בימים טרם התחלת החיסון בארה"ב תועדו בה מעל 200.000 מקרי חזרת לשנה. בישראל הייתה שכיחות החזרת גבוהה מאוד כ 158 מקרים ל 100000תושבים. בשנת 1987 לפני החיסון הנוכחי חלו בישראל יותר מ 10000 תושבים.  90% מהחולים היו בני 15 ומטה.
מאחז החיסון חלה בישראל ירידה חדה במספר החולים – 7 ל 100000 תושבים בשנת 1990 (385 חולים מדווחים). בשנת 1995 נרשמה ירידה נוספת ל 2 מקרים לכל 100000 תושבים ( 120 חולים).  מאז התחלה של חיסון שני בכיתה א בשנת 1995 נרשמה ירידה חדה במספר חולים החזרת  - בשנת 2001  נרשמה שכיחות של 1 למיליון תושבים (6 חולים באותה שנה).
החיסון הניתן כיום (כחלק מחיסון ה-MMR) הוכנס לשימוש בשנת 1977.החיסון מבוסס על וירוס חי מוחלש.חיסון בודד בוירוס זה מקנה חסינות כנגד הדבקה 90% מהמחוסנים. מי שמתחסן הרי שהחסינות היא לכל החיים. רוב הילדים שחוסנו בגיל שנה היו בעלי נוגדנים כנגד הדבקה בגיל 10.5 שנים (יעילות של כ 80% ) . בשל היעילות שהייתה רק 80% לאחר חיסון ראשון בגיל שנה הוחלט לאחר מספר שנים לבצע חיסון נוסף בגיל 6 שנים דבר המעלה את יעילות החיסון ל 99%.
תופעות לוואי מהחיסון נדירות מאוד. דלקת קרום המח מתוארת בתדירות של מקרה בודד לכל חצי מליון מחוסנים.

את מי אסון לחסן?
1. חולים עם פגיעה מולדת או נרכשת במערכת החיסון.
2. נשים בהריון (אסור לחסן 3 חודשים בטרם הריון מתוכנן).
3. העת רגישות מוכרת ומתועדת לנאומיצין או לגלטין .

לסיכום :
מדובר במחלת עבר שרוב הרופאים במדינת ישראל כבר לא ראו מימיהם וטוב שכך. מחלה זו יכולה ויודעת לחזור בכל ירידה ברמת החיסון הכללי באוכלוסייה וזאת ראינו כבר במדינה מפותחת כמו בריטניה בה חלו בשנת 2005 יותר מ  5000 בני אדם. השנה עדיין לא ברור כמה חלו בה. אין ספק כי מדובר בווירוס שפגיעתו רעה. שמירה על רמת חיסון גבוהה באוכלוסייה יכולה למנוע התפרצויות מחודשות של ווירוס זה.