מאת: רעיה שלו

תשעה חודשים תמימים את הולכת ומצמיחה בטן. בהתחלה זה מוזר, וכשאת סוף־סוף מתרגלת לעניין ונדמה לך שהיריון יכול להיות אפילו נעים, את פתאום קולטת שהגיע הזמן לארוז תיק לקראת הלידה. תיק שאמור להכיל את כל הידע הדרוש לך כדי להגיע מוכנה ככל האפשר לדייט הגדול של חייך.
אחד הדברים המלחיצים ביותר הוא הכאב הצפוי בעת הלידה וחששות מסיבוכים במהלכה, וחוסר ידיעה עלול להעצים אותו אף יותר. ואם זה לא מספיק, לצד אי היכרות עם הסיטואציה, את נתקלת בבעיה נוספת: ניסיונן של אחרות. "את חייבת  אפידורל", אומרת אחת. "מה פתאום אפידורל", אומרת אחרת, "תלדי רק בלידה טבעית". "ובכל מקרה, אל תסכימי שיעשו לך חתך", אומרת השלישית. אז מה עושים עם כל הדיווחים הסותרים? לא מוותרים. מנסים לאסוף כמה שיותר מידע לפני שמגיעים לחדר הלידה - וברגע האמת מחליטים.

פחות אבל כואב

כדי להפיג את הכאב הנלווה לתהליך הלידה משתמשים בשתי דרכים. הראשונה: מתן טשטוש על ידי הזרקת חומר לווריד שמביא להורדת מפלס החרדה והרפיית הגוף. השנייה: החדרת אפידורל לעמוד השדרה בתהליך המלווה על ידי רופא מרדים. האלחוש האפידורלי ניתן בזמן לידה פעילה, כלומר כשיש פתיחה של שלושה ס"מ, מחיקה במאה אחוז של צוואר הרחם וצירים מסודרים. אבל לא כולן יכולות לקבל אפידורל. נשים בעלות רמת קרישה נמוכה בדם (טרומבוציטופניה), נשים הסובלות מבעיות מבניות בעמוד השדרה, או מאלרגיה לחומר ההרדמה וכמובן אלה שאינן רוצות - לא יקבלו אפידורל.

מהם היתרונות והחסרונות של האלחוש האפידורלי?

האלחוש נחשב למשכך כאבים יעיל המקצר את שלבי הצירים, אינו פוגע בעובר ומקל על הרדמה מהירה במקרה שיש צורך בניתוח קיסרי. עם החסרונות אפשר למנות את העובדה כי האפידורל מגביל את תנוחת היולדת, כך שבמקום לשנות תנוחות ולהיות אקטיבית היא הופכת לפסיבית. בחלק מהמקרים, בשלב הלחיצות, בגלל האפידורל היולדת אינה חשה את הדחף ללחוץ והעובר נשאר בתעלת הלידה זמן ממושך מדי, מה שעלול להוביל ללידה התערבותית.

מהן תופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים?

האלחוש האפידורלי נחשב לבטוח לאם וליילוד ותופעות הלוואי המתלוות לשיטה מוכרות לעולם הרפואה ואפשר למנוע את רובן. הסיבוך השכיח ביותר בהקשר הזה הוא ירידת לחץ הדם של היולדת, אבל מתן נוזלים בעירוי לפני ההרדמה מונע את התופעה. בפחות מאחוז מהמקרים יכולים להופיע אצל היולדת כאבי ראש עזים. התופעה זמנית וניתנת לטיפול, אך אינה נעימה. כמו כן, חלק מהנשים מתלוננות על כאבים או רגישות באזור ההזרקה גם כמה שנים לאחר הלידה.

אנחנו לא מהממהרים

אז הבנו שניתן להימנע מרובו של הכאב. אבל מה קורה אם הכאב והפחד מתפוגגים ואילו העובר הקטן מתמהמה? כאן מילת המפתח היא זירוז. מתי מזרזים? כשסימני הלידה מתחילים להופיע אך הלידה אינה מתקדמת כצפוי ויש צורך להאיץ אותה. או לחלופין: כשסימני לידה טרם הופיעו,  אך מתעורר צורך רפואי להתחיל אותה - כמו למשל היריון שנכנס לשבוע ה־41,  רעלת היריון, סוכרת היריון או בעיה כלשהי בהתפתחות העובר. מצב נוסף שבו נדרש זירוז הוא ירידת מים שאינה מתפתחת ללידה פעילה.
אם תשאלו את הסבתות הן תספרנה לכן שישנן דרכים טבעיות לזירוז הלידה, כמו יציאה להליכה לא מאומצת או קיום יחסי מין, המביאים להפרשת ההורמון אוקסיטוצין, מקדם הלידה. בחדר הלידה, לעומת זאת, תפגשו את הזרזים הבאים:

פיטוצין. חומר כימי הדומה בהרכבו לאוקסיטוצין, ההורמון הטבעי המופרש בגוף וגורם לצירים. הפיטוצין יעיל רק כשכבר החלו סימני לידה כלשהם וניתן לזרז אותם. הוא מאפשר התפתחות צירים רצויה וניתן לבצע בקרה מדויקת על מינונו, אך הוא מחייב השגחה וחיבור למוניטור משום שהוא מאט לעתים את דופק העובר.

סטריפינג. פעולה שבה הרופא מביא להפרדת קרום מי השפיר מצוואר הרחם בפעולה ידנית המזרזת את הופעת הצירים. מדובר בפעולה מכאיבה למדי ולכן רצוי לקבל הסבר מקדים בעניין מהרופא.

פקיעת קרומי מי השפיר. פעולה המבוצעת בחדר הלידה כשהיולדת נמצאת במעקב והשגחה. מי השפיר מכילים באופן טבעי חומרים מזרזי לידה, כך שהפעולה פשוטה לאם וליילוד ואינה מכאיבה. הזמן האופטימלי להתערבות הוא בשלבים הפעילים של הלידה. כך גם פוחת הסיכון להופעת זיהום.

בלון. שיטת זירוז מכנית שבה מוחדרת צינורית לצוואר הרחם. הצינורית מנופחת באמצעות מים שיוצרים בועות הלוחצות את תוך צוואר הרחם כלפי חוץ וגורמות ליצירת צירים.

שלב הכריעה
זהו. הלידה מתקדמת והגענו אל השאלה המטרידה: באיזו תנוחה ללדת? לכאבי הצירים שלושה מוקדים עיקריים והם מתרכזים בבטן התחתונה, בגב התחתון וברצפת האגן. היכרות מראש עם תנוחות הלידה השונות יכולה להקל על הכאב בזמן הלידה ולפניה, כלומר בשלב הצירים.
כריעה. את כורעת על רגלייך, ובן זוגך או המיילדת אוחזים בך מאחור מתחת לבתי השחי. את כמובן יכולה לכרוע גם בלי תמיכה חיצונית. אפשר להשתמש בכריעה גם למנוחה, אם נשענים קדימה.
 

ישיבה. את יושבת על שרפרף נמוך, אסלה, או כיסא יציב. השרפרף מומלץ במיוחד למי שמשתמשת בשלב זה במקלחת להקלת הכאבים. חשוב שהמיילדת תימצא לידך. ובכל מקרה, אם בחרת להשתמש בכיסא, שבי כשפנייך לכיוון המשענת כדי שזו תישא את משקל פלג גופך העליון.

תלייה. המונח הזה נשמע מאיים למדי, אבל הכוונה לכך שאת נתלית על צווארו של בן זוגך, אצבעותייך שלובות מאחורי עורפו ואת דוחפת את היילוד מטה בעזרת נשיפות. בתנוחה זו חשוב שבן זוגך יטה את משקלו לאחור וישמור על ברכיים כפופות. אם אחד מכם סובל מבעיות גב, תיאלצו לוותר על התנוחה הזאת.

דחיפה כנגד משענת הכיסא. את עומדת ברגליים פשוקות מול גב של כיסא יציב. ידייך אוחזות את קצהו העליון של גב הכיסא ואת יורדת באיטיות לישיבת כריעה תוך נשיפת אוויר בלחיים נפוחות. אפקט דומה אפשר להשיג גם באמצעות כריעה על שש ודחיפה לאחור כנגד הרצפה.


השלב הבא בתהליך הלידה הוא בצבוץ כיפת ראשו של התינוק בפתח הנרתיק. בשלב הזה תניח המיילדת רטיות חמות במקום ולסירוגין תעסה אותו בשמן מתאים להקלת הימתחות הרקמות. באותו זמן רצוי שתיעזרי בתנוחות הבאות:
עמידה על ארבע. תנוחה זו קלה לביצוע ומומלצת במיוחד בלידות אינטנסיביות.
שכיבה על הצד. תנוחה זו מומלצת במיוחד במקרה של תינוק גדול לעומת פתח נרתיק צר, וכשרוצים להימנע מקריעת הנרתיק. הביצוע פשוט: את שוכבת על צידך כשרגלייך פתוחות וכפופות. למניעת כאבים בגב התחתון וברצפת האגן אפשר להיעזר בקרחונים עטופים במגבת או במקלחת קרה. לכאבים בבטן התחתונה, לעומת זאת, מתאימים בקבוק חם ומקלחת חמימה.
קריעה אפשרית של הנרתיק מובילה אותנו לדילמה נוספת הקשורה לחדר הלידה: לעשות חתך או לוותר על ההליך הזה? בעיקרו של דבר, תהליך הלידה אמור להיות טבעי ומההיבט הזה האפשרות של חיתוך רקמה בריאה באזור עומדת בסתירה. על־פי הנחיות חדשות של משרד הבריאות, כל עוד אפשר - יש להימנע מחיתוך הנרתיק כדי לשמור עד כמה שניתן על שרירי רצפת האגן. הצורך בחיתוך ייקבע ברגעים האחרונים, שבהם ראש התינוק כבר מבצבץ החוצה ונוצרת מתיחה חזקה. ההחלטה על כך תהיה קשורה בגודל התינוק, במבנה גופך ובשאלה אם יש לבצע התערבות באמצעות ואקום או מלקחיים. וגם כאן אפשר לחזור אל חוכמת הסבתות, ולפיה תרגילי גמישות והרפיה ועיסוי מקומי בפתח הנרתיק מהשבוע ה־36 אמורים להגמיש את האזור ולחסוך את הצורך בחיתוך. דרך נוספת היא לתרגל את שרירי הנרתיק באמצעות בלון מיוחד.

בהוראת הקיסר

קיים כמובן הסיכוי שבסופו של דבר תצטרכי ללדת בניתוח קיסרי. ההליך פשוט למדי: התינוק יוצא לאוויר העולם לא דרך תעלת הלידה אלא דרך חתך בבטן וברחם. לאחר יציאתו מוציא הרופא את השלייה והחתך נתפר. ניתוח קיסרי לא מתוכנן עלול להתבצע אם מתפתחת מצוקה עוברית במהלך לידה שהחלה כלידה רגילה. במקרה כזה עשוי הצוות הרפואי להחליט על מעבר לביצוע ניתוח חירום.
לעתים הרופא מעדיף ניתוח קיסרי מתוכנן בשל סימני שאלה המתעוררים בשלב טרום הלידה.
סיור חטוף במחלקת יולדות יגלה גם כי יש לא מעט נשים שבוחרות ללדת בניתוח קיסרי מתוכנן מראש במועד נקוב. זהו הניתוח הקיסרי האלקטיבי, הנקבע מבחירת היולדת ורופא הנשים. לניתוח קיסרי אלקטיבי יש כמה יתרונות - הגנה על רצפת האגן, מניעת מצוקת העובר בעת הלידה, מניעת לידת מכשירים, הקטנת אי הוודאות באשר למועד הלידה וצמצום הסיבוכים הכרוכים בהיריון בסיכון. אך גם כאן, לצד היתרונות ישנם גם חסרונות - כמו זיהום לאחר הניתוח, וגם פספוס של חוויית הלידה הטבעית, שבמהלכה מתחיל הקשר הרגשי בין האם לתינוק.

הכותבת, רעיה שלו היא מיילדת מוסמכת בבי"ח לניאדו ואחות אחראית במרכז בריאות האישה לאומית בנתניה.