מחקר לאומי ראשון מסוגו שנערך בארה"ב מגלה כי 3.5% מהנשים ו-2% מהגברים באמריקה סובלים מהפרעת בולמוסי אכילה, הנקראת בשפה המקצועית BED או Binge Eating Disorder


המחקר נערך על ידי ד"ר ג'יימס הדסון, המשמש כפרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת "הרווארד", בהשתתפות ניתוח מצבם הנפשי של 9,282 בני אדם,  והוא מתפרסם בגליונו הנוכחי של כתב העת Biological Psychiatry.

הדסון ועמיתיו מצאו כי BED היא תופעה נפוצה יותר מבולימיה או אנורקסיה נרווזה, ומכיוון שהיא קשורה קשר ישיר להשמנת יתר חולנית ובעיות בריאותיות נוספות, הם מגדירים אותה כעת כ"נטל רציני על בריאות הציבור".

בולמוסי האכילה קשורים בדרך כלל למצבים רגשיים קשים מנשוא, תוך שימוש באוכל כחיץ מפני רגשות אלה.

הקשר נוצר כבר בתחילת החיים

הקשר בין התנהגות האכילה לבין המצב הרגשי המעורר אותה נוצר כבר בתחילת החיים, כאשר דחף גופני עוצמתי של רעב מעורר אי שקט כללי במערכות הפיזיולוגיות והנפשיות של האדם.

התנהגות האכילה מפחיתה את עוצמת הדחף וכך מורידה את חווית האי שקט והמתח ששררה קודם לכך. לכן, אצל כולנו נשתמר ברמה כזו או אחרת זיכרון קדום כי אוכל הוא אמצעי להרגעה ואיזון - והוא אמנם אכן כזה.

יחד עם זאת, אצל הסובלים מ- BED, דפוס זה המקשר בין חוויה של מתח קשה מנשוא להרפיה משחררת מוכלל למצבים רגשיים קשים שונים, כאשר דרך בולמוסי אכילה יש ניסיון להשיג את אותה תחושת הרפיה, אחרי כמעט כל מצב של מתח או לחץ נפשי.

כך, במקום למצוא דרכים אחרות להתמודד עם קושי בעבודה, תסכול מקונפליקטים בין-אישיים, תחושה של חוסר שליטה על החיים, תחושה פנימית של ריקנות וחוסר שביעות רצון - יש פנייה לאכילה.

אכילת כמויות מזון גדולות מאוד

האכילה כוללת אכילת כמויות מזון גדולות מאוד יחסית לאדם אחר באותו גיל ובנסיבות דומות. כלומר, מדובר באכילת יתר רצינית ולא סתם תחושה של "אוי, אכלתי יותר מדי...".

האכילה מתבצעת מהר מאוד, כמו כדי להספיק לדחוס פנימה עוד ועוד אוכל לפני שתכריע אותם תחושת השובע, היא נוטה להיעשות בהיחבא בגלל רגשות של בושה ומבוכה מהסביבה ולהוביל לתחושות גופניות קשות ולרגשות מייסרים.

החוויה הרגשית העיקרית המאפיינת את ההתקף היא תחושה של חוסר שליטה; גם אם רוצים להפסיק לאכול - פשוט לא יכולים, ועד שכל האוכל לא נגמר לא מפסיקים לאכול. מעבר לכך, על מנת להגדיר התנהגות זו כהפרעת אכילה היא חייבת להתרחש לפחות כפעמיים בשבוע למשך 6 חודשים.

עוד חשוב להוסיף כי המאפיין העיקרי אשר מבחין בין הפרעת אכילה זו ל"בולימיה נרווזה" הוא העובדה כי לאחר האכילה אין אף פעם "התנהגות מטהרת" (כמו הקאה, שימוש במשלשלים, פעילות גופנית קיצונית, צום ועוד). לפיכך, BED עלול להוביל להשמנת יתר חולנית.

פרסום ראשון: מלב"י
שאלות? הפנו אותן למומחים שלנו בפורום תזונה וכושר.