בצד השמחה וההתרגשות המאפיינת את תקופת החגים, יש גם רבים החווים משברים ודיכאונות.

הסיבות לכך, מסביר  ד"ר אדם דרנל, מנהל השירות הפסיכיאטרי במרכז הרפואי "אסף הרופא", מגוונות: "אם מדובר באדם ערירי, הרי שבתקופות של חגים משפחתיים, בדידותו מתעצמת. אם מדובר במשפחה שחוותה טראומה, כמו, לדוגמא, שכול, הרי שנוכחותו של "הכיסא הריק" רק מתעצמת עוד יותר בימים של מפגש משפחתי. אם מדובר במשפחה שעוברת משבר כלשהו, הרי שהמפגש המשפחתי מעצים את החיכוך, העימות ותחושת המשבר עוד יותר (כל המשפחה יודעת שבן-הדוד נפרד מאשתו, אך כשפוגשים אותו בפועל, לא כל כך יודעים מה להגיד לו, איך להתייחס לעניין – אם בכלל, וכו').

במהלך השנה, הוא מוסיף ומסביר, מרבית המפגשים הם "זוגיים":  שיחות טלפון בין אם לביתה, אח ואחות ובני משפחתם נפגשים וכדומה. במפגש משפחתי של חגים, כ-ו-ל-ם מגיעים, והחיכוכים של מגע רב-משתתפים כזה הם כמעט בלתי נמנעים, שכן כולם נמצאים ביחד באותו זמן ובאותו מקום.

כיצד להתמודד עם התופעה? ראשית, אומר ד"ר דרנל, יש לזכור שמדובר באירוע חריג, ושזה זמני. המפגש יסתיים והחיים יחזרו לשגרתם. שנית, יש להגיע למפגש המשפחתי עם מטען גדול של אמפטיה, כבוד וסבלנות, לחשוב טוב טוב לפני שאומרים משהו שאחר-כך תצטערו שאמרתם, אבל כבר יהיה מאוחר מכדי "להחזיר" את המילים. בתקופה זו גם מומלץ להפגין תשומת לב והתעניינות מיוחדת אצל שכנים או מכרים בודדים ו/או עריריים, שבדידותם מביאה אותם לעתים לכדי מחשבות אובדניות.