הסיבוך הקשה ביותר של מחלה זו היא אנצפליטיס שהיא דלקת של רקמת המח .
תהליך זה הוא נדיר ומתועד יותר במבוגרים בשכיחות של 1 לכל 7500 חולים קיימת שכיחות גדולה יותר אצל נשים ביחס של 1 ל 2. סיבוכים נוספים כוללים דלקת באשכים – בד"כ בבנים  מתבגרים כאשר השכיחות גם כאן די נמוכה 1 לכל 3500 חולים. אירועים של דמם קשה – בעיקר דרך מערכת העיכול מדווח גם הוא בעיקר במבוגרים הנוטלים תרופות המונעות קרישה כגון אספירין או קומדין וזאת בשל ירידה זמנית במספר טסיות הדם בדומה למחלת ITP.

אדמת ונשים בהריון \ תסמונת אדמת מולדת
התיעוד הראשון על תסמונת האדמת המולדת הגיע מגרמניה משנת 1941. במחקר רטרוספקטיבי לבדיקת מספר לא סביר של פגיעות עיניים מולדות ( קטרקט ) באזור מצומצם במחוז אחד עלה כי שנה קודם לכן נדבקו כל אותן אמהות צעירות במחלת האדמת בזמן מגיפה גדולה במחוז. נשים היו בשלבי הריון מוקדמים בזמן התפרצות המחלה ולחלקן אף לא הייתה אדמת קלאסית הכוללת תפרחת אלא מחלה תת קלינית. זו הייתה העידות הראשונה כי לווירוס זה יכולת בזמן הווירמיה של המחלה לעבור שלייה ולגרום להדבקת העובר במחלה קשה. משנות הארבעים ועד סוף שנות השישים נצפו עשרות אלפי ילדים בארה"ב שסבלו מתסמונת זו שהסתבר שגורמת גם לחירשות עצבית (בד"כ באוזן אחת). גם בישראל של שנות השישים נצפו מאות ילדים שנולדו עם תסמונת זו. מאז תחילת שנות השבעים של המאה הקודמת בהם הוחל לחסן כנגד המחלה חלה ירידה דרסטית בהופעה של אדמת מולדת כאשר בארץ תסמונת זו נעלמה לחלוטין בשנת 1994 .
כיום ידוע ממחקרים ארוכי טווח כי וירוס האדמת הוא אחד הוירוסים המזיקים ביותר לרקמותיו של העובר . הוא משפיע למעשה על כל הרקמות וגורם למומים מולדים רבים וכן למוות תוך רחמי של העובר,לידה מוקדמת או הפלה. גודל הנזק הנגרם לעובר תלוי בשלב ההריון בו חלתה האם כשככל שההריון צעיר יותר כך מידת הנזק גדולה יותר.
יש לציין כי מידת החדירות של הווירוס לשלייה הנו גבוה מאוד ויותר מ  85% מהתינוקות שאימם סבלה מאדמת בשליש הראשון להריון יסבלו מפגיעה של סינדרום האדמת המולדת.
במידה והאם חלתה לאחר השליש השני להריון הרי ההסתברות לפגיעה בעובר נמוכה מאוד.

פגיעות שנצפות בילדים:
5. קטרקט בעיניים
6. חירשות (ברוב המקרים באוזן אחת)
7. מומי לב (ASD , VSD , PS ) – פגיעות במחיצות ובמסתמים
8. פגיעה מוחית שגורמת לראש קטן ופיגור שכלי
9. דמם קשה של הילוד
10. צהבת מולדת קשה מאוד
11. הגדלת כבד וטחול
12. פגיעה במינרליזציה (בהתגבשות הסידן) של העצמות