עמוד הבית   עמוד הבית

  ספר חיסונים
עורך: ד"ר מיקי דובלין מומחה ברפואת ילדים
 
חיסוני השגרה בישראל
     

שיתוק ילדים (פוליו)    חיסון    חיסון חי מוחלש - טיפות    תרכיב מומת - זריקה    צהבת נגיפית מסוג A    חיסון לצהבת נגיפית A    צהבת נגיפית מסוג B    מהי דלקת כבד נגיפית B    כיצד נדבקים?    האם ניתן למנוע את המחלה?    האם החיסון כנגד דלקת כבד נגיפית B הוא בטוח ?    יעילות החיסון לאורך שנים    אבעבועות רוח    מה הם הסימפטומים לאבעבועות רוח?    חיסון לאבעבועות רוח    שלבקת חוגרת    שאלות נפוצות על חיסון נגד אבעבועות רוח    חיסון MMR – חצבת, חזרת ואדמת    התפתחות מחלת החצבת וקליניקה    סיבוכים במחלת החצבת    החיסון לחצבת    ירידה חדה בתחלואה מאז הוחל מתן החיסון    חזרת    וירוס החזרת    סיבוכי מחלת החזרת    אדמת – Rubella    סיבוכים של מחלת האדמת    אבחון מחלת האדמת    אדמת מולדת בישראל    חיסון DTP – דיפטריה שעלת וטטנוס    אבחנה מעבדתית של שעלת    השעלת בישראל    הטיפול בשעלת    מחלת הצפדת - טטנוס    חיסון הטטנוס    דיפטריה - קרמת    טיפול בדיפטריה    המופילוס אינפלואנזה B    המופילוס אינפלואנזה זן B    חיסון המופילוס אינפלואנזה זן B    טיפול בדלקת קרום המוח   

אדמת – Rubella

הקדמה 
מדובר באחת ממחלות הילדות הקשות ביותר והמאיימות ביותר אשר השאירו את חותמן על בני הדור הקודם לשלנו.
בשנות השבעים המחלה הייתה אחת המחלות הויראליות הנפוצות ביותר ובשנת 1972 הגיע שיעור ההיארעות לשיא של 548 חולים 100000 תושבים (כ 30000 חולים בשנה זו). היות וכך מיד בשנת 1973 הוחל בחיסון כל הבנות שהגיעו לגיל 12. בשנה לאחר מכן שיעור ההיארעות ירד ל 31 ל 100000. בשנת 1978 שוב התפרצה המחלה הפעם בשיא אדיר של 960 מקרים לכל 100000 תושבים ( כ 500000 חולים בשנה ). מאז ישנה ירידה ניכרת בשיעורי ההיארעות והממוצע הנו 23 חולים ל 100000 . משנת 1988 שונתה מדיניות החיסונים וחיסון זה ניתן לכל ילד שהגיע לגיל 15 חודשים (MMR ). בעקבות התפרצויות נוספות בשנים שבאו לאחר מכן שונה שוב בשנת 1994 לוח החיסונים והוסף חיסון בגיל 12 חודשים וחיסון שלישי בגיל 6 שנים. מאז השינוי שיעור ההיארעות ירד ל 1 למיליון תושבים בשנה (כ 5 חולים בשנה במדינת ישראל).
המחלה תוקפת בעיקר בחורף ובתחילת האביב. התחלואה הייתה מאופיינת במגיפות שהתרחשו כל 5-9 שנים.

 

היסטוריה
השם העברי אדמתתורגם  מהשם הלטיני רובלה שמשמעו אדום וקטן. הפיצול של מחלה זו ממחלות החום יוצרות התפרחת האחרות – שנית וחצבת החל רק בשנת 1814 עד שנה זו נחשבה מחלת האדמת כסוג של שנית או חצבת. היות וההפרדה קרתה בגרמניה כונתה מחלה זו בכל העולם בשם "חצבת גרמנית" . בשנת 1914 הוברר במחקרים שבוצעו  במוחות של קופים  כי מחלה זו מועברת ע"י וירוס.רק בשנת   1938 נמצאה ההוכחה כי וירוס זה פוגע גם באדם .הווירוס עצמו זוהה ובודד לראשונה בשנת 1962 .
וירוס האדמת שייך למשפחת ה- togavirus, זהו וירוס מבוסס RNA העטוף במעטפת. הווירוס אינו יציב בסביבה החוץ תאית ונהרס בקלות ע"י גורמים שונים כגון חום או חומרים כימיים.

ההדבקה
ווירוס האדמת מועבר מאדם לאדם ע"י פיזור באוויר מהפרשות שמקורן במערכת הנשימה (שיעול, התעטשות – קוטר פיזור הווירוס בהתעטשות אחת עולה על מטר וחצי) .וירוס זה נישא ומועבר ע"י המין האנושי בלבד ואין למצוא אותו במינים אחרים של בעלי חיים. הווירוס חודר למערכת הנשימה לאחר ביצוע החדירה הוא מתרבה ברקמות הלוע ובבלוטות הלימפה האזוריות. התרבות ראשונית זו נמשכת בין 5-7 ימים. לאחר ההתרבות הראשונית יוצא ווירוס זה למחזור הדם בתהליך המכונה וירמיה, ומתפשט בכל הגוף. הווירוס נעלם ממחזור הדם ברגע בו הופיעה פריחה שהיא אופיינית מאוד למחלה.
 את הווירוס ניתן למצוא בצואה במשך כ 11 עד 12ימים –למעשה ניתן למצוא אותם כ 4 ימים טרם הפריחה ועד 4 ימים מסיומה. כמו כן ניתן למצוא את הוירוס בחלל הלוע כשבוע טרם הופעת הפריחה ועד כשבוע לאחר העלמה, דבר המצביע כי החולים במחלה מדבקים במשך כל זמן המצאות הווירוס בלוע ובצואה ולא רק בזמן הופעת הפריחה.
תקופת הדגירה של המחלה – זאת אומרת השלב בין ההדבקה ועד תחילת השלב הקליני של המחלה נע בין 12-23 יום, (בד"כ שבועיים). משך המחלה הקליני נע בין 5-7 ימים ומתחיל מרגע הופעת הפריחה.
כשבוע לאחר הופעת הפריחה חלה ירידה משמעותית בכמות הוירוסים בחלל ומשלב זה החולים אינם מדביקים. בזמן הפריחה החולים נחשבים למדביקים ביותר ובשלב הזה נוהגים לבודד חולים אילו מבתי הספר גני ילדים ומקומות עבודה.

מהלך המחלה
חשוב לציין כי בטרם היות החיסון ובזמן מגפות גדולות למעלה מ 50% מכלל הילדים שנדבקים במחלה אינם מפתחים סימפטומים כלשהם והם עוברים מחלה זו בלא ידיעת הוריהם. צורת הדבקה זו שאינה גוררת תחלואה ברורה יכולה לגרום להתפשטות המחלה ע"י ילדים חולים שאינם יודעים בכלל כי הם חולים.  בילדים צעירים אשר מפתחים את תסמיני המחלה הרי שהתפרחת הנה הסימפטום הראשוני ולפניו אין סימנים אחרים.
במבוגרים יותר או במבוגרים ניתן לפעמים למדוד חום שבין 37.5 ועד 38.5 וכן קיימת הרגשת חולשה,הגדלת בלוטות לימפה ונזלת 1-5 ימים טרם הופעת הפריחה (הפרודרום של המחלה = סימפטומים מקדימים). בחלק מהחולים ניתן לראות בלוע יום לפני הופעת הפריחה על הגוף,נקודות אדומות קטנות על החיך הרך.
הפריחה באדמת מאוד אופיינית ומופיעה לרוב באזור הפנים ומשם מתפשטת לכיוון הרגליים. הפריחה איננה מגרדת ולכן גרד יכול להצביע על אבחנות אחרות ולא אדמת. צבע הפריחה ורוד ומורכבת מנקודות קטנות לא מרשימות , צפופות מאוד שאינן מתחברות למשטחים על אזור הבטן יכולה צפיפות ניכרת של הנקודות להיראות כמשטח אך במבט בוחן ניתן לראות כי מדובר בנקודות נפרדות.  משך הפריחה הינו כ-3 ימים. תחילת הפריחה מלווה בהופעתם של נוגדנים כנגד אדמת בדמו של החולה.
הסימנים הקלאסיים של המחלה – ז"א לאחר הופעת התפרחת היא הופעת של בלוטות לימפה נפוחות עורפיות או מאחורי האוזניים הבלוטות כואבות אך נעלמות בסוף המחלה התופעות הנוספות כוללות כאבי מפרקים – סימן זה מופיע בעיקר במבוגרים – מופיע ב 70% מהחולים מעל גיל 15. דלקת מפרקים אמיתית הכוללת נפיחות אודם והגבלת תנועה פחות שכיחה אך גם היא מופיעה ב 50% מכלל המבוגרים החולים. לרוב מדובר בדלקת של מפרקי אצבעות הידיים ושורש כף היד ובאחוז נמוך גם מפרק הברך. הדלקת מופיעה בזמן הופעת הפריחה. הכאבים חולפים תוך 4 שבועות מתחילת הדלקת. מהלך ארוך יותר הינו נדיר.


שיתוק ילדים (פוליו)    חיסון    חיסון חי מוחלש - טיפות    תרכיב מומת - זריקה    צהבת נגיפית מסוג A    חיסון לצהבת נגיפית A    צהבת נגיפית מסוג B    מהי דלקת כבד נגיפית B    כיצד נדבקים?    האם ניתן למנוע את המחלה?    האם החיסון כנגד דלקת כבד נגיפית B הוא בטוח ?    יעילות החיסון לאורך שנים    אבעבועות רוח    מה הם הסימפטומים לאבעבועות רוח?    חיסון לאבעבועות רוח    שלבקת חוגרת    שאלות נפוצות על חיסון נגד אבעבועות רוח    חיסון MMR – חצבת, חזרת ואדמת    התפתחות מחלת החצבת וקליניקה    סיבוכים במחלת החצבת    החיסון לחצבת    ירידה חדה בתחלואה מאז הוחל מתן החיסון    חזרת    וירוס החזרת    סיבוכי מחלת החזרת    אדמת – Rubella    סיבוכים של מחלת האדמת    אבחון מחלת האדמת    אדמת מולדת בישראל    חיסון DTP – דיפטריה שעלת וטטנוס    אבחנה מעבדתית של שעלת    השעלת בישראל    הטיפול בשעלת    מחלת הצפדת - טטנוס    חיסון הטטנוס    דיפטריה - קרמת    טיפול בדיפטריה    המופילוס אינפלואנזה B    המופילוס אינפלואנזה זן B    חיסון המופילוס אינפלואנזה זן B    טיפול בדלקת קרום המוח   



הוסף למועדפים
הוסף למועדפים
  הדפס
הדפס
שלח לחבר
שלח לחבר

או


חיפוש מתקדם

קטגוריות לבחירה

  רפואה כללית
  בריאות האישה והגבר
  בריאות הילד
  עור ורפואה אסתטית
  בריאות הנפש
  תזונה
  סרטן ומחלות דם
  עיניים ואף אוזן גרון
  ניתוחים – כירורגיה
  תרופות
  בריאות הפה והשיניים
  שלד ומפרקים
 
פינת הרופא
 פתח דף בית ללא תשלום
 עדכן את דף הבית שלך
 רוצה לנהל פורום?
 כניסה לפורטל המקצועי
רופא בפוקוס
דר' שטויר גיא
מחלות ריאה ילדים, רפואת ילדים
דף הבית
הצטרפו לאחרונה
דר' חולוסטוי אלכסנדר
דר' גרנדר טל
דר' שטרק פנחס
דר' קורן אילן
דר' שכטר בני
 

הרצאות מכנסים

הרצאות נוספות

 
  משוב   מי אנחנו   פתח דף בית אישי   הצהרת משתמש   תנאי שימוש   פרסמו אצלנו IWMS™ inside