מניעת מחלת כליות: מיקרואלבומינוריה כסמן למחלה פעילה

בדיקת השתן הרגילה אינה מספיק רגישה לבדיקת החלבון בשתן. היא מראה רק כמויות הגדולות מ 250-300 מ"ג ביממה. החלבון הנפוץ בגוף – אלבומין נמצא בשתן בכמויות קטנות – עד 20-30 מ"ג באופן נורמאלי. עליה ברמתו בשתן מעל ערך זה – בכמות של בין 30 ל 300 מ"ג ליום – נקראת מיקרואלבומינוריה.
נוכחות אלבומין בכמות המכונה מיקרואלבומינוריה, מראה על סימנים ראשונים של פגיעה סוכרתית בכליה, פגיעה בכלל בכלי הדם הקטנים, למשל במצבי יתר לחץ הדם, מחלות לב או השמנת יתר. הופעת מיקרואלבומינוריה מהווה סמן לסיכון יתר משמעותי, הן למחלה כליתית והן לתחלואה ותמותה קרדיווסקולארית – כלומר סיכון יתר להתקפי לב ,שבץ מוחי, מוות מסיבות קרדיווסקולאריות, התעבות שריר הלב, שינויים לא תקינים בתרשים האק"ג, התפתחות יתר לחץ דם. יש קשר ישיר כמותי בין מידת העלייה  במיקרואלבומינוריה ומידת הסיכון שהוזכר. בחולי סוכרת, המיקרואלבומינוריה מהווה סמן חשוב גם למחלות לב, שבץ מוחי, וגם להופעה והתקדמות אי ספיקה כליתית עד הגעה לצורך בדיאליזה.


ניתן לקבל עליה ברמת המיקרואלבומינוריה בשתן באופן זמני גם במצבי חום, מאמץ גופני, אי ספיקת הלב או עליה משמעותית ברמת הסוכר בדם. לכן יש לוודא בבדיקות חוזרות שהעלייה במיקרואלמיונוריה קבועה (למשל 3 פעמים בחצי שנה). יש לבצע בדיקות כאלה בעיקר בחולה הסוכרתי, בחולה עם יתר לחץ הדם, בחולים שמנים, בחולים עם סיכון למחלות כליה. ניתן לבצע הבדיקה באיסוף שתן 24 שעות, אך גם בבדיקת שתן מדגמית בשתן הראשון של הבוקר.
העליה במיקרואלבומנוריה מראה, ככל הנראה, על נזק בכלי הדם הקטנים כסיבה לכל אירועי התחלואה שהוזכרו, בעיקר על נזק בשיכבת הציפוי הפנימית שלהם (ירידה בתפקוד האנדותל).


כאשר מטפלים בטיפול תרופתי ביתר לחץ הדם, ניתן להשיג ירידה של המיקרואלבומינוריה, אף לתחום הנורמה, ובכך להשיג הפחתה משמעותית בסיכון. הטיפול העיקרי הינו להוריד את לחץ הדם באופן כללי (לרמות מתחת 130/80), אך בנוסף כנראה שתרופות מסוג חוסמי האנזים המהפך (פוסינופריל) או חוסמי הרצפטור לאנגיוטנזין (לוסרטן) באופן ספציפי, בעלות תפקיד חשוב בטיפול בממצא זה. בחולי סוכרת איזון הדוק של הסוכרת גם הוא מוריד את המיקרואלבומינוריה. 
בסקירות בסקירות קודמות, הבאנו נתונים משכנעים כי ניתן למנוע תחלואה בעקבות מחלות לב וכלי דם באיברים החיוניים. "הפורום" מציע שכל אחד ייקח אחריות על לפחות ארבעה מדדים, אותם יכול כל אחד למדוד / לבדוק בעצמו, ולדעת האם הוא נמצא בטווח הבטוח כדי למנוע מחלות לב וכלי דם.


המדדים הם:
• לחץ דם פחות מ- 130/85 (ראו הנחיות לניטור עצמי בניוזלטר מס' 9 – סעיף 6)
• היקף מותניים: נשים – פחות מ-88 ס"מ, גברים פחות מ- 102 ס"מ (מדובר על הגבול העליון של מצב תקין.  עדיף אף פחות אך אין צורך להגזים)
• הימנעות מוחלטת מעישון, גם פסיבי
• פעילות גופנית שבועית – לפחות 90 דקות, מומלץ 150-300 דקות לשבוע, במיוחד לבעלי סיכון ולאלה הסובלים מעודף משקל. לגבי צאצאים להורים הסובלים מפגיעה בכלי הדם באיברים החיוניים, עליהם לברר את מידת הסתיידות כלי הדם שלהם בעורקי הצוואר, ולאזן את גורמי הסיכון בהתאם.

הכותב פרופ' יהושע וייסגרטן הוא מנהל המכון הנפרולוגי, ביה"ח אסף הרופא, צריפין