הקדמה
מה פירוש המילה מגיפה - המילה העברית “מגיפה” - שורש נ.ג.ף, שפירושו ליפול, לספוג מכה או פצע, להיתקל במכשול.
ספר שמואל א’, פרק ז’, פסוק י’: “וירעם ה’ בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל”.
ספר שמואל ב’, פרק י”ח, פסוק ז’: “וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף”.
המילה “epidemic”, באה מיוונית, ופירושה במקום בו יש בני אדם. 
אנחנו מכנים מחלה בשם מגפה כאשר:
• מחלה זיהומית מתפשטת אל מעבר לאוכלוסייה מקומית מוגדרת
• נמשכת לאורך זמן רב מהרגיל
• פוגעת באנשים בשטח גיאוגרפי נרחב.
• כאשר המחלה פוגעת בקנה מידה עולמי, אנשי המקצוע מכנים זאת 'פָנְדֶמיה'.

מגיפות בעבר הרחוק
בעבר הרחוק המגיפות נחשבו לעונש מן השמיים על מעשים לא ראויים - פעולות של כוחות האופל ונציגיהם.
• במשך אלפי שנים חשבו בני האדם שהאלים הם אלה שאחראים לפרוץ מגיפות בעולם.
•  כתוצאה מכך, גם הטיפול בהן נטה לכיוון העל-טבעי - מקדשים, תפילות, הקרבת קורבנות, קסמים ולחשים.
•  גם כיום יש גל של חזרה לרפואה האלטרנטיבית, שהולכת ותופסת מקום נכבד כאלטרנטיבה לרפואה הקונבנציונאלית.

מגיפות בזמן התנ"ך
הרבה מודעות למחלות מדבקות ומגיפות - ספר ויקרא מכיל הוראות  לשמירה על הגינה ציבורית, אספקת מים תקינה, טיפול בביוב, וכו’.
•  המגיפה העיקרית - צרעת.
•  הסימפטומים  - “אדם כי יהיה בעור-בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור-בשרו לנגע צרעת” (ויקרא, פרק י”ג).
•  הגורם למחלה - לפי התנ”ך אין מדובר במחלה גופנית, כי אם באקט משמעתי רוחני שמקורו באלוהים - אות אזהרה לעבריין.
•  הטיפול - השמת החולה בהסגר למשך מספר רב של ימים.
לדוגמה: ספר במדבר, פרק י”ב:
•  סיפור המעשה: “ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האישה הכושית אשר לקח”.
•  הסיבה לעונש: הוצאת לשון הרע - רכילות...
•  התגובה האלוהית: “והענן סר מעל האוהל והנה מרים מצורעת כשלג” (במדבר, פרק י”ב).
•  הפתרון: מרים ואהרון מתנצלים, ומרים מושמת בבידוד מחוץ למחנה למשך שבוע.
מסקנה: מגיפות הן התגלמות פיזית של חטא רוחני אנטי-סוציאלי (שבועת שווא, גאוותנות, דיבה, או פעולות נגד עם ישראל…).
דוגמאות בולטות נוספות:
•  מכות מצרים (כינים, שחין וכמובן מגפת הדבר).
•  מגפת הפלשתים.

מגיפות במצרים העתיקה
הסיבות למגיפות - המצרים האשימו את האלים של אויביהם בהבאת המגיפות, והתפללו לאלים בס וסקמת.
3000 לפנה”ס - סקחתאנך, הרופא הראשון.
2600 לפנה”ס - אימחותפ, יועץ רפואי למלך.
הטכנולוגיה - צמחים ועשבי מרפא, ניתוחים, קמעי  - קסם (חלקם אפילו עבדו…)
בכל מקרה, בסופו של דבר, הרפואה היא רק כעזר לאלים - כאשר המצב מסתבך פונים לאלים.
והפיתרון - 500 לפנה”ס - אימחותפ “הופך” לאל, נבנים מקדשים עבורו המשמשים לריפוי האוכלוסייה. 

מגיפות ביוון העתיקה
האזכורים הראשונים למגיפות הופיעו אצל היוונים:
באיליאדה של הומרוס (המאה ה-8 לפנה”ס) - האל אפולו יורה חיצי מגיפה אל עבר הצבא היווני בקרב מול טרויה, כי אגממנון העליב כוהנת שלו.
הסימפטומים - מחלה מדבקת מאוד, חום גבוה, מתפרצת במהירות וקטלנית מאוד.
המגיפה - ככל הנראה סוג של דיזנטריה, שהפכה לחריפה בשל התנאים הקשים בשדה הקרב.
• 429-430 לפנה”ס - מגיפה קטלנית תקפה את אתונה באמצע המלחמה הפלפונזית (לא ידוע הסוג הספציפי).
כתוצאה מכך, הפסידה יוון את המלחמה מול ספרטה.
• היה ידע על העברת מחלות - היוונים ידעו לקשר בין עכברים להתפשטות המגיפה.
•  אבל לא מספיק ידע - לא ידעו על המיקרואורגניזמים שעל הפשפשים שנמצאים על העכברים, שהם אלה שמעבירים את המחלות.
• הפתרון - לפנות לאפולו, האל שמשויך לעכברים כדי שיסיר את המגיפה…
המסקנה - אומנם התחיל להתפתח ידע ברפואה, ואובחן הקשר בין מגיפות לבין הגורמים האחראים להן, אבל  בסיכומו של דבר - האלים הם אלה שגורמים למגיפות, והם אלה שיכולים להסיר אותן.

מגיפות באימפריה הרומית
לפני תחילת המגיפות מנתה אוכלוסיית האימפריה הרומית כ-54 מיליון איש.
•  165 לספירה - “מגפת גאלן” - אבעבועות. המגיפה קטלה כ-1/3 מאוכלוסיית האימפריה, כולל שני קיסרים.
•  251 - מגפת חצבת. מעל 5000 הרוגים מדי יום ברומא בלבד, כולל הקיסר קלאודיוס. הביאה לגל של התנצרות.
•  542 - מגפת Justinian, על שם הקיסר הביזנטי.
תוצאות המגיפות - מיליוני הרוגים, איבוד יכולת הלחימה, נפילת האימפריה הרומית.

מגיפות במזרח הרחוק
• הרפואה הסינית מאמינה שמחלות נגרמות בשל פגיעה באיזון הפנימי של הגוף (yin and yang).
•  הטיפול - אקופונקטורה בנקודות מסוימות בגוף על מנת לתקן את הפגיעה בזרימת האנרגיה.
•  בגלל מחסור בידע באנטומיה, לא בוצעו ניתוחים, ואף נאסר על רופאים לבצע חתכים בגוף.
• סין - שורת מגיפות ב-162, 310 וב-742 לספירה, הביאה לצמצום עצום באוכלוסיית סין, מ-50 מיליון ל-8.9 מיליון.
•  יפן - במאה ה-8 וה-9 היו התפרצויות חוזרות ונשנות של אבעבועות.
•  המגפה ב-735-736 לספירה הרגה חלק ניכר מבני מהמשפחה השולטת (Fujiwara), מה שהביא להתלהבות דתית ולעליית הבודהיזם ביפן.

מגיפות בימי הביניים
• המגיפה הבולטת ביותר בימי הביניים היא “המגיפה השחורה “ , מגיפת הדבר.
• 1348-1350 היו השנים בהן התפרצות המחלה היא הקשה ביותר - שליש מאוכלוסיית אירופה ואסיה נכחדות- כ- 25 מיליון אנשים בשנתיים!!!
• במשך 300 השנים הבאות תכה המגיפה באנגליה ובצרפת מספר פעמים ותפיל אלפי חללים עד 1665.
גורמים
• הגורמים למגיפות נקראים “מיאסמות”- אדי רעל או רוחות רעות
• התיאוריה הובילה להתקדמות אדירה בדאגה להיגיינה ולניקיון ובעצם לבריאות הציבור.
• גורם נוסף בעקבות התקדמות האסטרונומיה היה הסבר אסטרונומי על מצב הכוכבים בעת פרוץ המגיפה.
• וכמובן האמונה כי אלוהים והשטן הם הגורמים למגיפות- תיאוריה שצברה כוח משלטון הדת. 
טיפול
•    טיפולים מגוונים שכמובן אינם קשורים בגורמי המחלה עצמם:
• בתי מצורעים- לבידוד המצורעים מהחברה ללא טיפול.
• רופאי אליל.
• תרופות נפוצות- תחבושות, משחות, אבקות, כדורים ומשאפים שהכילו צמחי מרפא.
• ניתוחי כריתת איברים פגועים.
השפעות
• המגיפה הגדולה במאה ה-14 השפיעה רבות על מבנה החברה המעמדית באירופה, קירבה את קץ המשטר הפיאודלי ותרמה למפנה התרבותי חברתי בשחר ימי הרנסנס.
• עקב ירידה במספר הידיים העובדות החלו החקלאים להתמקח על שכר עבודתם ובכך שיפרו משמעותית את תנאי חייהם.
• להקות חוזרים בתשובה נדדו מעיר לעיר והטיפו מוסר,וגרמו פראות ומהומות עקב הסתה כנגד היהודים.
• במגיפה הבאה במאה ה-16 נוצר מוסד הקרנטינה- בידוד בני אדם המגיעים ממקומות נגועים לארבעים יום- שלא היה יעיל במיוחד.
• הדבר השאיר אחריו רושם עמוק בספרות ובאומנות באירופה:
•  1348 : בוקצ’ו מתאר את המגיפה שפגעה קשות בפירנצה.
•  “דקאמרון”- אוסף סיפורים שנכתבה בידי קבוצת צעירים שניתקו  מגע עם שאר האנושות כדי להימלט מהמגיפה.
• שיקספיר מזכיר את הדבר פעמים רבות בכתביו.
• שירו של שאול טשרניחובסקי “ברוך ממגנצה” מדבר על הפרעות ביהודים בעקבות המגיפה והתאבדות המונית בשריפה של 60 אלף יהודים במינץ, פולין.

מגיפות בתקופת הרנסנס
• המגיפות העיקריות בתקופה זו היו עדיין התפרצויות הדבר, סיפיליס, אבעבועות, חצבת וכו’.
•  המחקר והמדע מתקדמים מאד, המצאת המיקרוסקופ,ניתוחי גופות ללימוד אנטומיה מעשירים את הידע - אך עדיין לא מונעים את התפרצות  והתפשטות המגיפות.
•  עדיין קיימים רופאי אליל, גופות חולים נשרפות ולא נקברות.

תקופת המהפכה התעשייתית
• ההתפתחות הגדולה בימי המהפכה התעשייתית היא במחקר ובמציאת פתרונות רפואיים למגיפות והקטנת תפוצתן.
• בתקופה זו וויליאם רנטגן מגלה את קרני הרנטגן, לואי פסטר מגלה את החיידקים כגורמי מחלות, וקוך מגדיר את הפוסטולטים באותו עניין מחקרי.
•  ב-1796 אדוארד ג’נר ממציא את החיסון האקטיבי הראשון ברפואה המודרנית, החיסון  לאבעבועות.
• בניתוחים מתחילים להשתמש בחומרי חיטוי והרדמה.

התקופה המודרנית
גם במאה העשרים הושפענו מכמה מגיפות קטלניות:
•  1894 - תחילת מגפת הפוליו בארה”ב. המגיפה המשיכה להשתולל, (7000 הרוגים ב-1916, 4000 ב-1931), עד פיתוח החיסון של סאלק ב-1955.
•  1918 - מגפת השפעת (influenza) גרמה למות 20 מיליון בני אדם, ולהפסקת מלחמת העולם ה-I.
הבעיה - וירוס השפעת (כמו גם וירוס האיידס) עובר מוטציות במהירות רבה, ולכן לא ניתן לפתח חיסון יעיל כנגדו.