התקפי חרדה מכים ב-5%-10% מהאוכלוסייה הכללית, ואחראים למקרים רבים של דיכאונות וניסיונות התאבדות בארץ ובעולם.
 

התקפי חרדה עלולים להתפרץ במפתיע עקב טראומה גופנית או נפשית, ורוב הסובלים מהם כלל לא יודעים כי נפלו קורבן לתופעה.

בישראל, ארץ מתוחה במיוחד, מתרבים קורבנות החרדה. חוסר אבחון עלול לגרום לתפקוד ירוד בקרב הקרבנות, הסתגרות והמנעות גדלה והולכת, שקיעה לדיכאון ואף לאובדנות.

ד"ר אורי קניג, פסיכולוג קליני המתמחה באבחון ובטיפול בהתקפי חרדה, ומפתח שיטת IPEC לריפוי מהיר של חרדות, מספק רשימה של 12 סימנים מהם סובלים רוב קורבנות התופעה. לדבריו, אבחון עצמי מהיר של התופעה עשוי לקצר את הטיפול בה, ולמנוע סיבוכים מיותרים.

התקף חרדה הינה תופעה קשה המתאפיינת בתסמינים גופניים שונים, פתאומיים ונטולי הסבר, כמו הזעה, תחושת מחנק, גלי חום, לחצים בחזה, בחילות, צורך דחוף ללכת לשירותים, עילפון ותחושות המוגדרות על ידי הקורבנות כהרגשה של 'על סף מוות או שגעון'. תכיפות התופעות הללו יוצרת עם הזמן התנהגות מניעתית המגבילה באופן נרחב את תפקודם של הקורבנות.

ד"ר אורי קניג, פסיכותראפיסט ישראלי, ומפתח שיטת IPEC לאבחון וריפוי מהיר של חרדות, מונה 12 סימנים שכיחים מהם סובלים קורבנות התופעה.

"אם אתם סובלים מסימן אחד או שניים" אומר ד"ר קניג, "אין הדבר מעיד כלל כי אתם סובלים מחרדות, אך אם מצאתם שלושה סימנים או יותר, הייתי יותר ממליץ ללכת ולעבור אבחון אצל אנשי מקצוע, כי לזמן באיתור התופעה קיים משקל רב".

סימנים רווחים בקרב נפגעי חרדה

תופעות פיזיות פתאומיות - ללא כל התרעה מתחילות לפתע דפיקות לב מואצות, הזעה מוגברת, והתייבשות הפה.

הליכה תכופה לשירותים - נטייה להשתנה מרובה, או דחף פתאומי לעשיית צרכים המלווה בתופעה של דפיקות לב ופאניקה.

קשיי נשימה - רבים מהסובלים מהתקפי חרדה מדווחים על קשיי נשימה פתאומיים ותחושת מחנק.

המנעות - רבים מהלוקים בהתקף חרדה מייחסים את ההתקף למקום בו הוא ארע, ומתחילים להימנע מלהגיע אליו. אם זה אוטובוס, יימנעו הסובלים מהתופעה להתשמש בתחבורה ציבורית, אם ההתקף ארע ברחוב בין המוני אנשים, יימנעו הסובלים מהתופעה להיקלע למקומות הומים וכו'.

פחד מהשתגעות - הלוקים בתופעה לא יודעים מהיכן מגיעות אליהן התחושות הגופניות והנפשיות הקשות, ועל כן הם חשים כי הם משתגעים. רבים מהם מפחדים מפני אפשרות שמא יאושפזו בבית חולים לחולי נפש.

פחד מוות - פחדים רווחים נוספים הם פחד ממוות ו/או ממחלה קשה, ללא עוגן מציאותי כלשהו.

הפרעות בשינה ובאכילה -  במקרים אלה מבחין ד"ר קניג בין שני סוגים של חרדים. "אלו שהחרדה קרובה יותר לדיכאון יסבלו על פי רוב משינה מוגברת ומירידה בתיאבון. אלו שהחרדה שלהם קרובה יותר להיפראקטיביות, יתקלו בקשיים להירדם וייטו לאכילת יתר".

קשיי התמודדות - החרד אינו מבין מה קורה לו, ומאבד ביטחון ביכולת שלו להתמודד אפילו עם מצבים פשוטים. פעולות אלמנטאריות כמו יציאה לקניות,  סידורים בבנק, התעמתות עם לקוח ועוד.

קרוב לבית - תחושה של רצון לא להתרחק מהבית ותחושה שככל שהמרחק גדל יכולת המילוט בהתקף פחד מתמעטת.

פחד מאיבוד שליטה - רוב הסובלים מהתקף חרדה חשים פחד מתמשך שהם מאבדים שליטה על חייהם. החרד מוצא עצמו חושב אותן מחשבות שוב ושוב, בלחץ למצוא פיתרון למצב, לקונפליקט, ואינו מסוגל לעצור את שטף המחשבות הבא כמו בשרשרת אינסופית. מטרת המחשבות היא לחזור למצב של שליטה על אירועי החיים.

פחד מהחרדה - אחד מהסממנים הקלאסיים על פי ד"ר קניג היא הציפייה לחרדה. למעשה פחד מהתקף חרדה. הסובלים מהתקף חרדה, ולמדו לחיות לצדו, והם יכולים לשאת איתם בתיק תרופות פסיכיאטריות בהן לא ישתמשו לעולם, או נוזלים הומיאופתיים, רק כדי להיות מוכנים למקרה שהחרדה תתקוף אותם בהפתעה.

ירידה בחשק המיני – רבים מהסובלים מתופעות חרדה מרבים לזהות מחלות וכאבים שאין להם הסברים רפואיים (פסיכוסומטיים). כמו כן מדווחים רבים מהם על ירידה חדה בחשק המיני.