על תוכנית המציאות "הברבור" דובר רבות, סכין המנתחים משנה את חייהן של נשים לא פוטוגניות שעברו מהפך ומוכנות להתחיל את חייהן החדשים והמשופרים. אך למאות האנשים שעוברים ניתוחים פלסטיים מדי יום, הדבר לא פשוט כל כך. רבים חווים דיכאון ורגשות של אכזבה למרות המראה המשופר.
פרופ' אן קריני-קוק, מחברת הספר Change Your Mind, Change Your Body: Feeling Good About Your Body and Self After 40, אומרת כי אנשים רבים מאמינים שניתוח פלסטי ישנה בצורה דרסטית את חייהם. התפיסה המעוותת הזו באה מהתקשורת, אך לצערם של המנותחים רבים מהם מאוכזבים מתוצאות הניתוח.
דיכאון היום השלישי
מחקרים רבים מראים כי 85%-95% מהמנותחים מרוצים מתוצאות הניתוח, אך לוקח זמן עד שהם מגיעים לשלב ההשלמה הזה.
התקופה שלאחר הניתוח, היא תקופה רגישה למרבית המנותחים. מנתחים פלסטיים רבים מדברים על תופעת "דיכאון היום השלישי". ביום השלישי לאחר הניתוח המטופלים התאוששו במקצת, אך עדיין הם חבושים וגופם מלא בסימנים כחולים.
הפסיכולוג דייויד סורוור מאוניברסיטת פנסילבניה אומר כי המנותחים לא באמת מבינים עד כמה הם יהיו נפוחים כתוצאה מהניתוח. המנותחים רגילים להיות פעילים ועסוקים כל היום, ואילו הניתוח הפלסטי מכריח אותם להיות "מובטלים" מכל פעילות למשך כמה שבועות.
ציפיות לא ריאליות
רוב המנותחים מרגישים טוב יותר, פיזית ורגשית, עד שלושה שבועות לאחר הניתוח. אלה שממשיכים להיות עצובים ומדוכאים לאחר התקופה הזו, כנראה וטיפחו ציפיות מוגזמות מדי מהניתוח.
על פי סורוור, ניתוח פלסטי לא מגשים את הפנטזיות, הוא לא משפר את חיי הנישואין הכושלים, הוא לא משפר את חיי החברה והוא בטח לא פותר בעיות פסיכולוגיות. סורוור מאמין כי אנשים שרוצים לשפר משהו ספציפי, כמו בליטה באף, יהיו מרוצים יותר מהניתוח מאשר אנשים שבאים לרופא הפלסטי ואומרים לו "אני מכוער. תתקן אותי".
בחירת המטופל
ד"ר סטפן בייקר, מנתח פלסטי ממיאמי, מאמין כי בחירת המטופל היא קריטית להצלחת הניתוח. בייקר נפגש עם מטופליו לפחות שלוש פעמים לפני הניתוח כדי להכין את המטופל מבחינה פסיכולוגית. "בניגוד לניתוח תוספתן שחייבים לעשותו, ניתוח פלסטי הוא ניתוח רגשי, וחשוב מאוד שהמטופל ידע לקראת מה הוא הולך, ויבין את תוצאות הניתוח. לפני כל ניתוח, בייקר שואל את מטופליו מה הניע אותם לעשות את הניתוח ומהן הציפיות שלהם. לא אחת בייקר מסרב לנתח אדם, אם הוא מאמין שהניתוח יפתור בעיות נוספות או שהמטופל מכור לניתוחים פלסטיים.
מכורים לניתוחים פלסטיים
חלק מהמטופלים שנוטים לבצע מספר רב של ניתוחים פלסטיים סובלים מהפרעה פסיכולוגית המשפיעה על דימוי הגוף, ונקראת body dysmorphic disorder (BDD). ההפרעה הזו משפיעה על 7%-12% מהמנותחים (גברים ונשים), שאובססיביים לשיפור המראה החיצוני עד שהדבר מפריע לתפקודם הרגיל. אנשים שסובלים מהפרעה זו ימנעו מאירועים חברתיים מתוך אמונה שהם מכוערים מדי או שינסו להסתיר את הגורם "המכער" בעזרת הבגדים.
רופאים פלסטיים לא יכולים לפתור את ההפרעה הפסיכולוגית הזו, וניתוח פלסטי לא יפתור את הבעיה, מכיוון שהרצון לפתור את הפגם הפיזיולוגי הוא לא הבעיה העיקרית. קירני-קוק אומרת כי ה-BDD היא בעיה פסיכולוגית שצריך לפתור ע"י תרופות נוגדות דיכאון וטיפול התנהגותי. קירני-קוק מביעה חשש כי התפיסה החברתית הסוגדת למראה החיצוני מגדילה את חוסר שביעות הרצון של האנשים למראה החיצוני. היא איננה מתנגדת לניתוחים פלסטיים, אך היא מציינת כי המנותחים צריכים לדעת כי הניתוח לא יפתור את כל בעיותיהם.