ד"ר דורית ניצן קלוסקי, ראש שירותי המזון והתזונה לשעבר, במשרד הבריאות הגיבה הערב, באמצעות יועצת התקשורת שלה, נאוה עינבר, על החלטת הפרקליטות להגיש נגדה כתב אישום בפרשת רמדיה. דר' דורית ניצן קלוסקי, היא רופאת ילדים המתמחה בגסטרואנטרולוגיה ותזונה, עובדת כיום בארגון הבריאות העולמי ה – WHO, כנציגת הארגון בסרביה ובמונטנגרו, ומנהלת תחום בריאות הציבור, מזון ותזונה במדינות דרום מזרח אירופה ושוהה שם בימים אלו.

ד"ר דורית ניצן קלוסקי, מסרה הערב: "הכאב הגדול של המשפחות נפגעות רמדיה מלווה אותי כל הזמן, מאז אותו יום חמישי בצהריים ה – 6 בנובמבר 2003. בכל לילה אני רואה מול עיני את פניהם של התינוקות אליהם נקראתי ואת אלפי התינוקות שהיו חשופים למחלה הזו. כאמא, כסבתא לנכד וכרופאת ילדים מומחית לגסטרואנטרולוגיה ותזונת ילדים, בעלת ניסיון מעשי, רב שנים, בארץ ובעולם, כולל במדינות מתפתחות, שייעודי בחיים היה ועודנו קידום ועידוד הנקה ומניעת מחסורים תזונתיים בתינוקות וילדים, הצער שלי גדול וצורב עוד יותר".

"במסגרת תפקידי, כראש שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות, קיבלתי באותו יום חמישי הודעה טלפונית על ארבעה תינוקות המאושפזים במצב קשה, ביחידה לטיפול נמרץ בשניידר, עם אבחנה של אנצפלופתיה, פגיעה מוחית, אשר כולם ניזונו מתרכובת מזון צמחית של רמדיה. שוחחתי באופן אישי עם כל ההורים ומהם למדתי, שילדיהם ניזונו מתרכובת חדשה של רמדיה, המותאמת לשנת החיים הראשונה. לאחר שבדקתי את הילדים וניתחתי את כל תוצאות הבדיקות הרפואיות, הגעתי למסקנה, בניגוד להשערות אנשי המקצוע האחרים, שהבעיה עלולה לנבוע מחוסר במרכיב תזונתי חיוני. התקשרתי מיידית למנכ"ל רמדיה, גידי לנסברגר, סיפרתי לו מה קרה ושאלתי אם משהו השתנה במוצר, אך הוא אמר שזה יד המקרה, שאין קשר ושהמוצר החדש של רמדיה עבר שינויים מינוריים רק באחוזי השומן. לאור ניסיוני בטיפול בתינוקות במדינות מתפתחות, במיוחד באתיופיה, התחזקה אצלי המסקנה, שהתמונה הקלינית של ארבעת התינוקות, שהיו מאושפזים בבית החולים חודש ויותר, מעידה שהם חלו במחלת 'ברי ברי', בשל מחסור ב - 1B. בחצות אותו היום העברתי את מסקנותיי לממונים עלי".

ד"ר דורית ניצן קלוסקי, הדגישה כי "על סמך נתונים שביקשנו מטיפות החלב הממוחשבות, באזור המרכז, הבנו ש- 1,600 תינוקות ברחבי הארץ, שניזונו מאותה תרכובת מזון, היו חשופים לסכנה ולכן החלטנו, תוך פחות מ – 24 שעות, בצעד יוצא דופן, להוריד את רמדיה צמחית מהמדפים. דיווח מעודד, שקיבלנו מד"ר אביבה פתאל מאיכילוב, בשבת בבוקר, על תינוק שמצבו השתפר לאחר מתן טיפול בויטמין 1B, חיזק את עמדתי, שאכן האבחנה שלי נכונה. בשיתוף פעולה אינטנסיבי עם המשטרה, אמצעי התקשורת וזק"א, הצלחנו ליידע כבר במהלך יום שישי ושבת את כל הציבור, כולל המגזר החרדי, הנוטה להשתמש בתרכובות על בסיס צמחי מטעמי כשרות, להפסיק לאלתר את השימוש במוצר. במקביל, הכנתי דיווח מפורט על הממצאים ופרוטוקול לטיפול במחלת ברי ברי, מחלה נדירה בעולם המערבי, אותו הפצנו בקרב בתי החולים בארץ ובקרב ארגון הבריאות העולמי, מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית וכן האיחוד האירופאי. האבחנה המהירה וההתארגנות המיידית של מערכת הבריאות לטיפול במשבר מנעה אסון גדול יותר ואת חשיפתם של אלפי ילדים נוספים למחלה ואף קיבלה ציון לשבח מטעם מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי".

תוך שהיא מתייחסת לתהליך היבוא של מזון לישראל, הסבירה ד"ר דורית ניצן קלוסקי והדגישה כי: "כדי לייבא מזון לישראל, כל יבואן צריך לנקוט בשני שלבים. בשלב הראשון, הוא מגיש בקשה לאישור יבוא מוקדם ובשלב השני, היבוא עצמו, שלא היה בסמכותי. היבואן, מגיש בקשה לקבלת אישור יבוא מוקדם, ממחלקת היבוא של משרד הבריאות, שבודקת את הניירת, שקשורה למוצר המזון המבוקש ונותנת את האישור רק למזון הספציפי הזה. כאשר היבואן משנה את הרכבו או את סימולו או כל שינוי אחר במוצר, על פי החוק, עליו לבקש אישור יבוא מוקדם חדש. יש לציין, שתהליך זה כלל לא קיים במדינות המערב. בארצות הברית, ה –FDA  מטיל אחריות מלאה על היצרן המשווק או היבואן לכך, שמוצריו יעמדו בכל החוקים והפרוצדורות שנקבעו לו. מדיניות זו נהוגה גם בחקיקה של מדינות האיחוד האירופאי. במקרה רמדיה, החברה קיבלה אישור יבוא מוקדם, עבור שני סוגי תרכובות מזון לתינוקות ,על בסיס סויה, שמיוצרות בחברת הומנה האירופאית.  האחד, ניתן מגיל 0 עד 6 חודשים והשני, ניתן מגיל 6 חודשים עד שנה. בשלב מסוים, מבלי להודיע על כך כלל למשרד הבריאות ומבלי להגיש ולקבל אישור יבוא מוקדם למוצר חדש כמתבקש, החליטה חברת רמדיה שיווק, לייצר תרכובת אחת, שמתאימה לכל שנת החיים הראשונה של התינוק. לשם כך, ביקשה מחברת הומנה לייצר עבורה תרכובת מזון חדשה. בדיעבד, הסתבר, שבמוצר החדש היא שינתה את הרכב השומנים, הוציאה את ויטמין 1B והוסיפה מרכיבים אחרים, כל זאת, מבלי לשנות את התווית של המוצר ואת הניירת שנלווית אליו, כלומר, המוצר החדש הוברח לישראל בעזרת מסמכים של מוצר אחר".

לסיכום מסרה ד"ר דורית ניצן קלוסקי : "במעשה של חברת רמדיה יש התחזות למוצר אחר, התחזות למוצר שקיבל אישור יבוא מוקדם והתחזות ליבואן. כל זאת כאשר למעשה רמדיה היא היצרן, שזרועה היצרנית הייתה מפעל הומנה בגרמניה. רמדיה  פעלה תוך התחזות למוצר, שנמכר באופן חופשי בגרמניה ובאירופה, כשלמעשה יוצר רק לישראל.      כ-80% מהמזון בישראל מיובא. כל מוצר כזה מכיל עשרות אלפי רכיבי תזונה ומרכיבים אחרים (חיידקים, פטריות, וירוסים, עובשים, מתכות כבדות, רעלנים, חומרי צבע, חומרי טעם ועוד). לאף מדינה ולאף גוף מפקח אחר אין אפשרות לבדוק את כל המרכיבים האלה, לכן, האחריות מוטלת על היצרן, שיודע מה נכנס ומה יוצא לאורך תהליך הייצור ועל היבואן שצריך לפעול לפי החוק ודרישותיו. הטענה, שניתן לבדוק כל הזמן את כל המוצרים על כל רכיביהם היא, לצערי, אחיזת עיניים של הציבור ובלתי אפשרית. תפקיד המדינה בעולם המערבי הוא לקבל מידע מוקדם מהחברה על סיכונים במזונם ולפעול במהירות למניעה, למזעור ולטיפול בתחלואה. בכל ארגוני הבריאות המובילים בעולם, קיים קונצנזוס על כך, שניתן לגלות רמייה כזאת בשלוש דרכים: תחלואה,  מודיעין או מזל. במקרה רמדיה, תחלואה ואבחון מהיר של משרד הבריאות ושלי מנעו אסון גדול יותר. על כן, זהו אבסורד להאשים אותי באחריות למחלה ובהתרשלות במילוי תפקידי".