דליפת שתן במאמץ

מאת: ד"ר קובי כהן, מנהל מרפאות נשים ומרפאת כירורגיה רחמית (הסטרוסקופית) בבית חולים ליולדות ליס.

מערכת השתן הנשית
שלפוחית השתן משמשת מעין מאגר זמני לשתן. קיבולת השלפוחית היא בין 500-800 מ"ל. השופכה הנשית המחברת בין השלפוחית לפתח היציאה מהגוף היא מעין צינור קצר, באורך שבין 3-4 ס"מ, ובשני צידיה ישנו שסתום חד כיווני. כאשר לאישה יש את התחושה שהיא צריכה להטיל שתן, והיא נמצאת במצב נוח לכך, היא מרפה את השסתום ונותנת לחומר השתנן לצאת החוצה.

דליפת שתן במאמץ
נשים רבות (בסביבות ה- %20 מעל גיל 45) סובלות מרמה כזאת או אחרת של אי שליטה במתן שתן. בעיה זו גורמת לתחושת חוסר נוחות ובושה, אובדן ימי עבודה והשפעה שלילית על אורח החיים באופן כללי. ישנן מספר סיבות לכך אותן ניתן לבדוק בבדיקות אצל אורולוג.
אחד הסוגים הנפוצים לדליפת שתן הוא דליפת שתן במאמץ בדרגה זו או אחרת. בסוג זה כאשר האשה נמצאת בסוג מסוים של מאמץ: השתעלות, צחוק, הרמת משאות וכו' היא עלולה לסבול מבריחת שתן לא רצונית. הסיבות לבעיה מקורן  בלידות מרובות, אובדן גמישות שרירים והתרופפות השרירים הטבעתיים המקיפים את צינור השופכה והשסתום של צינור השופכה עצמו.

האם יש פתרון?
בעבר הפתרונות הניתוחיים דרשו פתיחת בטן והחלמה איטית. בשנת 1996 הומצאה שיטה מהפכנית בה המנתח מניח סרט סינתטי מתחת לשופכה ולמעשה מחזיר אותה למיקום האנטומי הטבעי שלה. שם הסרט היה TVT, וכיום ישנן גישות שונות להשמת הסרט.

היתרונות הבטיחותיים של שיטה רבים
זמן טיפול קצר, פולשנות מינימאלית, יחסית בטוח, כמעט ללא כאבים וזמן התאוששות קצר. פרוצדורה זו  בוצעה בלמעלה ממיליון נשים ברחבי העולם (!)  משנת 1996 ואחוזי ההצלחה של טיפול זה גבוהים מאוד: 86% מדווחות על ריפוי מלא, 11% מדווחות על ריפוי חלקי.