חיסון התרכיב המומת הוא החיסון המרכזי בארה"ב כיום.
בארצות בהן יש עדיין התפשטות המחלה, משתמשים בשילוב שני סוגי החיסונים. בארה"ב, שבה שיעור ההידבקות אפסי, הסיכון להיפגע מהחיסון המוחלש עולה על הסיכון להדבקות בדרך אחרת, ולכן החיסון המומת הוא השגרתי.
החיסון ניתן ברגל או בזרוע בהתאם לגיל הילד/ה.
החיסון יכול להינתן במקביל וביחד עם חיסונים אחרים.

חיסון מבוגרים
מבוגרים בד"כ אינם זקוקים לחיסון למעט:
 אלו הנוסעים לאזורים נגועים.
 עובדי מעבדה העוסקים בנגיף הפוליו.
 עובדי רפואה המטפלים בחולים חשודים לפוליו.
 מבוגרים אשר מעולם לא חוסנו, וילדיהם אמורים לקבל חיסון בתרכיב חי- מוחלש דרך הפה.
חולים בעלי מערכת חסינות ירודה או פגומה יכולים לקבל את החיסון המומת אם לא חוסנו בעבר. במצבים אלו בני משפחה אחרים, אשר אינם מחוסנים, אמורים אף הם לקבל את החיסון, אך רק בתכשיר המומת.
קבוצות מבוגרים אלו אמורים לקבל מנה ראשונה בכל זמן. המנה השניה 1-2 חודשים מאוחר יותר ומנה שלישית, 6-12 חודשים לאחר המנה השנייה. אלו שקיבלו זריקה אחת צריכים השלמה בשתי זריקות בלבד ללא קשר למועד החיסון הראשון.

אסור לחסן :
 אנשים הסובלים מרגישות לתכשירים האנטיביוטיים: נאומיצין, סטרפטומיצין או פולימיקסין B. תכשירים אלו נמצאים בכמויות מזעריות בחיסון ועלולים לכן לגרום לתופעות אלרגיות.
 אנשים שפיתחו תגובה אלרגית להזרקה קודמת של חומר החיסון.
 חולים במחלה בינונית עד קשה, מנועים מקבלת חיסון עד לאחר החלמתם.
 נשים בהריון, אינן אמורות לקבל חיסון כנגד מחלת הפוליו, למרות שלא תוארו כל תופעות לוואי למתן התכשיר המומת. אם מסיבה כלשהיא, מתעורר צורך דחוף בחיסון אישה בהריון, החיסון הרצוי הוא בתכשיר המומת.
מחלת חום קלה עד בינונית עקב זיהום בדרכי הנשימה, שלשול, החלמה ממחלת חום, הנקה, או קבלת אנטיביוטיקה, אינם מהווים עילה לאי קבלת החיסון במועדו.

תופעות לוואי
תופעות הלוואי, מלבד תגובה מקומית מכאיבה, נדירות ביותר.

Control of Polio in the U.S. 
(מחלת הפוליומיאליטיס – שיתוק ילדים)

גרף זה מציג את הירידה החדה בתחלואה ממחלת הפוליו בארה"ב כתוצאה מחיסון של למעלה מ 90% מכלל האוכלוסייה. בישראל המצב עוד הרבה יותר טוב.