מקור הפגיעה הריאתית בבצקת המתפתחת בדפנות העץ הברונכיאלי וזאת בשל הסננת הווירוס לאזור. התאים הפגועים מהווירוס נושרים לתוך חלל העץ הברונכיאלי ומתווספים להפרשות הסמיכות המופרשות מהברונכים הפגועים. כל ההפרשות הנל הופכות להיות יותר ויותר סמיכות וצמיגות ומפריעות מאוד בנשימה. בשלב הזה מופעלת מערכת החיסון שלנו המושכת בצורה כימית כמות גדולה של לימפוציטים המוסיפים לבצקת הכללית.
הבצקות וההפרשות יוצרות חסימות חלקיות או מלאות של דרכי האוויר הקטנים בריאה ונוצרים חללי אוויר גדולים הלכודים בריאה והחלקה הריאה עוברת תמט בשל חוסר אוורור.
הריאה מאבדקת חלק גדול מהאלסטיות שלה ומיכולתה לשמש כמכשיר כהעברת חמצן לרקמות ולשחרור פחמן דו חמצני – מכאן ההפוקסמיה (חוסר חמצן בקרמות).
המצב יכול להיות קל ולהסתדר ע"י מערכת החיסון של הגוף הפוגעת בווירוס ולאחר תקופה של מספר ימים מתקנת את הנזקים. המצב יכול להגיע לאי ספיקה נשימתית המצריכה הנשמה בלחץ חיובי לשם פתיחת דרכי הנשימה המוצרים והמודלקים.
אוכלוסיית הסובלים ממחלת ריאה בסיסית כגון: אסטמה קשה, מחלה היאלינית של פגות, חולי CF  הנם ילדים המועדים להיפגע קשות מווירוס זה.
ילדים הסובלים ממחלות לב קשותאו מחלות מטבוליות קשות גם כן מועדים להפגע קשה יותר מווירוס זה.