בחולים החשודים נלקחות תרביות הן מהדם והן מנוזל עמוד-השדרה. תרביות אילו מודגרות בתנאים הנוחים להתרבות החיידק ובמידה והוא אכן קיים בנוזלים הללו ניתן לזהות אותו בדגימות,לאחר כיומיים.
קיימות בדיקות ישירות לזיהוי הנקראות אימונופלורסצנטיות – בדיקות אילו מבוצעות מיידית לאחר צפייה ישירה בחיידקים בדם וזאת על מנת לקבל את סוגו המדויק של זן החיידק והערכת הטיפול על פי אלימות החיידק.

כמה קטלני החיידק ?
בכל העולם המערבי אחוזי התמותה נעים סביב 10% - וזאת ב 10 השנים האחרונות. למרות שיפור ניכר בטכנולוגיה ובטיפול התרופתי הרי שלא חל שום שינוי באחוזי התמותה בעשור האחרון. נמצאו שינויים קלים בקשר בין גיל החולה לתמותה אך השינויים לא משמעותיים מבחינה סטטיסטית גלובאלית.
סיבוכים מהמחלה נפוצים – כ 25% מכלל הנפגעים מסיימים עם חסר כלשהו – פגיעה בשמיעה, חסרי עור, נזקים לגפיים , שרירים ועצמות.

טיפול במגעים קרובים
היות והסיכוי ללקות במחלה לאנשים שבאו במגע קרוב עם חולה במנינגוקוקסמיה הוא פי 500 מאשר שאר האוכלוסייה הרי שמקובל לטפל בכל הנחשפים.
הטיפול כולל טיפול אנטיביוטי רחב טווח בזריקה לקטנים ובכדור לבוגרים.
מקובל כיום לחסן את כל המגעים הקרובים בחיסון פעיל (במקרה ומדובר במחנות צבא או בתי ספר גדולים).

מניעה וחיסון
כיום עיקר תפקידו של משרד הבריאות הנו ביצירת סגר על אזור נגוע וטיפול אנטיביוטי לכל המגעים הקרובים של החולה. ניראה כי תברואה טובה ומצב בריאות טובה של כלל האוכלוסייה יכולים למנוע חלק ניכר מהמעבר המהיר של החיידק מאדם לאדם ולהקטין את הפיזור הארצי שלו (טיפול ברמה לאומית). תפקידו של משרד הבריאות בחיסון אוכלוסיות ספציפיות של חולים כרוניים הסובלים מהמחלות הבאות או במצבים מיוחדים:
 חולים שעברו כריתת טחול.
 חולים עם הפרעה בתפקוד הטחול כגון אנמיה חרמשית.
 אנשים חסרי טחול מלידה.
 חולים המיועדים לעבור כריתת טחול, מתן החיסון לפני כריתת הטחול.
 חולים עם חסרים מסוימים במרכיבי המשלים ). נקבע עי בדיקות אימונולוגיות   מיוחדות במחלקה לאימונולוגיה).
 לחולים עם חסרים במערכת החיסון מסיבות שונות (מחלות של מערכת החיסון וחולי איידס).
 תיירים לארצות בהן המחלה אנדמית או בהתפרצות עונתית
 חיסון בזמן התפרצות נקודתית של אוכלוסייה בסיכון להדבקה ישירה (בית ספר לאחר הדבקה של אחד הילדים, מחנות צבא וכו' )
החיסונים הקיימים הארץ הם Mencevax AC, Mencevax ACWY.
החיסונים ניתנים בזריקה תוך שרירית במינון של 0.5 מ"ל בכל הגילאים. אין הבדל במינון לעומת גיל.
החיסון אסור לחולים הידוע שרגישים לחיסונים , ולחלבון . החיסון מאושר למתן בהיריון רק כאשר שנה התוויה מיוחדת – סיכוי גבוה להדבקה. אישור לחיסון בהריון חייב להגיע ממומחה בזיהומים או ממשרד הבריאות המחוזי.
תופעות הלוואי מהחיסון מעטות וכוללות נפיחות מקומית, כאב מקומי ואף חום שיכול להתפתח ב 24 השעות הראשונות לאחר החיסון. לא נצפו תופעות לוואי קשות יותר.

טיפול
הטיפול המיידי הינו אנטיביוטיקה תוך ורידית כאשר רוב זני המנינגוקוק מגיבים לרוצפין תוך ורידי (צפלוספורין דור III ). מתן סטרואידים תוך ורידי הנו חלק מאלגוריתם הטיפול במחלה.
כל החולים מאושפזים במחלקות טיפול נמרץ ללא קשר למצבם תוך כדי מתן נוזלים תוך ורידי וניטור קבוע אחר כל מערכות הגוף .
התרופה זיגריס, המאושרת ע"י משרד הבריאות בישראל, הינה תרופה ראשונה מסוגה לטיפול באלח דם חמור, אולם עדיין איננה כלולה בסל התרופות ובשל מחירה הגבוה ניתנת רק במקרים מעטים, למרות היותה תרופה מצילת חיים.
מדובר בטיפול הניתן בהזרקה תוך וורידית למשך 96 שעות ומפחיתה את הסיכון למוות ב- 30%.
זיגריס, מהווה נקודת מפנה בטיפול. מדובר בטיפול חדשני ויחיד לטיפול באלח דם חמור.
מדובר בפרוטאין C אקטיבי. התרופה פועלת על 3 מערכות בו זמנית ומיוצרת בטכנולוגיה של ביולוגיה מולקולארית והנדסה גנטית

לסיכום:
יש לציין כי כל התסמינים זהים למחלת חום רגילה וחום כשלעצמו הוא תסמין שכיח אצל תינוקות וילדים, ולפיכך אין צורך בכל עליית חום בטיפול רפואי, שכן ברוב המקרים המדובר בדלקת נגיפית החולפת מאליה. אם בנוסף לחום הגבוה הילד ישנוני, מסרב לאכול, ומופיעה על פני העור תפרחת בצורת כתמים אדומים – כחלחלים שאינה נעלמת למשך שניות לאחר לחיצה קלה באצבעות על המקום, או במקרה של הופעת פרכוסים או חוסר הכרה, יש לפנות לרופא או לחדר מיון מיידית.
אכן יש לגלות ערנות לזיהוי הסימנים שהוצגו למעלה ולהחיש את החולה לקבלת טיפול רפואי.אך למרות ההד התקשורתי והפאניקה הרבה עדיין מדובר במחלה נדירה ובחיידק מוכר כך שהפחד מחיידק זה הוא ברוב המקרים מוגזם ונטול בסיס הגיוני.

(התרשימים נלקחו מנתוני משרד הבריאות)