אלרגיה היא באמת עניין של גיאוגרפיה. גורמי אלרגיה שהם רלוונטיים באזור אחד אינם קיימים במקום אחר. אין רופא אשר קורא ספרות רפואית מערבית ובמיוחד אמריקאית שאינו מכיר את השיח המכונה  Ragweed (אמברוזיה). שיח זה משמש כסמן אלרגי עיקרי בחוף המזרחי בארה"ב. האירופאים מכירים  היטב את עץ השדר (יש המכנים אותו בשיבוש לבנה) Birch המככב בצפון אירופה. שני זנים אלו לא אומרים דבר לישראלים, אבל אנו מודעים היטב את לעץ האלרגני האופייני לארצנו – עץ הזית.


אלרגיה לפי הגדרה הנה מחלה הנגרמת מחשיפה לגורמים חיצוניים. הרוב הגדול של גורמים אלו הנם מוגדרים.לכן, מטרת בירור אלרגיה היא לזהות גורם ספציפי, בהתאם תשובה של בדיקה כזו צריכה להיות שזוהה גורם(ים) אלרגני ספציפי או לא זוהה גורם אלרגני. תשובה של זיהוי גורם אלרגי כלל (לא ספציפי), או אלרגיה ל"מזג האוויר" – לא קבילה. אלרגיה היא אחד המקצועות היותר מוגדרים והיותר מדויקים ברפואה. לרופא מומחה קל יחסית לסווג את התגובה לאלרגית או לא אלרגית.  למרות זאת נוצר לעיתים לחץ ליחס כל דבר לאלרגיה אף אם לא זוהה גורם. נישה זו מנוצלת, כמו בנושאים אחרים בתחום האלרגיה, ע"י שרלטנים המשתמשים בבורות הציבור הכללי ולפעמים גם מנצלים את  הליקוי בהתמחות של הסגל הרפואי והפארא-רפואי ע"מ לעשות רווח קל על חשבון הסובלים.

בדיקות להוכחת ואבחון מחלה אלרגית מתחלקים לבדיקות כלליות שמטרתן להעריך האם קיימת אלרגיה, בדיקות לאבחון קיום אלרגיה ספציפית, בדיקות לאבחון מחלה ובדיקות לאשש הקשר בין המחלה לגורם האלרגיה. בשורות הבאות ננסה לעשות סדר בנושא זה.

 
I. בדיקות כלליות:

 בדיקות אלרגיה כלליות נותנות אינדיקציה כללית אם יש או אין אלרגיה.

איזונופילים בדם :
בדיקה פשוטה וזולה, זמינה אולם לא בעלת משמעות מובהקת. תתיכן איזונופיליה מאד גבוה ללא אלרגיה ולהפך. יש להתייחס לאחוז האיזונופילים ולמספרם המוחלט.  רמות גבוהות של איזונופילים מצויות גם במחלות שנגרמות ע"י תולעים וטפילים  וגם במצבים פחות מוגדרים. 

רמות IgE כללי בדם :
בדיקה יותר ספציפית המעידה על קיום נוגדנים מסוג IgE. גם זו בדיקה לא מאד ספציפית. עיקר ערכה בסקרים אפידמיולוגיים.

איזונופילים במשטח אף :
נוכחות איזונופילים במשטח אף מרמזת מאד על נזלת ממקור אלרגי.

 
II. גורמי אלרגיה

כדי לדבר על בדיקות ספציפיות מן הראוי לסקור בקצרה את גורמי האלרגיה.

גורמי האלרגיה הנם גורמים החודרים לגוף דרך האוויר, בשאיפה, אלרגיה לנשאפים, או דרך מערכת העיכול אלרגיה למזון, או אלרגיה לתרופות או לחומרים של חרקים אלרגיה לארס חרקים . גורמי האלרגיה הספציפיים, פרט לאלרגנים נשאפים,  מכוסים בפרקים הרלוונטיים.

להלן רשימה של האלרגנים הנשאפים העיקריים הרלוונטיים לישראל בתוספת הערות ענייניות לגבי כל אחד מהם.

1. אלרגנים תוך ביתיים.
אלו חומרים גורמי אלרגיה המצויים בתוך הבית פנימה. לרוב אינם עונתיים מובהקים אלא נוטים להיות כל השנה.

2. אלרגנים חוץ ביתיים.

אלו בד"כ אלרגנים ש נובעים מאבקני צמחים (עצים, דשאים, שיחים) והם נוטים להיות יותר עונתיים.  חשיבות אלרגנים אלו גדולה במיוחד בנזלת אלרגית.

זה המקום לתת קרדיט לפרופ' יואב ויזל – מנהל הגנים הבוטניים באוניברסיטת תל- אביב וראש החוג לבוטניקה לשעבר, אשר הקדיש הרבה ותרם לחקר צמחים אלרגניים בישראל. ניתן להיעזר בביקור בגן הבוטני שליד אוניברסיטת תל-אבי ע"מ להכיר צמחים אלו.  לחולים עם אלרגיות מומלץ לקחת בחשבון את התוצאות האפשריות של ביקור כזה...
הטבלאות האלו מכסות באופן כמעט מלא את רשימת האלרגנים הנשאפים הרלוונטיים.

III. אבחון אלרגיה ספציפית :

כעת לאחר הכרות תמציתית עם האלרגנים נעבור לאבחון.
"טסטים" = תבחין עור לאלרגיה = תבחין עור לרגישות יתר מיידית –
למרות שעברו שנים רבות מאז הוכנסה השיטה לשימוש, עוד בשנת 1865, תבחיני עור לרגישות יתר מיידית מהוה את הבדיקה העיקרית באבחון מחלות אלרגיות.  תבחין העור מנצל את גוף האדם כמעבדה. הנה הסבר קצר על מה מבוססת השיטה. מייד מתחת לשכבה העליונה של העור ישנם תאים המכונים תאי פיטום (mast cells) שעל פניהם ישנם "חיישנים" (Specific IgE) לאלרגנים. כאשר "חיישנים" אלו באים במגע עם אלרגן ספציפי תא הפיטום עובר ריגוש – מעין יצירת זרם חשמלי-  ומפריש חומרים שונים – אשר היותר מוכר בניהם הנו ההיסטמין -  חומרים אלו גורים לדליפת כלי הדם ובאזור נגרמת פריחה בצורת גבשושית ואודם – Wheal and flare .
הבדיקה מתבצעת ע"י טפטוף טיפת חומר על העור ודקירה קלה ביותר של שכבת העור העליונה. הבדיקה מתבצעת בד"כ על פני עור האמה, אם כי יש המעדיפים את הגב. הבדיקה כמעט נעדרת תופעות לוואי אולם ע"פ חוק חייבת להיעשות בהשגחת רופא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה.  התוצאה מתקבלת בתוך 20 דקות. התוצאה נמדדת ע"י רישום של הבליטה והאודם במילימטרים (למשל 8/20) או ע"י דרגות חומרה +1, +2 עד +4 או +5.
קיימת גם שיטה של החדרת חומר לתוך העור ע"י זריקה תוך עורית. זו בדיקה אשר תאבחן גם אלרגיות בדרגת חומרה נמוכה יותר. בדיקה תוך עורית משמשת בד"כ לאבחון אלרגיות לארס חרקים פרק 12 ותרופות מסוימות פרק 13 .
יתרונות וחסרונות של "טסטים":
יתרונות בדיקת "תבחיני עור לרגישות יתר מיידית", או כפי שהם מכונים בפי העם "טסטים", הנם בזמינותם, מהירות קבלת התוצאות ורגישותם הרבה. כמו לכל שיטה יש גם מגבלות – מטופלים  הסובלים ממחלות עור נרחבות קשה לבצע בדיקות בהעדר מקום פנוי על פני העור – כזכור העור הוא המעבדה.... מגבלה נוספת היא שתרופות אנטיהיסטמיניות שונות מפחיתות את יעלות הבדיקה ויש להמתין מספר ימים מאז נטילת התרופה עד לביצוע הבדיקה. משך הזמן הדרוש כדי "להתנקות" תלוי בתרופה, מדובר בד"כ ב2-4 ימים. מספר ה"טסטים אשר ניתן לבצע בישיבה אחת הנו גדול למדי ובד"כ ניתן לסיים את כל הבדיקה בבת אחת. אולם מספר זה בכ"ז מוגבל ותלוי בגיל הנבדק דהיינו שטח העור העומד לרשות הבודק. חסרון יחסי נוסף הנה הדרישה החוקית – שהנה מתנאי הרישוי של החומרים ע"י משרד הבריאות- כי הבדיקה תעשה ע"י או בהשגחת רופא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה. 

בדיקות דם לאלרגיה :
עם הזמן התפתחו שיטות מעבדתיות לבדיקת אלרגיה השם הכללי הנו בדיקת

Specific IgE
בדיקה זו  בודקת המצאות ה"חיישנים" בדם הנבדקים. ישנם מספר שיטות שונות אולם כולן מבוססות על כך האלרגן מוצמד למשטח קשיח (דיסקית) וסרום (חלק מהדם ללא כדוריות) החולה "נמזג" על הדיסקית. אם יש חיישן (IgE) בסרום הוא נצמד לדיסקית. הצמדות החיישן נמדדת. ככל שנצמדים יותר חיישנים  כך הנבדק אלרגי יותר.  השיטה המוכרת ביותר לביצוע בדיקות אלו קרויה RAST וכיום גם אם הבדיקה מבוצעת בשיטה מעבדתית אחרת. בדיוק כמו שפריגידר מהוה שם כללי למקררים....
יתרונות וחסרונות של בדיקות דם לאלרגיה: בדיקות דם לאלרגיה מדויקות למדי ויש בהן רמת אחידות וסטנדרטיזציה גבוהה ואינה מושפעת מנטילת תרופות אנטיהיסטמיניות. לאחר נטילת מנת דם אחת ניתן לבדוק חומרים רבים.  אולם בניגוד למה שרבים מאמינים, היא פחות רגישה מה"טסט". הסיבה לכך היא שעדיין לא נמצאה החברה שתייצר מעבדה יותר טובה מהמעבדה הטבעית. חסרונות נוספים הם העלות הגבוהה של הבדיקה, משך הזמן לתשובה, הצורך בכמות גדולה יחסית של דם ולפעמים תוצאות שגויות לשני הכיוונים, דהיינו עודף תוצאות  חיובית (false positive) ועודף תוצאות שליליות (false negative). כמו בנושאים אחרים גם כאן הרופא חייב להפעיל שיקול דעת מתי להשתמש בבדיקה זו ומתי באחרת. 

בדיקות האלרגיה (פרט לבדיקת מטלית) מראות האם קיים ריגוש. יש לזכור כי קיום ריגוש – ז"א נוגדנים מסוג IgE, לא בהכרח מצביע על מחלה. כדי שמחלה תתרחש  צריך לפחות גורם אחד נוסף – איבר המגיב לריגוש. מחלת האסתמה מדגימה נקודה זו היטב. בלא קשר לקיום רגישות לאלרגן זה או אחר יש.

ומשהו כללי על בדיקות אלרגיה – בכל הבדיקות האלו האינרפרטציה חיבת להיעשות ע"י רופא מומחה. תבחין עור חיובי רק מאשר אפשרות לקיום אלרגיה.
אבחון המשמעות של בדיקת ספירומטריה חייבת להיעשות רק אחרי התבוננת בגרף המופק ולקיחה בחשבון של סיפור החולה ואילו תרופות משתמש. כן, מה לעשות כל התקדמות הטכנולוגיה עדיין המכונות לא מחליפות את הבן אדם ובמקרה זה את הרופא. בנוסף אינטרפרטציה של הבדיקות מחייב את הרופא לשיקול דעת. מפתיע לראות כמה שכיח לראות אינטפרטציה אוטומטית מה שמראה שהאמרה "common sense is not so common…."  נכונה וישמה. 

V. בדיקות אחרות:
לצערנו ישנם שרלטנים לא מעטים המנצלים את מצוקת החולים ומציעים להם בדיקות "פלא" . בדיקות אלו מתחלקות לבדיקות מעבדה אשר אין להן שום משמעות ולכלאה שבהן לא קיים אפילו הבסיס המעבדתי.
מבין בדיקות המעבדה המוכרת ביותר היא בדיקת IgG ספציפי – (Specific IgG) – בדיקה זו בודקת קיום נוגדנים ספציפיים לIgG. קיום נוגדנים כאלו אומר בעצם כי האדם נחשף לחומר אולם לא אומר שום דבר בנוגע לפוטנציאל האלרגי. בדיקות אלו אינן מאושרות ע"י שום גוף מוסמך בארץ ונשלחות לאנגליה ומדינות אחרות, עלותן רבה ובמקרה הטוב אינן גורמות נזק. אני רוצה להאמין (אם כי לא ממש משוכנע...) כי אלו המשדלים חולים לבצע בדיקה זו בממון רב עושים זאת מתמימות וטעות ולא מתאוות בצע...

דומה לה בדיקת תגובת נויטרופילם -  גם במקרה זה מתרחשת תגובה במעבדה, אולם אין לה שום משמעות לקיום אלרגיה, כנ"ל בדיקות דם "נפלאות אחרות". קיימות גם בדיקות נוספות.

אם לחברות המציעות בדיקות מעבדה חסרות משמעות עוד יש איזה תירוץ כלשהו הרי כל בודקי הציפורניים, מודדי "זרמים" ושדות מגנטיים אין כל הצדקה. אני רק תוהה כיצד מידי פעם נופלים אנשי תקשורת שונים בפח ונותנים במה לשרלטנים.   


פרופסור יצחק כץ הוא מומחה לאלרגיה, מנהל אתר האלרגיה והאסטמה. הפנו את שאלותיכם בנושא אלרגיה לפרופסור יצחק כץ בפורום אלרגיה ואסתמה.