מאת: ד"ר ליאורה אברמוב, רופאה גינקולוגית מנהלת המרפאה לטיפול מיני במרכז הרפואי ת"א ומנהלת פורום תפקוד מיני בנשים ברפואה.אינפו

מהו חשק מיני?

החשק המיני הינו תחושה של תשוקה, או דחף עז הגורם לרצות לקיים  פעילות מינית ולהגיע לפורקן מיני. מקור התחושה במוח, ודומה לדחפים קיימים אחרים.
פסיכולוגים רבים ניסו להגדיר את משמעותו ומקורו של החשק המיני. פרויד טען שהדחף המיני  הינו מולד, ואחראי לחלק גדול מהתרבות האנושית. בניגוד לו, מאסטרס וג'ונסון טענו שהתפקוד המיני הינו תהליך גופני  שיכול להיות מעורר או מדוכא בשלבים שונים של החיים.
חשק מיני הינו תנאי חשוב להתפתחות מעגל התגובה המינית,  שזה כל  התהליך הקורה לאדם, מבחינה גופנית ונפשית בזמן פעילות מינית מרגע תחילת הגירוי ועד לאורגזמה והחזרה לרגיעה אחר כך.
לאחרונה, הועלו הסתייגויות לגבי נכונות מעגל התגובה המינית בכל הנשים. הערכה היום, שהתגובה המינית של האישה יותר מורכבת מזו של הגבר, ואינה מובנית בהכרח לפי הדגם של מסטרס וג'ונסון.

רוזמרי בסון פתחה תיאוריה חדשה לאחר  שחקרה אלפי נשים לגבי התנהגותן המינית, וטוענת שהחשק המיני באשה מתחלק לשני שלבים: האחד, תשוקה פנימית הגורמת לאשה לרצות ולחשוק בקיום יחסי מין, ואילו השני הינו תשוקה תגובתית, תופעה אותה אנו רואים בנשים שחיות זמן ממושך עם בן זוג אחד – בנשים אלו לא יהיה חשק מיני ספונטני, אלא זה יתעורר רק לאחר התחלת המגע המיני וכניסתה של האישה לריגוש מיני.
בנשים אלו הסיבות לרצות לקיים יחסי מין יכול לנבוע מהרצון לחוש קרבה לבן הזוג,הרצון להרגיש נשית, משיכה ואהבה לבן הזוג, הרצון להרות, הרצון לספק את בן הזוג והרצון להרגיש בחום ובמגע אינטימי.
חשוב לציין שהתופעה של תשוקה תגובתית והעדר חשק ספונטני מוגדרת כיום כתופעה נורמטיבית בנשים החיות זמן ממושך עם בן זוג אחד.  רק כשיש העדר תשוקה תגובתית אז תכנס האישה לקטגוריה של אישה הסובלת מירידה בחשק המיני.
 

ההגדרות של ירידה בחשק המיני בנשים השתנו על כן בשנים האחרונות. ההגדרות האגוד הבין לאומי לחקר ההפרעות בתפקוד המיני בנשים ( ISSWSH) הינן:
העדר או ירידה של העניין המיני או החשק מיני
העדר מחשבות או פנטזיות מיניות
העדר תשוקה תגובתית
מניעים לניסיונות להתעורר מינית – חסרים

העדר חשק מיני הינו מעבר לירידה הנורמטיבית  עם הגיל  ועם משך הקשרים הזוגיים. בעיית חשק מיני הינה הבעיה הנפוצה ביותר בנשים, אמנם התופעה של ירידה בחשק המיני קיימת גם אצל גברים, אך בשכיחות הרבה יותר נמוכה. בעידן המודרני, כשהמתחים היומיומיים גבוהים, כשאנשים משקיעים שעות רבות בעבודה לקידום הקריירה , כשהתחרות בשיאה, כשהדרישה למצוינות קיימת בכל שלב בחיים, שכיחות התופעה של ירידה בחשק המיני עולה גם בגברים וגם בנשים. הערכה היא  שכ – 40 מיליון נשים בעולם סובלות מהפרעות בחשק המיני . לפחות 50% מהנשים סובלות מירידה כלשהי בחשק המיני, והשכיחות עולה עם הגיל. בנוסף להיותה בעיה שכיחה כל כך, זוהי גם הבעיה הקשה ביותר לטיפול.
לפחות  30% מהנשים המתלוננות על ירידה בחשק המיני, מדווחות על כך שהן  נהנות מהמין,  אמנם אין הן יוזמות יחסי מין, אך כשתכנסנה לפעילות מינית, הן יכולות להתעורר מינית, להינות מהמגע הגופני  ואף להגיע לאורגזמה. ואז התחושה היא  - "אם היה לי כל כך טוב אז למה בעצם אני לא יוזמת יותר? " חשוב להסביר לנשים אלו שאין הן סובלות מהפרעה מינית .

כשיש ירידה בחשק המיני באשה, הדבר גורם למתח ולהפרעות בקשרים הזוגיים. בדרך כלל, קיים הבדל בצרכים המיניים של שני בני הזוג, כשברוב הזוגות הדפוס המאפיין הוא שהגבר שואף לקיים יחסי מין בתדירות גבוהה יותר מצורכי האישה. לדוגמא, כשאישה רוצה לקיים יחסי מין ויוזמת אותם בתדירות של פעם בשבוע, אין הדבר מעיד על הפרעה בחשק המיני  גם אם אין הדבר מספק את בן זוגה, והוא רוצה פעילות מינית יומיומית! זוגות רבים באים לטיפול במרפאות לטיפול מיני עקב פערים בחשקים, אך פעמים רבות התופעה הינה נורמטיבית ולא  מצביעה על הפרעה בחשק המיני של האישה. החשק המיני בנשים מתואר כתגובה  כוללנית  כשלא ניתן להפריד בין המרכיב הנפשי לגופני. לא לחינם מתואר המוח כאבר המין החשוב ביותר  שלנו!
 

תקופות שונות בחיי האישה יכולים להשפיע על  הרצון שלה לקיום יחסי מין ועל החשק שלה.  התנודות בזמן מחזור הוסת, גלולות, תקופות לאחר לידות עיתות הנקה, ניתוחים כמו כריתת רחם ו/ שחלות, תקופות מחלה , מצבים של גיל המעבר והגיל השלישי, טיפול הורמונלי תחליפי, כל אלו משפיעים על החשק המיני של האישה הבריאה.

סיבות לירידה בחשק המיני:

1.  גלולות למניעת הריון: נשים רבות מדווחות על עליה בחשק המיני בשלבים שונים של המחזור  החודשי, בזמן ביוץ או לקראת מחזור, התנודות האלו ידוכאו בתקופות של נטילת גלולות.
הערכה היא שכ – 10% מהנשים הנוטלות גלולות סובלות מירידה ברורה בחשק המיני , הדבר נגרם כנראה עקב  דכוי  בטסטוסטרון, שהינו הורמון המין הגברי המופרש מהשחלות או עקב דיכוי הורמונלי ברמה המוחית. הבעיה היא הפיכה ועם הפסקת הגלולות  החשק המיני ישתפר ברוב הנשים.
2.  שינויים נפשיים כמו חוסר יציבות רגשית, הערכה עצמית ירודה ורגשות אשם יכולים  להוביל לירידה בחשק המיני בנשים. דיכאון הינו תופעה נפשית שיכולה להתבטא בירידה בחשק המיני.
3.  שחיקה ולחצים: הדרישות של החברה המודרנית למצוינות ולשוויון בין המינים  הרימה את רף הדרישות מהנשים. הנשים אמורות לתפקד בצורה מרבית בעבודה, להתקדם ולהצליח כמו כל הגברים, לנהל משק בית למופת, לגדל ילדים ולשאת באחריות לכל המטלות היומיומיות הקשורות בבית ובילדים,  לשמור על תדמית גוף מושכת ונשית, להיות בת זוג תומכת, אוהבת וקשובה לבן זוגה , ממש superwoman!! כשכל הדרישות האלו כמובן צורכות אנרגיות וזמן, אז מה הפלא שמאגר האנרגיות של האישה אוזל , ובסופו של יום עמוס ומלא מטלות אין היא מרגישה תוססת ומלאת תשוקה לבן זוגה אלא חולמת להניח את הראש על הכר,להתנתק מהעולם ולהיכנס לעולם המבורך של השינה!  
4.  שגרה מינית: במחקרים שונים דווח שלכ – 70% מהזוגות יש קשיים בתפקוד המיני בשלבים שונים  בחייהם. נשים, מסתבר, זקוקות לרומנטיקה הרבה יותר מאקט מיני. הן זקוקות לחיזור ולחיבוק ולתחושת אינטימיות וקרבה עם הבן זוג וכשזו חסרה, והאקט המיני הוא מהלך מוכר וידוע מראש, החשק, יורד. שגרה היא האויב מספר אחד של חיי המין. עם  זמן נצפית ירידה במשיכה הגופנית ובחשק המיני של בני הזוג ואז יש צורך  ברענון וחידוש חיי המין בין בני הזוג . הזוגות מוצאים פתרונות שונים לצורך בגוון, החל מיצירת פנטזיות מיניות שונות, שימוש בעזרי מין, צפייה בסרטים ארוטיים, הגברת האווירה החושנית בחדר השינה, שינוי מקום, יציאה לחופשות,  שימוש בבגדים חושניים ועד לתוספת של פרטנר שלישי במטה או חילופי זוגות.
 5. מצבים לאחר לידה ותקופות הנקה: אבדן החשק והעניין במין הינו תופעה שכיחה בנשים רבות לאחר לידות, בעיקר לאחר לידה ראשונה. הסיבות נובעות משינויים גופניים אך בעיקר מסיבות נפשיות. התפקוד החדש כאם דורש מהאישה, להיות זמינה וקשובה יום ולילה לצרכי התינוק. כתוצאה מכך יוצר אצלה מצב של מחסור בזמן פנוי לעצמה, עייפות מצטברת, מתחים לגבי התפתחות התינוק והתהיות לגבי התפקוד שלה כאם. אחד הדברים האחרונים שיעסיק את האישה בתקופה זו יהיה המין! בדרך כלל עובר כחצי שנה עד שנוצר סטטוס קוו חדש בבית והמין יחזור לשגרה פחות או יותר.לעתים קרובות אין המצב המיני החדש זהה למצב שהיה לפני הלידה  אלא נוצרה מערכת מינית אחרת (חשק נמוך יותר, תדירות נמוכה יותר) לעתים הסיבות הן אוביקטיביות עקב חוסר פרטיות, פחות שעות "איכות" עם הבעל, ויותר זמן המושקע בילדים. יש מצבים שיחלפו כשנתיים עד שהאישה תתאושש נפשית וגופנית מהלידה . מבחינה גופנית קיימת ירידה בטסטוסטרון, (הורמון המין הגברי המצוי בגוף האישה ובעל השפעה על החשק המיני), בתקופות לאחר לידה ובתקופות הנקה הגורמת לדיכוי  החשק המיני בתקופה זו.
6.  מצבים חולפים של מתח ועייפות :לדוגמא, החלפת דירה,מתחים כלכליים, מתחים בעבודה, תקופת מחלה של מישהו מבני המשפחה, מטלות נוספות כמו טיפול בהורים חולים וכו',כל אלו יגרמו לכך שהאישה תהיה מרוכזת במטלות ופחות אנרגיה תושקע בחיי המין.
7.  קשר זוגי: כעס ותסכול בקשר הזוגי עלולים לבוא לידי ביטוי בירידה בחשק המיני.
קשה לחשוק כאשר ברקע יש מריבות ומתחים ממושכים בלתי פתורים. רגשות שליליים כלפי הבן זוג ימנעו את הרצון באינטימיות משותפת עם הבן זוג ויפגעו בחשק המיני. השנים המשותפות של בני הזוג גורמת לירידה בצורך לשמור על מתח מיני. לעתים נוצרת חוסר משיכה מינית לבן הזוג, או שמתפתח חוסר שביעות רצון מדרך קיום יחסי המין של הבן זוג . אם אין תקשורת מינית פתוחה ובונה הרי כל אלו יפגעו בחשק המיני וידכאו אותו.
8.  תופעות גיל המעבר: נשים הסובלות מתסמונת גיל המעבר המתבטאת בגלי חום, הפרעות שינה, עצבנות, מצבי רוח, ויובש נרתיקי, ימצאו שהרצון שלהן לקיים יחסי מין הולך ויורד. חלק מהסיבות הן המצב הנפשי, אך חלקן  הן תופעות רפואיות הנגרמות מחסר בהורמון האסטרוגן. היובש הנרתיקי גורם לכך שתהיה ירידה ברטיבות הנרתיקית בזמן גירוי מיני, האטה ביכולת להגיע לאורגזמה, ולכאבים בזמן קיום יחסי מין. ברור שכשהמין הופך להיות סבל ולא גורם להנאה, הרצון של האישה לקיים יחסי מין ילך ויפחת! ירידה בהורמון טסטוסטרון  אמנם בולטת בעקר לאחר ניתוחי כריתת שחלות אך יכולה לקרות גם בגיל המבוגר, ויכולה לגרום לירידה בחשק המיני.

הטיפול

הטיפול בירידה בחשק המיני נועד במהותו לבדוק מהן הסיבות הגופניות, הנפשיות והזוגיות שיכולות לפגום בחשק המיני ולטפל בהתאם לממצאים.
טיפול מיני מבוסס על שינוי ורענון של חיי המין, שבירת השגרה והשחיקה המינית, ומציאת זמן פנוי לפעילות מינית ללא הפרעות.
לעתים יש צורך גם בטיפול זוגי לשפר את התקשורת הזוגית והמינית או לעזור בפתרון מריבות וכעסים  שהצטברו ומפריעים לתקינות הקשר הזוגי והמיני.
אם נמצאה הפרעה הורמונאלית או גופנית כסיבה להפרעה המינית, יש מקום לטיפול רפואי. הטיפול ההורמונאלי כולל טיפול הורמונאלי חליפי, ואם יש התוויות נגד קבלת הורמונים דרך הפה, ניתן לתת טיפול אסטרוגני מקומי לנרתיק גם בנשים אלו.
הטיפול בטסטוסטרון בנשים בהתוויה של ירידה בחשק המיני אמנם לא מאושר על ידי משרד הבריאות, אך צובר תאוצה בקרב הרופאים המטפלים.
המסקנות במחקרים האחרונים מגבילות את  הטיפול בטסטוסטרון בנשים רק לאלו שיש עדות שסובלות מירידה בהורמוני המין הגבריים (כמו בנשים שעברו כריתת שחלות, נשים שעברו דיכוי שחלתי עקב טיפולים שונים), חשוב לציין שאין מידע מספיק כיום לגבי ההשלכות הבריאותיות של הטיפול לטווח ארוך.