בארה"ב נערך מחקר מקיף במטרה לאפיין באופן מפורט פגיעות של ילדים כתוצאה משימוש במתקנים בגני שעשועים. ייחודו של המחקר בכך שהוא מבוסס על עיבוד נתונים מתוך מאגר לאומי ממספר רב של חדרי מיון. הנתונים הוצאו מתוך מערכת לאיסוף ותיעוד היפגעות כתוצאה ממוצרים וחומרים. מתוך כלל הביקורים בחדרי המיון שתועדו בין השנים 2004-2002 של ילדים עד גיל 18, נאספו מקרי ההיפגעות כתוצאה מפעילות תוך כדי משחק במגלשה, נדנדה או סולם הליכת ידיים אופקי (monkey bars) ואבחנות רפואיות של ההיפגעויות השכיחות בגני השעשועים. ההיפגעויות סווגו לפי משתנים דמוגרפיים של הנפגע ומשתנים הקשורים באבחנה רפואית של הפגיעה, סך-הכל הוכללו בעיבוד הנתונים 17,701 מקרי היפגעות. מהנתונים עולה כי בנים הינם בסיכון גבוה יותר להיפגע, האבחנה הרפואית השכיחה ביותר להיפגעות במתקני גני שעשועים הינה שבר (43.8% מכלל המקרים), וגיל ההיפגעות הממוצע הינו שש שנים וחצי. סולם הליכת ידיים אופקי הינו המתקן שבו נרשמו המספר הרב ביותר של היפגעויות (45.2% מכלל המקרים), הגפיים העליונות הן השכיחות ביותר להיפגע. פגיעות ראש נמצאו בקשר עם שימוש בנדנדות בבית הספר. גורמי הסיכון לפגיעה חמורה (אשפוז) היו אבחנה של שבר או פגיעת ראש, היפגעות כתוצאה ממשחק בסולם הליכת ידיים אופקי ומוצא היספני ואינדיאני. החוקרים מסכמים כי תוכניות למניעת היפגעות בגני שעשועים צריכות להיות מכוונות למשחק בסולם הליכת ידיים אופקי ולסוג המשטחים מתחת ומסביב למתקנים, וזאת לאור הנתונים שמראים כי לאורך השנים נרשמה ירידה בהיפגעויות משאר המתקנים.

Loder R.T. The demographics of playground equipment injuries in children. J. Pediatr. Surg. 2008 Apr; 43(4): 691-9

פרסום ראשון: ארגון "בטרם"