הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירו-פסיכולוגית שכיחה (כ-8% מהאוכלוסייה בילדים, וכ-80% מהם הממשיכים לסבול מתסמיני ההפרעה לכל החיים) העלולה לגרור פגיעה משמעותית באיכות החיים, מימוש מועט של הפוטנציאל האישי, וסבל במגוון מישורי החיים אך עם זאת ניתנת לטיפול במידה רבה ביותר.

מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז לרוב אינם מאובחנים או מטופלים באופן חלקי ביותר.

לא מדובר בהפרעה נוירולוגית המצריכה טיפול תרופתי ומעקב מידי מספר חודשים
אלא בהפרעה העלולה לערב פגיעה במישורי חיים רבים ומגוונים.
אחוז התחלואה הנלווית גבוהה, שכיחות גבוהה יותר של גירושין, תאונות דרכים, התמכרויות.
מבוגרים לרוב אינם מודעים להפרעה ולהשלכות הרחבות שלה, מתקשים להגדיר את מצוקתם (שלאורך השנים הוגדרה באופנים שונים ) ולפיכך תהליך האבחון יכול להיות מורכב. עם זאת, קיימת שכיחות גבוהה של מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז בקרב בעלי מקצועות טיפוליים, בעלי אינטליגנציה גבוהה, וככלל שכיחות גבוהה במשפחות לאור בסיס גנטי משמעותי ביותר.

לא מדובר לרוב בהפרעה פסיכיאטרית הבאה לידי ביטוי בתסמינים חיצוניים בולטים המובילה למצבי משבר ופנייה לתחנות לבריאות הנפש או אשפוז אלא למגוון תסמינים שהאדם לא מודע להם פעמים רבות, ייתכן ומפצה עליהם (ומשלם מחירים באופנים שונים) ולכן רבים לא מגיעים לטיפול.

ההשלכה הטיפולית יכולה להיות לעיתים מיידית ודרמטית (כגון שיפור בקשב, ירידה באימפולסיביות או תחושת מתח פנימי, שיפור ביכולת וביעילות מקצועית, ירידה במספר וחומרת תאונות דרכים, הפסקת התמכרויות שונות) ובמקביל השלכות שמתרחשות לאט ובהדרגה כגון בתקשורת הבין אישית, במתח משפחתי, באורח חיים שוחק.

הגישה האבחנתית והאווירה הטיפולית חייבת להיות ממוקדת ומכווננת לקשיים הספציפיים של אוכלוסייה ייחודית זו. (לדוגמא- ניהול זמן בטיפול, הבניית מהלך הטיפול באופן פשוט וברור בהקשר הקושי לראות "פזל" ומהלך דברים באופן סימולטאני או הדרגתי, ויסות והתייחסות לקשר החזק שבין רגש קוגניציה והתנהגות, ועוד.)

כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?

אין מבחן אחד רפואי קוגניטיבי או פסיכולוגי לאבחון הפרעת קשב וריכוז.
האבחון נעשה ע"י איש מקצוע המומחה בתחום שאוסף מידע ממקורות שונים בודק את המטופל ומשלים את האבחון ע"י שאלונים מובנים ומבחנים נוירו-קוגניטיביים.
יש צורך באפיון הפרעת קשב על מגוון התסמינים שלה במבוגר, קבלת מידע מלא ומפורט על התפקוד בגיל צעיר- התפקוד הלימודי, החברתי והבין-אישי, פגישה לעיתים

עם בני משפחה היכולים להעיד על המצב כיום ובגיל צעיר ובנוסף שלילת גורמים אחרים להפרעה בקשב, גורמים גופניים, פסיכיאטריים או פסיכולוגיים.
בנוסף, יש צורך במילוי מספר שאלונים אישיים, בדיקות דם שגרתיות וביצוע מבחנים קוגניטיביים ממוחשבים.
לאורך השנים המבוגר מפתח לעצמו מגוון דרכים להתמודד עם הקושי, שיטות שחלקן יעילות וחלקן גורמות לנזקים משניים ומחירים כבדים. לפיכך, המאבחן אמור לזהות את
ההפרעה ובמקביל את התחלואה הנלווית וכן לשלול  הפרעות נוירו-פסיכולוגיות אחרות.
לשם כך יש צורך באיש מקצוע היכול להתייחס ולהבין מורכבות זו ולמספר מפגשים קליניים.


איך אדע אם כדאי לי להגיע לאבחון?

רוב המבוגרים אשר מעוניינים באבחון של הפרעת קשב וריכוז, חווים בעיות תפקודיות משמעותיות בתחום אחד או יותר של חייהם.
חלק מהבעיות הנפוצות יותר יכולות להיות :
• חוסר עקביות בביצוע מטלות או בקריירה; איבוד מקום העבודה או החלפות תדירות של מקום העבודה
• היסטוריה של מימוש חלקי של הפוטנציאל האישי.
• אי יכולת לנהל מחויבויות יומיומיות ( למשל- השלמת מטלות שקשורות לכלכלת או לתחזוקת הבית, לארגן רצף של מטלות ולקבוע סדרי עדיפויות)
• בעיות במערכות יחסים עקב מגוון קשיים שבסיסם קוגניטיבי כגון - אימפולסיביות, חוסר בהירות בתקשורת, דחיינות .
• דאגה ולחץ כרוני עקב כישלון בהשגת מטרות ועמידה במחויבויות.
• רגשות עזים של תסכול ואשמה.

הכותב, ד"ר אבי יקיר הוא מומחה בפסיכיאטריה, ומנהל פורום הפרעות קשב וריכוז ברפואה.אינפו