התקרחות: איך עוצרים את הנשירה?

בכדי להבין מהי היא נשירת שיער יש צורך לדעת מספר עובדות על צמיחה נורמלית של שיער.

לכל זקיק שיער יש מחזור חיים בין שנתיים לשש שנים, שבסופו השערה נושרת וחדשה צומחת תחתיה. 90% מזקיקי השיער הנורמלים נמצאים בשלב של צמיחה הנקרא אנגן ( ANAGEN ), בשלב זה צומח השיער מדי יום 0,3 מ"מ אצל גברים, ו 0,4 מ"מ אצל נשים. לאחר שהזקיק מסיים את שלב הצמיחה שנמשך כשלוש שנים, הוא עובר לשלב "המנוחה" הנקרא קטגן (KATAGEN  ),  כ 10% משיערות הראש נמצא בשלב של "מנוחה", השיער לא גדל ונמצא במצב סטאטי במשך שלושה שבועת. אחריו מגיע השלב השלישי והאחרון , תקופת הנשירה,  הנקרא טלוגן (TELOGEN  ) . השיער לא נושר ביום אחד, התהליך אורך  שלושה חודשים, שרק בסיומו הוא ניתק מהקרקפת.  במצב תקין,  צומח שיער  חדש במקומו. אדם ממוצע מאבד בין 50 ל-100 שיערות ביום. שיער צומח ב-1 ס"מ לחודש. לאנשים בעלי שיער בלונדיני יש יותר שיער (140,000) לעומת אנשים בעלי שיער "אדום" (90,000). עם הגיל,  השיער נושר יותר וצומח פחות, (יש לציין כי שיער מורכב מחלבונים בדומה לציפורנים שבידיים וברגליים).

אובדן שיער יכול להיחשב כבעיה רק כאשר הוא מתחיל ליצור איזורים דלילים בראש.

בדרך-כלל, אדם שם לב לנשירת שיערותיו בזמן המקלחת או בזמן הסתרקות, שכן פעולות אלו גורמות "לחץ" על השיער וגורמות לו לנשור, אולם אין זו אינדיקציה לנשירה פתולוגית.

אחת הבדיקות שניתן לבצע בכדי לבדוק נשירה משמעותית של שיער הינה בדיקת משיכת השיער: מושכים באמצעות שלוש אצבעות קבוצה של שיערות, במידה ובין האצבעות ימצאו מעל 4-5 שיערות, מדובר בנשירה רצינית.

בדיקה נוספת ניתן לבצע על-ידי צפייה על כרית המיטה בבוקר עם ההשכמה, במידה וקיימות מעל 8 שיערות על הכרית לאחר השינה, מדובר גם כן בנשירה רצינית.

קיים שוני בין נשירת שיער בקרב גברים ולבין נשירה בקרב אוכלוסיית הנשים.

בקרב  הגברים, נשירת שיער הינה גנטית והורמונלית. ההתקרחות הינה תופעה תורשתית דומיננטית אולם לעיתים התופעה "מדלגת"  ו "קופצת" דורות, או עלולה להגיע מצד האם.

נשירת שיער הנצפית "על הכריות" הינה על-פי-רוב תוצאה של תופעה תורשתית, המוכרת כהתקרחות גברית טיפוסית, או לחילופין תופעה של אלופסיה אנדרוגנטית (AGA), שזה מקרה שבו השיער מתחיל להתדלל באיזור הרקות והמצח, ויוצר קו שיער נסוג. השיער הרגיל במקומות אלה מוחלף בשיער פלומתי רך, שלאחר זמן יעלם כליל ויצור שטח קירח הגדל לאט.

על פי הערכות, למעלה מ-70% מן הגברים, סובלים מהתקרחות גברית טיפוסית לפני גיל 50. התקרחות גברית טיפוסית נגרמת, ככל הנראה, מרגישות (שמקורה גנטי) להשפעת הרמות של חומר טבעי בשם דיהידרוטסטוסטרון (DHT ), המשפיע ככל הנראה באופן שלילי על צמיחת שיער. ה-DHT מקצר את שלב הצמיחה, הופך את זקיקי השיער לקטנים יותר ומצמצם את מספר השיערות הסופיות (שיערות ארוכות ועבות יותר הצומחות בדרך כלל בקרקפת).

בנוסף לאלו, קיימות מחלות, כמו אלופסיה אראטה או פטריות מסויימות, הגורמות גם כן  להתקרחות.

אצל נשים הסיבות לנשירת השיער רבות יותר. ראשונה היא הסיבה הגנטית-הורמונלית, בדומה לגברים, אם כי אצל נשים נשירת השיער נוטה להיות מפוזרת יותר ובדרך כלל אינה מובילה לאובדן מלא של שיער הקרקפת. סיבה לנשירת שיער נוספת היא מזג האויר ובעיקר בסתיו ובחורף, עונות בהן קיימות נשירה גדולה יותר (בדומה לשלכת שבה העצים מנשירים עליהם כך הנשים מנשירת את שיערות ראשן). מחלות המלוות בחום גבוה, או לחילופין מחלות זיהומיות עלולות לגרום לנשירת שיער רצינית כחודש עד שלושה חודשים לאחריהן. גם תת או יתר פעילות של בלוטת המגן, חוסר בחלבונים במזון (בעיקר אצל צמחוניים) עלול לגרום לשיערות לעבור לשלב "המנוחה", וזאת על מנת לשמור על חלבונים החסרים בגוף. במקרים  אלה, נושר השיער יותר בקלות. תרופות כנגד קרישת דם, דלקות, דיכאון, לחץ דם, כולסטרול או יתר ויטמינים בגוף, עלולות אף הן לגרום לנשירה.

טיפול כימוטרפי הינו גורם ידוע נוסף אשר גורם לכך, שהשיער מתפרק והופך לרך יותר ולבסוף נושר. תופעה זו מופיעה כשלושה שבועות לאחר תחילת הטיפולים והמטופל עלול לאבד עד 90% משערותיו.

גלולות נגד הריון עלולות לעיתים לגרום גם כן לנשירה (גם כאשר מפסיקים ליטול אותה).  חוסר בברזל, עקב דיאטה לא מבוקרת,  איבוד דם רציני בוסת  יגרמו גם לנשירה.

גורמים נוספים שבעקבותיהם  עלול לנשור השיער הינם ניתוח רציני או לידה – במקרים מסוג זה, הנשירה עלולה להתחיל כחודשיים עד שלושה חודשים לאחר מכן.

ברוב המקרים, ישנם פתרונות לבעיית נשירת השיער, כגון: שימוש בתרופות כמו תמיסת המינוקסידיל או כדורי פינסטריד, נטילת ויטמינים ומינרלים מיוחדים וכן ביצוע השתלת שיער במקרי התקרחות. בכל מקרה, יש להתייעץ עם רופא עור בנוגע לפתרון המתאים.

בישראל, 25% מכלל הנשים שמתחת לגיל 40 מתקרחות, 50% מהנשים שמעל גיל 40 המאבדות שיער באופן משמעותי.

הסיבה לנשירת שיער לבעלי שיער שמן היא הורמונלית. על כן לבעלי שיער שמן מומלץ לחפוף את ראשם לעיתים קרובות (כל יום-יומיים) ובכל חפיפה להשתמש  בסוג שונה של שמפו (רצוי להחזיק ב-3 סוגי שמפו). בעלי שיער יבש מומלץ לחפוף רק פעם או פעמיים בשבוע.

ייבוש שיער על ידי מייבש חם עלול לגרום לנשירה כמו גם החלקת השיער על ידי פן  (משיכה של השיער).