תפקוד קוגניטיבי ויתר לחץ דם

יתר לחץ דם כידוע, מהוה גורם סיכון מספר אחד לאירועים מוחים איסכמים למבוגרים. סיכון לאירועים אלה גבוה במיוחד אצל החולים המבוגרים  עם יתר לחץ דם סיסטולי ולחץ  דופק (PP) גבוה (הפרש בין ל"ד סיסטולי לדיאסטולי).טיפול בלחץ דם מונע את מירב התחלואה הקשורה לפגיעה מוחית וסקולארית. אולם היחס בין יתר לחץ דם לשינויים תפקודיים של המוח פחות ברור.

תפקוד קוגניטיבי  שכולל בתוכו את כל התפקידים הקשורים לזיכרון, יכולת מילולית, תשומת לב, תפיסה, לימוד ויכולת ביצוע, מצטמצמים הדרגתית עם הגיל באופן נורמאלי. ירידה מואצת ביכולת הקוגניטיבית יכולה לנבוע מתהליך ווסקולארי חריף או כרוני או משינויים מתקדמים תת קליפתיים במוח. הפגיעה יכולה להיות כללית או ייחודית באחד המימדים שהוזכרו, של התפקוד הקוגניטיבי. כדי להעריך את המצב התפקודי של המוח קיימים מבחנים מורכבים, שיבדקו את כלל היכולת או יכולות ייחודיות כגון: זיכרון, או תפיסה.
אין ספק, שכל אירוע מוחי מלווה בשינוי קוגניטיבי ניכר. אולם בחולים עם יתר לחץ דם, יש ירידה הדרגתית בתפקוד הקוגניטיבי, בעיקר על רקע אוטמים קטנים חוזרים בעיקר בגזע המוח.
האם טיפול בלחץ  הדם משפר את היכולת הקוגניטיבית ומונע דמנציה? לא לגמרי ברור. שוב אין ספק, שעצם מניעת אוטמים מוחים חוזרים, ישפר את הפרוגנוזה למניעת הידרדרות שכלית. אך מצד שני, גם ירידה חריפה מדי של לחץ דם, יכולה לגרום לאיסכמיה מוחית, ובאופן זה לצמצום היכולת קוגניטיבית. לכן המסר לגבי אוכלוסיה בוגרת הוא: לשמור על איזון טוב של לחץ דם כדי למנוע אירועים מוחיים.
לגבי אוכלוסיה קשישה (מעל גיל 80), ההמלצה היא להיזהר מירידה חדה  בלחץ דם ולשמר את הערכים סביב 140/80 מ"מ כספית ולא פחות.

הכותבת פרופ' אסתר פרן – מנהלת יחידת יל"ד, מרכז רפואי אוניברסיטאי, סורוקה

הערת המערכת: תוחלת החיים עולה בהתמדה, אך איכות החיים נקבעת עפ"י תחושת הבריאות. הדבר העיקרי המשפיע על תחושת הבריאות הוא תפקוד מוחי תקין, אשר מונע דכאון ומאפשר תקשורת והבנה.