השמש היא מקור האור והחום שלנו, אך היא עלולה להיות גם מקור לנזקים ולמחלות הפוגעות בעור. בישראל, שטופת השמש, הקרינה המגיעה מהשמש חזקה מאוד, ולפני שיוצאים החוצה, חשוב לנהוג לפי הכללים ולהיות "חכמים בשמש". לשמש סוגי קרינה רבים שמרביתם אינם חודרים את האטמוספירה, אולם חלק מסוגי הקרינה יכול לגרום לנזק.
הירידה בשכבת האוזון מגדילה את חדירת הקרינה. כל ירידה של 1% בעובי שכבת האוזון גורמת לעליה של 2% ברמת הקרינה המגיעה לפני כדור הארץ, ולעלייה של 3% במספר המקרים של סרטן העור. חשיפה ממושכת לקרני השמש מסבה נזק בלתי הפיך בעיקר לשתי השכבות העליונות בעור . הסכנה הגדולה היא היווצרות סרטן העור לסוגיו. לגילוי המוקדם חשיבות רבה בריפוי המחלה. אך מניעה היא הטיפול הטוב ביותר.
קיים קשר ישיר בין חשיפה ממושכת לקרינת השמש ובין ההזדקנות הביולוגית  של העור. הזדקנות העור מואצת על ידי קרינת השמש, וזו גורמת לנזקים בעור ובהם שינויים בצבענים - פיגמנטציה של העור (כתמים חומים או כתמים לבנים), הופעת כלי דם מרובים וקמטים באזורים החשופים. שיזוף הוא תהליך פיזיולוגי שהעור מייצר בו צבע חום  (פיגמנט) המונע חלק מקרינת השמש לחדור אליו.
בהירי העור חשופים לנזקי שמש יותר מכהי העור. כוויות שמש שהן הנזק המיידי של החשיפה לשמש עלולות כמו כל כוויה אחרת להביא לסכנת חיים במיוחד אצל ילדים ואם שטח הכוויה גדול. אנשים בעלי עור בהיר, עיניים בהירות ושיער ג'ינג'י או בהיר וכן אנשים עם נקודות חן מרובות, נמצאים בקבוצת סיכון לפתח סרטני עור.
עצם השיזוף מראה כבר על נזק שמש בעור ולכן מומלץ לא להשתזף.
מילון מושגים
• UVB  - הן קרני שמש קצרות המפיקות קרינה על סגולה. קרניים אלו  מפיקות חום והן בעלות יכולת רבה יותר לגרום כוויות מאשר קרינת UVA. קרני  UVB נחשבות לגורם העיקרי להתפתחות סרטן עור ובעלות השפעה משמעותית בגרימת מלנומה.                  
• UVA- קרינה על סגולה A. קרני שמש הן באורכי גל של 320-400 ננומטר. קרניים אלו, שאינן מפיקות חום, חודרות עמוק יותר לעור מאשר קרני UVB והן האחראיות העיקריות לקמטים ולהזדקנות המוקדמת של העור. קרינת UVA מחריפה את ההשפעה המסרטנת של קרינת UVB.
• מקדם הגנה (SPF): מהווה מדד לפרק הזמן שבו התכשיר מגן על העור מפני כווית השמש הנגרמת מהקרינה בהשוואה לזמן שבו העור מאדים ללא הגנה. בישראל, מאושרים לשיווק משנת 2004 רק תכשירים המכילים הגנה מפני שני סוגי הקרניים. כל היצרנים אומרים כי בבדיקות שהם עורכים המוצרים עומדים בתקנים.
 מניעה
1.  לבוש נכון, המגן ומכסה את העור מקרינת השמש.
השמש עלולה לגרום התייבשות, סחרחורת ועוד הרבה תופעות לא רצויות מלבד נזקי הקרינה.
• מומלץ להרכיב משקפי שמש, ללבוש לבוש הולם, הכולל לפחות חולצה עם שרוול קצר ולשתות הרבה.
• מומלץ לחבוש כובע עם שוליים או עם מצחייה, הנותן צל על העורף והפנים, כובע רחב שוליים, או כובע עם מצחייה גדולה, שומר על עור הפנים, העיניים ועל העור הרגיש שליד העיניים. זאת כמובן, רק בתנאי שהמצחייה פונה לכיוון הנכון. . .
• חשוב להרכיב משקפי שמש שמסננים את הקרינה האולטרה-סגולה. בישראל קרינת השמש חזקה, והיא עלולה להזיק לעיניים, לכן כדאי להגן עליהן.
יש לבדוק שלמשקפיים יש תווית המציינת שהם מסננים את הקרינה האולטרה-סגולה של השמש.

• חשוב לשתות הרבה ובכל הזדמנות, במיוחד כשחם, וכשעוסקים בפעילות גופנית ומזיעים. גם כשלא מרגישים את הזיעה - מאבדים נוזלים, ולכן חשוב לשתות, אפילו אם לא מרגישים צימאון. כשאנחנו נמצאים בשמש, או עוסקים בפעילות גופנית, אנחנו מתחממים. כשהגוף מתחמם הוא צריך לקרר את עצמו והוא עושה זאת על ידי הזעה.
כשאנחנו מזיעים, אנחנו מאבדים נוזלים, שחשובים לפעילות התקינה של הגוף, לכן כדי להחזיר את הנוזלים לגוף חשוב מאוד לשתות.
• להימנע מחשיפה ככל האפשר בשעות בהם הקרינה חזקה במיוחד (נתון המתפרסם כל יום כתחזית בעיתון) ככלל בין השעות 10 בבוקר ועד 4 אחר הצהריים אלו הן השעות המסוכנות. בשעות אלו יעילות כל אמצעי ההגנה, מלבד כיסוי מלא, הוא מוגבל מאד.
2. מריחה של מסנני קרינה בעלי מקדם הגנה 15 עד 30.
אחרון המחקרים בתחום מגיע אלינו מהאוניברסיטת ניו-קאסל בבריטניה המחקר מוכיח חד משמעית כי מקדם הגנה SPF 15  מספק 96.7% מההגנה של תכשיר עם מקדם   SPF 30- כלומר כל עוד הצרכן הצטייד בתכשיר עם מקדם SPF 15  לפחות הוא אמור להיות מוגן. אולם הבעיה העיקרית העומדת בפני הצרכנים הינה אופן המריחה של הצרכן עצמו. מסתבר כי על מנת לקבל את ההגנה המצוינת על גבי התכשיר, הצרכן אמור להקפיד למרוח על פי דרישות התקן :לפחות 2 מ"ג לסמ"ר (שזו שכבה די עבה של הקרם!). וזו בדיוק הבעיה שהמחקר מצביע עליה. הצרכן אינו מורח כמות מספיקה כדי להבטיח לו את ההגנה המובטחת על פי התקן. כתוצאה מכך קרני UVA וקרני UVB אכן חודרות לתאי העור שלנו, יוצרים סביבה דלקתית, אשר בה מתרבים במהירות הרדיקלים החופשיים, ומכאן מתחילה שרשרת הרסנית מלווה באובדן מהיר של מים בתאים. על כן חשוב מאוד לבדוק כי מסנן הקרינה שהצרכן רוכש, כולל נוגדי חמצון לחיסול הרדיקלים החופשיים, נוגדי דלקת להפחתת רמת הדלקתיות בעור ומשמרי לחות למניעת אובן מים מהיר. תכשירים אלו יקרים יותר בשל הרכבם ( נוגדי חמצון ונוגדי דלקת יעילים הינם מרכיבים יקרים) אך הם ימזערו את הנזקים במקרה והצרכן התרשל באופן המריחה.
אם כן , מיני מדריך לצרכן יכלול את שלושת הנקודות הבאות:
1. התכשיר חייב להגן בפני קרני UVA ו UVB.
2. SPF15 לפחות.
3. ברמת המרכיבים ( בתווית המוצר)  יש לבדוק נוכחות של נוגדי חמצון, נוגדי דלקת ומשמרי לחות.
בימי הקיץ מומלץ למרוח את כל חלקי הגוף החשופים לשמש במשחות מסננות קרינה, כולל שפתיים (בתכשיר מתאים), אך להיזהר שהתכשיר לא יגע בעיניים. חשוב למרוח שכבה אחת, לחכות שזו תיספג בעור, ואז למרוח שכבה נוספת. יש למרוח את התכשיר לפני כל יציאה לשמש. חשוב להקפיד על מריחה חוזרת כל שעתיים.
כך מונעים פגיעות בעור כמו כוויות, נמשים, כתמים ואפילו סרטן העור.
מה בעתיד מצפה לנו, הצרכנים?
הFDA  האמריקני עומד להנהיג מס' שינויים משמעותיים במטרה להקל על קהל הצרכנים:
1- צפויה הגבלת מקדם ההגנה לרמה של   עד SPF30 – אין כל תועלת מעבר למקדם זה.
2- איסור בשימוש במילה "חוסם קרינה" כמו כן גם בביטוי all-day-protection – הגנה לכל היום.
3- מעבר ממקדמי הגנה בספרות כגון 15 ו30 להגנה מינמלית, רגילה וגבוהה.

3. הימנעות משהייה בשמש - בשעות קרינת השיא שבין 10 בבוקר ל- 4 אחר הצהריים.
בין השעות 10:00-16:00 מומלץ לשהות במקומות מוצלים. אלה השעות בהן קרינת השמש היא המזיקה ביותר. חשוב להקפיד שהפעילויות בחוץ לא תערכנה בשעות אלה, במיוחד אם אין הגנה מספקת מהשמש.
ישנן שעות שבהן קרינת השמש חלשה וגם נעימה, אלה הן "השעות החכמות" לשהייה בשמש - עד עשר בבוקר ואחרי חמש אחר-הצהריים. אפשר בשעות האלה ליהנות אפילו יותר, מכיוון שפחות חם ויותר נעים בחוץ. בצל פחות מסוכן מאחר ואין כמעט קרינה ישירה של קרניים אולטרה-סגולות, שהן קרני השמש המסוכנות והמזיקות.
במגרשי הספורט השתדלו תמיד לחפש צל, גם על שפת הים או הבריכה, שבו מתחת לשמשייה או סוכך. גם אם אתם בצל, אל תשכחו להשתמש באמצעי הגנה נוספים, כמו כובע, תכשיר הגנה ומשקפיים. זכרו שיש גם קרינה שמוחזרת מהחול, מהמים ומקירות, והיא יכולה לחדור מתחת לסככה או לשמשייה.
* שימו לב: לאורך שעות היום הצל זז ומשתנה, ולכן אם ישבתם לנוח בצל, יש סיכוי שאחרי חצי שעה תגלו שהצל "ברח".
* חשוב להרכיב משקפי שמש שמסננים את הקרינה האולטרה-סגולה. בישראל קרינת השמש חזקה, והיא עלולה להזיק לעיניים, לכן כדאי להגן עליהן.
יש לבדוק שלמשקפיים יש תווית המציינת שהם מסננים את הקרינה האולטרה-סגולה של השמש.
מחקרים שונים מצביעים על כך שכוויות שמש בגיל הילדות הן גורם סיכון להתפתחות מלנומה בגיל הבגרות וחשיפה בלתי מבוקרת לשמש מעלה את הסיכון לחלות בסרטן העור. מתברר שילידי ישראל, שנחשפים לשמש מינקות,חולים במלנומה יותר מהוריהם שעלו לארץ כמבוגרים.
איך אם כן איך כדאי להשתזף תוך הפחתה מקסימלית של נזקי השמש?
השיטה הטובה ביותר הינה להגיע לשפת הים כבר "שזופים" וליהנות בים בסביבה מוצלת או בשעות בה קרינת השמש פחות מסוכנת ועדיין להראות שזופים
ניתן לקבל גוון שזוף ללא נזקי שמש על-ידי מוצרים אחרים שאינם גורמים כל נזק לעור כמו חומרי צבע, כדורים הגורמים לשינוי גוון העור ועוד. כך לדוגמא ניתן להשתמש במגבוני שיזוף, אלה מטליות לחות שלאחר 4 שעות ממריחתם על העור משתנה גוון העור לגוון שזוף . ה"שיזוף" מחזיק למשך כשבוע נותן תוצאות אסתטיות שאינן מסכנות את העור. הגוון שמתקבל הוא הגוון הטבעי שלך רק כהה יותר.

ד"ר רונן גלזינגר הוא מומחה בכירורגיה פלסטית ומנהל בי"ח אסותא בבאר שבע