הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הינה תכונה קיצונית, תורשתית שיש לה בסיס אורגני מוחי. בבסיסה של התופעה מס' שינויים מבניים, תפקודיים וביוכימיים במוח ובעיקר עיכוב וירידה בריכוז של דופמין, חומר המופרש בקצות העצבים במוח שדרוש להפעלת מערכות הקשורות ליכולת הריכוז ולסינון של גירויים.

בחמישים השנה האחרונות, הכרנו את הפרעת הקשב והריכוז כמופיעה בילדים בלבד בשכיחות של כ 10 אחוז. עד לפני כעשר שנים האמונה בקרב המטפלים בהפרעה הייתה כי היא נעלמת עם ההתבגרות ולא קיימת במבוגרים. 

אולם, לדברי ד"ר וינשטיין, מומחה בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים, יש מחקרים אשר הוכיחו עם השנים כי כ- 60% מאותם ילדים שאובחנו כסובלים מ- ADHD  "יסחבו עמם" לאורך כל חייהם את ההפרעה בדרגות שונות. כיום ההערכה היא כי שכיחות הפרעת קשב במבוגרים היא של כ 5% מהאוכלוסיה.

לדבריו, ניתן לטפל בתופעה, שמצביעה על הפרעה כימית במוח. היום ברור כי תסמיני ההיפראקטיביות שאופייניים בילדים הולכים ומתמתנים עם הגיל אך תסמיני הקשב נותרים בולטים. "מי שסוחב את זה איתו לבגרות, מתקשה לשבת לאורך זמן ולסיים משימה ומשום שהקושי הזה קיים אצלו כבר תקופה ארוכה, הוא יירתע מלגשת אל המשימה, ידחה אותה".

ד"ר וינשטיין, אשר פוגש בעבודתו מידי יום מתבגרים ומבוגרים אשר מתלוננים על הפרעות קשב וריכוז, יודע להעיד על הקשיים איתם מתמודדים: "קשה להם להתארגן כדי לעשות משהו, הם לא מסוגלים לקרוא יותר משני עמודים בספר ולעקוב אחר דברי מרצה בלימודים, באוניברסיטה, מתקשים לסיים לראות סרט, להקשיב לשיחת חברים או להתרכז במה שאומרים להם. לפעמים הם נראים כאילו כלל לא מקשיבים לך, משום שמחשבותיהם נודדות ממקום למקום. כל גירוי קטן מסיח את דעתם ומפריע להם להתרכז, הם דוחים דברים, יש להם יותר בעיות בין אישיות, נוטים יותר להחליף עבודות בקצב, מתקשים לשמור על קשר רומנטי ממושך ומרבים להחליף בני זוג ואצלם אף אחוז הגירושין גבוה יותר.

לאותם מבוגרים שסוחבים את זה איתם כבר הרבה שנים, יש יתרון משום שהם מכירים טוב את עצמם, אך מצד שני יתכן כי הם לא יודעים שזאת בעיה שניתנת לפתרון.

אם כך, למי מאיתנו כדאי לפנות לאבחון?
"קודם כל לאותם אנשים שאחד מבני המשפחה אובחן כסובל מהתופעה. מי שיש לו בן או אח שסובלים מ ADHD, מי שהתופעות הללו מקשות על חייו בעבודה ו/או בחייו הפרטיים והפריעו לו מאז ומתמיד, גם בילדות ומי שחש תחושה מתמדת של כשלון או חוסר מיצוי עצמי. אדם צריך לדעת שיתכן כי אלו לא סתם תכונות שניחן בהן, אלא יש מקום לחפש ולראות האם יש משפחתיות לדבר הזה ואם כן לעשות אבחון, לטפל ולשנות את מערך החיים"

כיצד מתבצע אבחון?
"האבחון יכלול בדיקת קריטריונים ספציפיים שקובעים מה צריך כדי שתהיה הפרעת קשב וריכוז במבוגרים. זו הפרעה שאמורה להתחיל בילדות ולהפריע במס' תחומים בחיי המבוגר. כשהמטופל מגיע הוא עונה לשאלות שאני שואל ולמספר שאלונים נוספים לגבי עברו כילד והתנהגותו בהווה. לאחר התשאול אנחנו עוברים לאבחון ממוחשב, בדיקה  חדשנית, מתקדמת, שמכילה בתוכה את כל מרכיבי הקשב והזיכרון שאנחנו צריכים לבדוק במבוגרים. את הבדיקה הזו עורכים פעם אחת בצורה רגילה ופעם נוספת לאחר שהמטופל קיבל כדור ריטלין. כך ניתן לראות אם יש שיפור בקשב שאמור להביא לשיפור נוסף בכל מרכיבי הזיכרון השונים -  זיכרון שמות, צורות, תפיסה מרחבית, מהירות חשיבה, יוזמה, פתירת בעיות ותרגילים, חישוב ועוד. לכל הבדיקות הללו מתווספת כמובן גם בדיקה נוירולוגית בכדי לשלול בעיה נוירולוגית אחרת ובמידה ועולה במהלך האבחון חשד להפרעה פסיכיאטרית כמו חרדות, דיכאון וכו' שיתכן וילוו לפעמים הפרעת קשב וריכוז, מופנה המטופל במקרה זה, במקביל, להערכה פסיכיאטרית. "

באמצעות האבחון ניתן לעקוב גם אחר בעיות זיכרון?
"משום שהבדיקה הממוחשבת כוללת גם מבדקי זיכרון, אנחנו יכולים לעקוב ולראות האם יש או יהיה מקום בעתיד  לטפל בטיפול תרופתי או להמליץ על "אימון המוח" באותו אדם בן 50 ויותר שמתלונן שהוא כבר לא בעל אותו זיכרון פנומנאלי שאפיין אותו פעם"

האם הטיפול המומלץ בהפרעת קשב וריכוז הוא תרופתי?
"הטיפול המקובל היום בכל העולם הוא טיפול משולב - תרופתי, פסיכולוגי - התנהגותי, כאשר הטיפול התרופתי מביא לתוצאות הרבה יותר מהירות. הטיפול התנהגותי, אורך זמן, לא משהו שנותן פתרון מיידי, כמצופה מרוב האנשים. התרופות השונות שקיימות כיום בשוק טובות למס' שעות (4,8,12 ) וניתן לטול אותן לפי  הצורך, למשל לפני פגישה , דיון או הרצאה חשובים בהם זקוקים למרב הריכוז.  חשוב, לאחר האבחון להתאים את המינון ומשך הטיפול לכל אדם באופן אישי.
אצל סטודנט למשל, הסיפור שונה משום שעליו לשבת ולהתרכז כל יום, כל היום ולכן לרוב הטיפול יהיה כמו בילדי בי"ס, ברוב שעות הלימודים."

אתה מדבר על ריטלין?
"ריטלין הוא הבסיס. זהו שם מסחרי של התרופה המקובלת ביותר מזה 50 שנה. אך  בשנים האחרונות משווקות תרופות נוספות שמפרישות את החומר בצורה איטית יותר במהלך היום וכך מאפשרות יותר זמן ריכוז עם פחות תופעות לוואי."

ומה עם ההתנגדות שיש לתרופה זו?
"בזמנו היו המון נגד, אבל היום מי שנגד מתקשה לבסס את התנגדותו.  גם אני הייתי נגד. כל האנשים שלא עוסקים בזה, אומרים שזו תרופה כימית שמרגיעה את הילד ועושה לו רע אך באותה מידה ישנם חולים  שיגידו כי גם תרופה למיגרנה זה רע. יש מחקרים ארוכי טווח של חמישים שנה שאומרים כי הריטלין לא עושה שום נזק לטווח ארוך ונהפוך הוא, דווקא באותם אנשים שזקוקים לטיפול הוא "ממזער" נזקים שינבעו מהרבה טעויות וקשיים במהלך החיים. 
לעיתים, יתכנו תופעות לוואי הקשורות למנה הבודדה כגון כאבי ראש, ירידה בתיאבון או חוסר שקט, אך אלו תחלופנה עם הפסקת הטיפול או הפחתת המינון. עם זאת, אדם שאינו סובל מהפרעת קשב וריכוז ונוטל ריטלין בצורה שאינה מבוקרת עלול לגרום לעצמו נזק. ההשפעה יכולה להיות השלייתית' וממריצה, כך שאצל המשתמש נוצרת תחושה של ערנות 'מזויפת'. מי שלא נבדק ונמצא כסובל מבעיית קשב וריכוז על בסיס אורגני ואינו במעקב לאחר האבחון כדאי לו שימנע מנטילת התרופה."

איך אתה מתייחס לרפואה משלימה בהקשר זה?
"בדיוק כפי שאני מתייחס לכל ההפרעות האחרות. באים אלי לא פעם עם מיגרנות למשל או כאבי ראש אחרים ושואלים אותי על טיפול אלטרנטיבי. אני אומר 'תנסו. למה לא? יעזור לכם... טוב.' אם זה עוזר לחולה, אין לי שום בעיה עם זה. אבל לרפואה האלטרנטיבית אין מחקרים מבוססים שמוכיחים לאורך זמן את האפקטיביות ומשווים את המצב לפני ולאחר הטיפול ובהשוואה לטיפולים אחרים, ולכן, אין לי את הכלי להגיד לחולה 'כן, תעשה את זה, זה יעזור לך'. בריטלין יש את זה."

לסיום, אם שלחתם את ילדכם לאבחון, יש מצב שכדאי גם לכם לבדוק את עצמכם. שאם פעם היו לך בעיות קשב וריכוז, סיכוי סביר שיש לך כאלו גם היום ואולי יהיה לך קל יותר לאחר האבחון ובעזרת טיפול מתאים.

הכותב, ד"ר גבי וינשטיין (39), נוירולוג במכבי שירותי בריאות ועוסק באבחון הפרעות קשב וריכוז במרפאת 'פוקוס' שבמרכז הרפואה והריפוי הישראלי 'רפאל'. אפשר לפנות לד"ר וינשטיין בדואר אלקטרוני vainstein@walla.com.