מילון מושגים של מסנני קרינה

מקדם הגנה(SPF)  - מקדם ההגנה מהווה מדד לפרק הזמן שבו התכשיר שנועד לסנן את הקרינה, יכול להגן על העור מפני כוויות השמש הנגרמת מהקרינה, בהשוואה לזמן שבו העור מאדים ללא הגנה. אם, לדוגמא, לוקח לעור ללא הגנה להאדים כ- 10 דקות, השימוש בתכשיר מסנן קרינה עם מקדם הגנה של 15 ומעלה יאריך תיאורטית, את פרק הזמן עד שהעור יאדים פי 15, כלומר למשך כ– 2.5 שעות. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לציבור להשתמש בתכשיר מסנן קרינה בעל מקדם הגנה (SPF) של 15 ומעלה.

קרני UVA – קרני שמש ארוכות באורכי גל של 320-400 ננומטר (ביליונית המטר). קרניים אלו חודרות עמוק יותר לעור מאשר  קרני ה – UVB, והן האחראיות העיקריות לקמטים ולהזדקנות מוקדמת של העור. מחקרים שנערכו לאחרונה מראים, שקרינת ה - UVA מחריפה את ההשפעה המסרטנת של קרינת UVB ועלולה לגרום באופן ישיר לסרטני עור, כולל מלנומה. קרניים אלו לא מפיקות חום.

קרני UVB – קרני שמש קצרות באורכי גל של 290 – 320 ננומטר. הן בעלות יכולת רבה יותר לגרום כוויות מאשר קרינת UVA. קרניים אלה נחשבות לגורם העיקרי להתפתחות סרטן עור מסוג תאי בסיס ותאי קשקש. הן גם נחשבות כבעלות השפעה משמעותית בגרימת מלנומה , סרטן העור הממאיר ביותר. קרניים אלו מפיקות חום.

100 אחוזי הגנה - בפרסומים שונים ועל מוצרים שונים בישראל מופיע הכיתוב המתייחס לגבי 100 אחוזי ההגנה, אולם האגודה למלחמה בסרטן מזהירה כי הם עלולים להיות מבלבלים ואף מטעים. לא קיים בעולם תכשיר המסנן  100 אחוז מהקרינה. ככל הידוע כיום למומחי העור בארץ ובעולם, אין תכשיר המסוגל להגן על העור באופן מלא ומוחלט מפני קרינת השמש, גם אם צוין כך על האריזה, לא 100 הגנה מפני UVA ולא 100 אחוז הגנה מפני UVB.

תאריך תפוגה -  נכון להיום לא קיימת חובת סימון על מסנני קרינה בישראל ובמדינות נוספות בעולם - "טוב לשימוש עד (תאריך מסוים)", לאחריו פג תוקפו של התכשיר,  כיוון שחלק מהחומרים המרכיבים את התכשיר עלולים לשנות את הרכבם הכימי כעבור שנתיים ולהפסיק להיות יעילים. ממליצה האגודה למלחמה בסרטן להשתמש בתכשירים בשנה שבה נקנו, ולכל היותר בעונה שלאחר מכן, אך מומלץ שלא לאגור אותם.

תכשיר לאחר החשיפה לשמש - קיימים בשוק מגוון של מוצרים המיועדים למריחה לאחר החשיפה לשמש, אולם חשוב לדעת כי על אף הבטחת היצרנים, נכון להיום, לא קיים קרם או תכשיר שמורחים אותו לאחר החשיפה, אשר בכוחו לבטל את הנזקים המצטברים מהשמש, שהם בלתי הפיכים ואינם ניתנים לתיקון. חשוב לדעת כי תכשירי לחות לעור שמורחים במקום הצרוב, משפרים אך ורק את ההרגשה  ולא מבטלים את הנזק שנגרם.

שיזוף בריא - רובנו גדלנו על המיתוס של החשיפה החיובית לשמש. תינוקות וילדים נחשפו לשמש במסגרת "אמבטיית שמש" או שהות ממושכת בפארק לאור השמש, במטרה להחדיר סידן לעצמות של הילדים וכך למנוע רככת. אכן, לקרני השמש השפעה חיובית וקליטתן על פני העור מסייעת להפיכת ויטמין D, בעל החשיבות הרבה בהחדרת הסידן לעצמות, מצורתו הבלתי פעילה לצורה הפעילה. אולם!!! די בחשיפה של 2- 3 דקות ביום לאור השמש כדי לייצר את הכמות היומית הדרושה של ויטמין D. ילדים שגדלו בארצות אירופה ולא נחשפו במידה הנדרשת לאור השמש סבלו בעבר מרככת העצמות ונזקקו לחשיפה ארוכה יותר, אולם השיפור המשמעותי שחל בעשורים האחרונים בתזונה המערבית, הכוללת בין השאר גם החדרה מכוונת של ויטמין D למגוון מוצרי מזון (מזון תינוקות, לחם, מוצרי חלב) הביאה להיעלמות המחלה. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לציבור ובמיוחד להורים לזכור כי אין צורך "לצלות" את הילדים בשמש כדי לספק לגופם את הכמות הדרושה של ויטמין פעיל. בשמש הישראלית, חשיפה של 2 - 3 דקות לאור השמש, אפילו באזור מוצל, וגם בפעילות יומיומית רגילה (מהבית לבית הספר או לעבודה) מספיקה, כדי לייצר את הכמות היומית הדרושה של ויטמין D לילדים ולמבוגרים.

 
קבוצת סיכון - מדובר באנשים, אשר בשל תכונותיהם הגופניות או עיסוקיהם, שייכים לאוכלוסיה הנמצאת בסיכון גבוה להיפגע מחשיפה לשמש, ולפתח מלנומה ממאירה של העור, בגיל צעיר יחסית. למשל אנשים שיש להם יותר מ- 20 נקודות חן, בהירי עור בעלי שיער בהיר, בלונדיני או ג'ינג'י ובעלי נמשים, מי שקרוב משפחתו חלה בסרטן עור, מי שבילדותו נחשף לשמש רבות, ונכווה מספר פעמים, מי שנוטל תרופות המגבירות את רגישות העור לקרינת השמש, אנשים שבתוקף עיסוקם או תחביבם נמצאים זמן ממושך בשמש, כמו ימאים, חקלאים, העוסקים בבניין, צוללנים, גולשים, שחיינים והעוסקים בספורט ימי אחר, הנחשפים לשמש כשעורם רטוב, וכך סופג קרינה בעוצמות גבוהות, המוחזרת מהמים. לאנשים אלה מומלץ שינקטו אמצעי זהירות מוגברים, ויימנעו ככל הניתן לחלוטין מחשיפה לקרני השמש. בין הצעדים החיוניים, יש להקפיד להישאר בצל בעת שהייה מחוץ למבנה סגור, ובעת שהייה בשמש יש להקפיד להיות לבוש בחולצה וכובע, לפחות. אמצעי הגנה חיוני נוסף, שאינו יכול לבוא לבדו, הוא השימוש במסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה אשר מהווה למעשה קו הגנה אחרון, לאחר שמירה על כל כללי הזהירות שפורטו. בנוסף, מומלצים חבישת כובע בכל יציאה מהבית והרכבת משקפי שמש כל ימות השנה.

שעות בטוחות - בין השעות 10:00 בבוקר לבין 16:00 אחר הצהריים עוצמת קרינת השמש היא מירבית. השעות הבטוחות לחשיפה לשמש הן לפני השעה 10:00 בבוקר ואחרי השעה 16:00 אחר הצהריים.

מלנומה - מלנומה היא סוג של סרטן המתחיל בדרך כלל בעור, בשומה או בעור בעל מראה נורמאלי. לעתים נדירות יכול סוג זה של סרטן להופיע בחלקים אחרים בגוף, כגון העין, הפה, מתחת לציפורניים או בתוך הגוף. לעתים הוא מתפשט לחלקים אחרים בגוף דרך צינורות הלימפה או זרם הדם. סוג זה של סרטן עלול אף להתפשט בתוך העור עצמו. מלנומה עשויה אמנם להופיע ברוב חלקי הגוף, אולם אצל נשים האזורים השכיחים ביותר להמצאות מלנומה הם הגפיים ואילו בקרב הגברים המלנומה נפוצה ביותר בפנים ובעורף. הוכח באופן ברור שקרני שמש מזיקות לעור ומהוות את אחד מהגורמים העיקריים להתפתחות מלנומה. לרוע המזל, גם השימוש במיטות שיזוף, הפולטות קרינת אולטרה-סגולה מלאכותית, נקשר לעליה בשכיחות מקרי סרטן העור והמלנומה הממאירה.

 
חשוב לזכור, כי גם עם תכשיר ההגנה האידיאלי, עלולות חלק מהקרניים העל סגולות לחדור דרך העור ולגרום נזק, לכן יש להתייחס לתכשיר רק כחלק מאמצעי ההגנה אותם יש לנקוט נגד השמש, ומומלץ להשתמש באמצעי ההגנה הנוספים: כובע, משקפיים, ביגוד, צל והימנעות משהייה בשמש בשעות 10:00 – 16:00. האגודה למלחמה בסרטן מזמינה את הציבור לפנות לטלמידע, שירות המידע הטלפוני המאויש 24 שעות ביממה, למענה על שאלות ולקבלת עלון הסברה ללא תשלום בנושא חשיפה זהירה לשמש 1800-599-995 .

 
הכותבת, נאוה ענבר, לשעבר דוברת האגודה למלחמה בסרטן.