזור ההשקה. תפר זמני זה מעניק את התנאים הנדרשים לדיוק מרבי. לעיתים נדרש שימוש ב-shunt קורונרי להעברת דם לחלקו הדיסטלי של העורק.
שיעור פתיחות המעקפים שנה לאחר הניתוח אינו שונה מהתוצאות בניתוחים הנערכים עם מכונת לב-ריאה.
בעבודות שלנו ושל אחרים, הודגם כי טווח מספר המעקפים המבוצע ללא מכונת לב-ריאה עומד על 2-5 מעקפים לניתוח, וכי שיעור הרה-וסקולריזציה הלא-מלאה עומד על כ 5%.
עבודות השוואתיות הדגימו יתרון בהישרדות בחולים עם סיכון ניתוחי מוגבר. מסתמנת מגמה ברורה לירידה בשיעור האירועים הנוירולוגיים לאחר ניתוחים מסוג זה ביחס לניתוחים סטנדרטיים בעזרת מכונת לב-ריאה, במיוחד בתת-הקבוצה העוברת ניתוחים ללא מניפולציה על פני האאורטה.  יתרון עקבי הודגם גם בהפחתת הירידה הקוגניטיבית, המוסבר גם הוא בהפחתת אירועים תסחיפיים מיקרואמבוליים למוח.  יתרונות נוספים כוללים הפחתת הצורך בהחזר דם ומוצריו, קיצור זמן ההנשמה, קיצור משך השהות בטיפול נמרץ ובמהלך האשפוז בכלל. יש לציין, כי עבודות הבוחנות מדדים תת-קליניים,  הדגימו שחרור מופחת של אנזימי לב לאחר הניתוח בלב פועם בהשוואה לזה המבוצע עם מכונת לב-ריאה - עובדה המעידה על שימור טוב יותר של שריר לב והפחתה ניכרת בתגובה הדלקתית-סיסטמית לניתוח. 
לניתוחי לב פועם יתרונות חשובים לאור השינויים הדמוגרפיים באוכלוסיית המנותחים, המתבטאים בגילאים מתקדמים יותר ותחלואה נלווית בשיעור גבוה. קיימת הסכמה רחבה לכך שהאופציה הניתוחית הזו מומלצת ביותר ומפיקה את מירב יתרונותיה בתת-קבוצות מסוימות: חולים עם אאורטה מסוידת (טרשתית), אוכלוסיות מבוגרות (75<), מנותחים סביב אוטם טרי ותפקוד לב כושל וחולים עם הפרעה בתפקודי כליות נהנים  במיוחד מהימנעות מחיבור למכונת לב-ריאה. לאחרונה אף הודגם כי שיטה זו מורידה את התחלואה הסביב-ניתוחית בחולי סוכרת. 
קיימות מספר התוויות-נגד (יחסיות) לביצוע ניתוחים על לב פועם: עורקים בעלי קוטר קטן מהרגיל, מיקום עורקים כליליים תוך שריריים, חוסר יציבות המודינמית או נחיצות בפרוצדורה ניתוחית נוספת כגון החלפת / תיקון מסתם.