חיסון נגד יתר לחץ דם

מאת: ד"ר מגן אלי, מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית.

למרות שברפואה המודרנית משתמשים בתרופות שונות נגד יתר לחץ דם, רק 25% מהמטופלים מאוזנים היטב. איזון של לחץ דם הוא תנאי הכרחי למניעת סיבוכים של יתר לחץ הדם; כגון התקף לב, אירוע מוחי, פגיעת עיניים וכליות וירידה בתפקוד המיני.

רוב התרופות שבשימוש לצורך טיפול ביתר לחץ הדם הן מולקולות קטנות, אשר חוסמות קולטנים שונים על התאים של כלי הדם, לב, כליות ואברים אחרים. חסימת הקולטנים האלו גורמת להרפיית כלי הדם, האטת דפיקות הלב ושיפור של הפרשת נוזלים דרך הכליות. כתוצאה מהפעילויות האלו לחץ הדם יורד.

אך יש בעיה אחת משמעותית עם התרופות נגד לחץ הדם. הן מתפרקות מהר ויוצאות מהגוף תוך מספר שעות. כדי לשמור על לחץ דם תקין, חולה זקוק להתמדה בלקיחת התרופות הקבועות, שזה לא כל כך קל בקצב החיים המודרניים. לכן רוב החולים עם יתר לחץ דם אינם מאוזנים.

אך יש פיתרון רפואי נוסף: את אותם הקולטנים על התאים אפשר לחסום בעזרת נוגדנים. כדי לייצר נוגדנים יש לחסן בן אדם ב VACCINE נגד המרכזים הפעילים של הקולטנים האלה. ישנם כבר חיסונים נגד מולקולות שונות המעורבות ביתר לחץ דם, כגון ANGIOTENSIN II ו ANGIOTENSIN I וכבר בפתח חיסון נגד קולטן של ALDOSTERONE.

אחרי החיסון נגד הקולטנים האלה, חולה לא יזדקק לקחת תרופות כל יום, אלא להופיע לרופא מספר פעמים לשנה, כדי לקבל חיסון נוסף. חולים שכבר מטופלים במספר תרופות יכולים בעתיד להוריד את כמותם.
מחקר קליני שהתפרסם לאחרונה הראה יעילות ובטיחות לטווח קצר (מספר חודשים) של חיסון ניסיוני נגד ANGIOTENSIN II ( שם התרופה הניסיונית CYT006-AngQb). אך יש לציין, שעדיין לא ברור האם החיסון יהיה בטוח ויעיל לתקופה יותר ארוכה (שנים).  

קרוב לוודאי, שאנו עומדים לפני מהפכה בתחום של מחלות לב וכלי דם, כאשר התערבויות במערכת החיסונית בשיטות שונות יביאו לתוצאות טיפוליות מדהימות וממושכות.

מערכת פורום לב: טוב לעסוק מדי פעם גם בעתידנות. יש להניח שימצאו החיסונים, לא רק לגבי יתר לחץ דם, אלא גם נגד טרשת העורקים. יחד עם זה, גם התחום של האפיון הגנטי נמצא בשלב מתקדם. יתכן, שחלק גדול מהבעיות אשר מטרידות אותנו היום יבואו על פתרונן, אך מה
שחשוב יותר, היא גישתו של האדם ורצונו למנוע מחלה זו. בינתיים, מוטב לעקוב אחר כל גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם ולטפל בהם.

מקור: Lancet 2008; 371: 821-827