האם החיסונים באמת יעילים?
הדוגמה הטובה ביותר ליעילותם הינה קיומו של חיסון שמונע דלקות קרום המח (meningitis) אשר נגרמות מחיידק Haemophilus influenza מזן b : Hib . החיסון הקיים היום כנגד Hib הוצג לראשונה כחיסון חדש בעולם בשנת 1990 . אז חיידק זה היה הגורם החיידקי השכיח ביותר לדלקות קרום המח בפעוטות. הוא גרם בכל שנה בארץ בערך ל- 200 מקרי תחלואה, מתוכם כ- 100 מקרי דלקת קרום המח וכ- 100 ביטויים אחרים של מחלה קשה שגרמה בעיקר לתינוקות לדלקת ראות ואלח דם. מקרב החולים הנ"ל כ 2-3 תינוקות בישראל נפטרו מדי שנה ו- 15 נותרו עם סיבוכים נוירולוגיים קבועים, כמו חירשות, פיגור שכלי ונכות. לפני הכנסת החיסון לתכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות הייתה שכיחות התחלואה והתמותה ממחלה זו יציבה מדי שנה בכל העשורים. לאחר שהחלו להשתמש בחיסון Hib באופן שגרתי ירד מספר החולים בדלקת קרום המח מחיידק זה מ- 200 ל- 10 חולים בשנה בלבד. מספר זה נמוך בהרבה מאשר באירופה המערבית.
סיפורו של החיסון כנגד חיידק Hib מאפיין את תועלתם המטיבה של כל שאר החיסונים. ירידה דרמטית בשכיחות מחלות בעקבות הפעלת תכנית חיסון שגרתית לילדים הופיעה גם לאחר הפעלת תוכניות חיסון נגד מחלות זיהומיות קשות אחרות כגון חצבת, חזרת, שיתוק ילדים, דיפתריה (קרמת) , טטנוס (צפדת) ושעלת. לסיכום – לא זו בלבד שחיסונים הינם יעילים, אלא שהם בטוחים מאוד
|
