הטיפול ביתר לחץ דם הוא המפתח למניעת פגיעה בכלי הדם המוחיים

דמנציה וסקולארית הינה אחת הסיבות המובילות לירידה בתפקוד המנטאלי בארצות המפותחות ואחראית על יותר מ-30% של כלל מקרי הדמנציה. שכיחות הדמנציה עולה עם הגיל ומגיעה עד כ-%50 באוכלוסיה קשישה מעל גיל 85. אדם הלוקה בדמנציה זקוק לעזרה ולטיפול למשך שנים, מה שגורם לסבל אישי ומשפחתי ולהוצאות ניכרות למערכת הבריאות. גם ירידה לא קשה בתפקוד הקוגניטיבי  גורמת לסבל אנושי ניכר לחולה ולמקורביו ולהוצאות רבות למערכת.
תפקיד יתר לחץ דם בהתפתחות מחלות קרדיו וצרברו וסקולריות הוכח כבר לפני שנים רבות.
בראשית שנות התשעים נערכו מספר מחקרי אורך, שבדקו את הקשר בין יתר-לחץ-דם (יל"ד) והטיפול בו לבין תחלואה ותמותה. תוצאות מחקרים אלו הצביעו על החשיבות של יעילות הטיפול ביל"ד סיסטולי למניעת תחלואה לבבית ושבץ מוחי. ניתוח-על (Meta-analysis) של תשעה ניסויים קליניים מבוקרים בהשתתפות מספר רב של נחקרים, הראה כי הטיפול ביתר לחץ דם הניב ירידה של 36% בתמותה משבץ מוחי, 25% ירידה בתמותה מ-CHD (מחלת לב כלילית), וירידה של 12% בכל סיבות המוות. בשנות ה-90 החלו להצטבר ראיות כי איזון לחץ הדם מביא לתוצאות דומות גם בקרב קשישים. לאור ממצאים אלו שונו יעדי ההמלצות guidelines)) לטיפול ביל"ד לגבי כלל האוכלוסייה כולל מבוגרים, והיעד לאיזון תקין של לחץ דם נקבע מתחת לרמה של 140/90 מ"מ כספית.
גרונטולוגים (מומחים לגריאטריה), לא ששו לאמץ את הנחיות החדשות, מחשש שהורדת לחץ דם לרמה זו באוכלוסיה מבוגרת, תצמצם את זרימת הדם למוח ובכלי הדם הפריפריאליים ובכך עלולים לגרום לסחרחורת ולנפילות, לפגוע במוטוריקה העדינה, ולהביא לירידה בתפקוד הקוגניטיבי . מאידך, הקשר האפידמיולוגי בין תחלואה וסקולארית וסוגים מסוימים של דמנציה, הוביל רופאים אחרים לחשוב שאיזון לחץ-דם אצל קשישים דווקא ימנע ירידה בתפקוד הקוגניטיבי של קשישים. היו שטענו שעצם הורדת שיעורי התחלואה  הלבבית ואירועי שבץ מוחי, יביאו לירידה ניכרת בשיעור הדמנציה באוכלוסיה.  אחרים הדגישו את מניעת גורמי הסיכון המשותפים לתחלואה קרדיו וצרברו-וסקולארית ולפגיעה קוגניטיבית, כמו האטת שינויים מצטברים בסוב-קורטקס, מניעת הסתיידות עורקים ותהליכים מקרוסקופיים דומים בכלי הדם.
אחד הפרסומים הראשונים שתרמו לדעה הרווחת כי לחץ דם גבוה פוגם בתפקוד הקוגניטיבי לעת זקנה, התבסס על נתוני המחקר שנערך בעיירה הידועה Framingham ב 1993. במחקר זה נמצא מתאם שלילי בין ערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי שנמדדו עם גיוס הנחקרים, לבין הציון המשוקלל שהושג בשמונה בחינות קוגניטיבית שנערכו לאחר 12-14 שנים. בעבודה שנערכה בשוודיה, בוצע מעקב של 20 שנה אחרי 999 גברים. נמצא קשר שלילי בין לחץ הדם הדיאסטולי שנמדד בגיל 46-50 ובין היכולת הקוגניטיבית שנמדדה באמצעות ה-Mini-Mental Examination State (MMES) בגיל 69-75. את הציון הגבוה ביותר השיגו נחקרים להם נמדד לחץ דם הדיאסטולי 70 מ"מ כספית בתחילת המעקב, את הציון הנמוך ביותר השיגו אלו שלחץ דמם הדיאסטולי בתחילת המחקר היה 105 מ"מ כספית.
במחקר נוסף שבו  השתתפו 1,172   תושבים מננסי, צרפת, חושב  הסיכון היחסי של הלוקים ביתר לחץ דם לירידה משמעותית ביכולת המנטאלית תוך 4 שנים. נמצא כי לקשישים הלוקים ביל"ד, סיכון מוגבר לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, במיוחד אם אינם מקבלים טיפול לאיזון לחץ הדם. החדשות הטובות הן שטיפול נכון ביתר לחץ דם יכול לא רק  להפחית משמעותית את התחלואה הצרברו- וקרדיווסקולארית, אלא משפיע באופן חיובי על הירידה המנטאלית ועל היארעות של דמנציה וסקולארית.
גואו וחבריו משוודיה מצאו, שבאוכלוסיה של בני 75  ומעלה, שכיחות הדמנציה הייתה נמוכה יותר בין אלה שנטלו טיפול תרופתי  נגד יתר לחץ דם.
מספר עבודות מחקר גדולות שנערכו בשנים האחרונות כגון הLIFE , VALUE , SCOPE  ובמיוחד הSYST –EUR הראו במהלכן, הורדה של עד 50% בסיכון לדמנציה. זה אומר שטיפול ב- 1000 חולים במשך 5 שנים, מנע התפתחות של  20 מקרים חדשים של דמנציה.
ממצאים דומים הראו עבודות שנעשו בחולים שעברו אירוע מוחי בעברם. במחקר ה- PROGRESS בוצע מעקב וטיפול בתרופות מקבוצות הACE.I- (מדכאי האנזים המהפך) ומשתנים ב- 610 חולים לאחר אירוע מוחי. לאחר 4 שנות מעקב, הודגמו 34% של ירידה בהופעת דמנציה. במחקר ה- ACCESS החוקרים הלכו צעד אחד קדימה ונתנו טיפול תוך 24 שעות לחולים שלקו באירוע מוחי ומצאו שטיפול זה בטוח וגם יעיל.
בכל המחקרים שהוזכרו, עיקר ההשפעה החיובית הושגה בעקבות הורדת לחץ הדם עצמו. מספר תרופות הראו יעילות, במיוחד במניעת אירועים מוחיים והשפעה חיובית על המוח. אלה הם: נוגדי הסידן מקבוצת הדיהידרופירידינים ( במחקר SYST –EUR ו VALUE) תרופות מקבוצת ה ACE.I (PROGRESS) וכל התרופות אשר נמצאות בשימוש מקבוצת הARB (נוגדי קולטן האנגיו-טנסין), (ה-LIFE ,VALUE,(SCOPE.


הערת מערכת: כולנו סובלים, במוקדם או במאוחר, מפגיעה בכלי הדם המוחיים. חשוב מאוד לדעת כי ניתן לדחות ואף לעצור את הפגיעה בכלי הדם המוחיים, באמצעות איזון נכון של יתר לחץ דם באמצעות התרופות המתאימות. זוהי סיבה מספקת לעקוב אחר ערכי לחץ הדם.

הכותבת פרופ' אסתר פרן – מנהלת היחידה ליתר לחץ דם, מרכז רפואי סורוקה, באר-שבע