07/12/2005
ד"ר גידי רובינשטיין על הקושי להישאר לבד והקושי לחיות בבדידות
בדידות סובייקטיבית
בדידות אינה מוגדרת על ידי גודל המעגל החברתי. בטיפול באנשים דיכאוניים, הסובלים מבדידות, ביקשתי מהם לעיתים לנהל יומן פעילות. השיחה הטיפולית היא סיטואציה ספציפית מאוד ובלתי-מייצגת את חייו של האדם. במפגש הטיפולי האדם מדבר רק על עצמו ורק על מצוקתו. כשקראתי את יומני הפעילות של חלק מאותם אנשים דיכאוניים, שהתלוננו על בדידות, התפלאתי לעיתים לגלות שהם, למעשה, "כוכבים חברתיים" - הם ראו סרט עם X, אכלו עם Y, נפגשו עם Z ולעיתים גם לקחו חלק באירוע חברתי רב-משתתפים. אדם יכול להיות בחברה גדולה של אנשים ועדיין לחוש בדידות ולהיות לבד אך לא להרגיש בודד. בדידות מתייחסת לאי-ההתאמה בין הקשרים החברתיים הרצויים לבין אלו המצויים. כאמור, כאשר למשל שני אנשים בודדים, שרק על עצמם לספר ידעו, נפגשים - המצב הוא מצב-ביש. הבדידות נחווית במלוא עוצמתה. בעצם, כל אחד מהם מרגיש עד כמה הוא בלתי-חשוב בעיני האדם האחר. הפער בין המצוי לרצוי במערכות היחסים יכול להתבטא בחוסר שביעות רצון מכמות הקשרים (למשל, מספר החברים) או מאיכות היחסים (למשל, מידת האינטימיות או התמיכה בתוך המערכות הקיימות). ככל שהפער בין המצוי לרצוי גדול יותר, כך גם תחושות הבדידות תהיינה חזקות יותר.בעצם, בדידות היא תחושה סובייקטיבית. אף אחד אינו יכול להחליט עבור האדם האם הוא בודד או לא.
עוד לא אבדה תקוותינו: דרכי טיפול פסיכולוגי
ובכל זאת, ישנה צומת, ישנה נקודת מפגש, שבה הבדידות התכונתית והבדידות המצבית נפגשות. אם נחזור לתקופה זו, תקופת השבתות והחגים - חייהם של אנשים בודדים, המרוכזים מאוד בתוך עצמם, קשים במיוחד. קשים לא פחות הם, כאמור, הפתרונות שהם מוצאים לעצמם. "ייאוש אחד פגש ייאוש שני", אומרות מילות השיר, "שאל אותו איך הוא מרגיש...". לייאוש הראשון כלל לא איכפת איך מרגיש הייאוש השני ולהפך. כך אנו מוצאים מפגשים מהסוג האחר, מפגשים של אנשים שכל אחד מהם מהווה ברירת מחדל עבור האחר. לכאורה, מצב חסר מוצא. ואולם, דווקא כאן טיפול פסיכולוגי יכול לעזור ממספר היבטים: 1. טיפול אינדיבידואלי - מפגשים עם מטפל במצב של אחד על אחד. זוהי סיטואציה שבה אנשים שבדידותם נובעת מתחושת הנואשות, שאחרים אינם מעוניינים באמת במצבם, עשויים בהחלט להיעזר. אמנם, יש להודות על האמת, הסיטואציה מלאכותית. המטופל משלם במיטב כספו למטפל כדי שהאחרון יתעניין בו. ובכל זאת, ככל שהמטפל מתעניין במטופל, הציפייה היא שאותו יחס של "שמרטף" שמחפש האדם אצל אנשים אחרים, אותו צורך בהתעניינות חד-צדדית, בא לאט-לאט ובהדרגה, על סיפוקו ואז האדם יכול להתפנות ליחסים הדדיים מפותחים יותר עם הזולת. 2. טיפול קבוצתי - בדרך-כלל מומלץ להתחיל טיפול זה במקביל לטיפול האינדיבידואלי, אך לא מייד בתחילתו, אלא לאחר שהצורך העצום בתשומת-לב בלעדית בא על סיפוקו פחות או יותר. השתתפות בקבוצה טיפולית בשלב מוקדם יותר עלולה לחזק אצל האדם הבודד שוב את התחושה שהוא הולך לאיבוד, שתשומת-הלב של הדמות ההורית, מנחה הקבוצה, מתפזרת בין כולם והוא נשכח, ננטש, מוזנח. הטיפול הקבוצתי מאפשר לאדם להכיר אנשים במצבים דומים, כאשר המעמד הקבוצתי הטיפולי, מאפשר להם להסיר את המסכות שהם חובשים בחיי היום-יום. כולם התכנסו לטיפול בבעיה מסוימת, שאין עוד צורך להתבייש בה ולהעמיד פנים שאיננה. הסיטואציה הקבוצתית אף מאפשרת לאדם לפתח עניין בזולת ולזהות, בעזרת חברי הקבוצה, מצבים בהם הוא שקוע מדיי בעצמו ואינו מסוגל להתעניין בזולת, מצבים המעצימים את תחושת הבדידות מחוץ לקבוצה. 3. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי - טיפול שבו באופן אינדיבידואלי, אך רצוי קבוצתי, נלמדות אותן מיומנויות חברתיות שחסרות לאנשים בודדים. ההנחה שעומדת מאחורי טיפול זה היא שאנשים רוצים להשתנות אך פשוט אינם יודעים כיצד. 4. טיפול פסיכודינאמי - שבו ההתייחסות היא אל המכלול האישיותי של האדם, אל צרכיו שלא סופקו, אל הגורמים שהביאו לבדידותו, אל האספקטים הסובייקטיביים יותר של הבדידות ולעיתים קרובות אל הדיכאון הנלווה לה. 5. טיפולים נוספים - גישות שונות כגון פסיכודרמה, הנערכת בעיקר בסדנאות של סוף שבוע, גשטאלט, הנערכת בעיקר במסגרת טיפול קבוצתי בסדנאות - כל אלה תופסים את האדם בסוף השבוע עצמו "על חם", בשיא בדידותו, בשיא הזדקקותו, כאשר יש אפשרות לעמוד כאן ועכשיו על מקור הבעיה, או לפחות על ביטויה החיצוניים. 6. טיפול תרופתי - לא היינו מצפים שבדידות תטופל באופן ביו-כימי, או שיש איזה שהוא כימיקל נגד בדידות, אך חלק גדול מהסובלים מדיכאון נוטים להרחיק מעליהם אנשים, שהם כה זקוקים לחברתם, בכך שהם מטילים עליהם "את כל התיק" הכבד של צרותיהם. במקרים כאלה, טיפול תרופתי סימפטומאטי במצב הרוח עשוי לגרום לאנשים אלה להביא את עצמם אל הסיטואציה החברתית בצורה תקשורתית יותר המאפשרת יצירת קשרים.
עוד בנושא: "לבד על הגג - שבתות וחגים..." – חלק א
ד"ר גידי רובינשטיין הוא מרצה בכיר לפסיכולוגיה ופסיכותראפיסט העובד בקליניקה בת"א ומתמחה, בין היתר, בטיפול בדיכאון. הוא מפעיל גם אתר בית פרטי בנושאי פסיכולוגיה www.gidi.home-page.org
|