עצים
העצים פורחים עם סיום החורף- מסוף פברואר או תחילת מרץ עד מאי. עצי הברוש (וכן הערער) פורחים ראשונים-בפברואר ואחריהם- האלון, האלה, התמר (דקל) והאקליפטוס (מרץ- אפריל). הזית פורח מאמצע אפריל או תחילת מאי. פריחתו מקדימה בעמקים ומתאחרת בגליל או בירושלים. גם הפקאן פורח באביב המאוחר. בתחילת הקיץ (מאי-יוני) פורחים עצי גן-עדן (אילנתוס) ברחובות הערים. למרות פיזור האבקה הצהובה החזק והבולט של עצי המחט (אורן, קזוארינה), האבקה שלהם כמעט ואינה גורמת לאלרגיה עקב כובד הגרגירים.

עשבי-בר ושיחים
עשבי בר, כגון ירבוז (אמרנטוס), אמברוזיה, לחך, כף אווז, מלוח, מלחית, פורחים מתחילת הקיץ ועד התייבשותם המוחלטת בסוף הקיץ. עשב בר שכיח בארצנו הוא הכתלית (כתלית יהודה וכתלית רפואית) הגדל ליד קירות ומדרגות אבן ופורח כמעט כל השנה, בימי חמסין. הסרפד פורח באביב. שיח הלענה הוא גורם חשוב לאלרגיה ותפוצתו מרבית בתקופת חגי הסתיו.

דגניים
קבוצה של עשבים הנראים כשיבולים וכגדלים פרא בפרדסים, בצדי הכבישים ובשדות.הדגניים פורחים במשך כל תקופת הקיץ (מאי-ספטמבר) ונמנים עליהם סוגים רבים ושונים (זון, דורה, סיסנית, ציבורת, זקנן וכו') . יבלית (דשא בר) פורחת בזמנים שונים במשך כל השנה. הרכב הגרגירים של הדגניים דומה ולכן יש רופאים הממליצים על מתן חיסונים רק נגד החשובים והנפוצים ביניהם.