בפתח האלף השלישי הפכה מחלת הסרטן להיות גורם התמותה מספר אחד בעולם, אף יותר ממחלות לב.
על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, חיים כיום בישראל כ - 120,000 חולי סרטן הנמצאים בטיפול
או במעקב. נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, מראים כי מידי שנה נוספים
כ - 23,500 חולי סרטן חדשים בארץ, כ - 52% מהמאובחנים, הן נשים.
כיום ברור כי מחלת הסרטן איננה מחלה אחת אלא קבוצת מחלות המורכבות מכ-150 סוגים שונים, הנבדלים ביניהם באיבר בו מתפתח הגידול, סוג התאים מהם הוא מתפתח ותהליכים ביולוגיים שונים. המחלה מתבטאת ביצירה לא מבוקרת של תאים שלהם יכולת להתפשט אל מעבר לאיבר בו הם נוצרו ובתוך שכך לפגוע בתפקוד האיבר המקורי או כל איבר אחר אליו נשלחות גרורות.
בין אם הסרטן הוא תולדה של גנטיקה, שינויים ביולוגיים, אורח חיים, השפעה סביבתית או שילוב של כמה מהם, אין עוררין על כך כי גילוי מוקדם של סרטן, על סוגיו השונים, מוריד את אחוזי התמותה עד 90%, מעלה את יכולת ההשפעה של הטיפולים הקיימים ומשפר את איכות החיים של החולים. מטרת סקירה זו הינה להוות מורה נבוכים בכל הקשור לגידולים סרטניים ייחודים לנשים ולפרט את דרכי המניעה ו/או האבחון המוקדם של גידולים אלו.

סרטן השד
סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי כאחד. כ- 4,000 חולות חדשות מאובנות מידי שנה בישראל, מתוכם כ- 15% מאובחנות בשלב טרום סרטני (DCIS).
בארץ, סרטן השד נפוץ ביותר בקרב יהודיות, ילידות ישראל, מכל מוצא שהוא, ולאחריהן הוא שכיח אצל נשים ילידות אירופה וצפון אמריקה. שכיחות המחלה הנמוכה ביותר הינה בקרב נשים ילידות אסיה ואפריקה. ע"פ נתוני האגודה למלחמה בסרטן, אחת מתוך כ- 8 נשים בישראל עלולה לחלות בסרטן שד במהלך חייה, כאשר הסיכון עולה עם הגיל. לצערנו, המחלה עדיין גורמת לתמותה של
כ-900 נשים מידי שנה.
הגורמים לסרטן השד עדיין אינם ברורים דיים, אולם קיימים מספר גורמי סיכון להיווצרות המחלה. 
גורמי סיכון בסיסיים:
גנטיקה- בין 5% ל- 10% מהמקרים הינם על רקע גנטי. נמצא כי שינויים בגנים: BRCA1
ו- BRCA2, קשורים לשכיחות גבוהה לפתח סרטן שד. אי לכך, נשים עם קירבת משפחה מדרגה
ראשונה לחולת סרטן השד, בייחוד אם היא חלתה בגיל צעיר (מתחת לגיל 50), מומלץ לבצע אבחון גנטי. האבחון הגנטי, מבוסס על בדיקת דם פשוטה ומיועד לאתר שינויים בגנים הללו.    
במקרה של בדיקה גנטית חיובית לצד היסטוריה משפחתית, קיימת אפשרות של טיפול תרופתי ע"ב Tamoxifen או Raloxifen, למשך מספר שנים. מחקרים הצביעו על כך כי ביכולתם של חומרים אנטי-אסטרוגנים אלו, להקטין את הסיכוי להיארעות המחלה. כמו כן, מומלץ לשקול גישה טיפולית מונעת בדמות כריתת שדיים, ההופכת בשנים האחרונות לגישה הטיפולית המקובלת בארה"ב. אומנם זוהי פעולה קיצונית, הכרוכה בהתמודדות נפשית לא פשוטה, אולם היא מהווה את הפתרון הטיפולי היחידי הקיים למניעה כמעט מוחלטת של היווצרות המחלה, זאת לאור שיעור ההיארעות הגבוה שלה בקרב אוכלוסיית נשים זו וחוסר הוודאות לגבי אבחון המחלה בזמן.
מחקרים מצביעים על כך כי כריתת שחלות בגיל הפריון מהווה אף היא פעולה מניעתית, המפחיתה את הסיכון להיווצרות סרטן השד ב- 50% מהמקרים.
גיל – הסיכון לחלות בסרטן, עולה עם הגיל. סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים בגילאי 50 ומעלה. ע"פ נתוני משרד הבריאות, כ- 74% מהחולות מאובחנות בגילאים אלה. כ- 23% מהחולות מאובחנות, בגילאים 40-49, ורק כ- 3% מהחולות היו צעירות מגיל 40 בשלב האבחון.
מחלה קודמת – חשוב לציין כי אישה שחלתה בסרטן השד והבריאה, נמצאת בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר  לחלות בסרטן שד בצד השני.

גורמי סיכון ביולוגיים:
גיל קבלת/הפסקת הווסת – נמצא כי שכיחות המחלה כפולה בקרב נשים, אשר הווסת הראשונה שלהן הופיעה בגיל מוקדם (מתחת לגיל 10) למול נשים שהווסת הראשונה הופיע בגיל מאוחר יותר (למשל 12). עוד נמצא כי נשים שנכנסו לתקופת גיל המעבר מאוחר יחסית (ווסת אחרונה מעל גיל 50) הן בסיכון גבוה יותר, מנשים אשר המחזור החודשי הסתיים במהלך שנות ה-40 שלהן. 
לידה בגיל מאוחר או אי הבאת ילדים לעולם.
מימדי גוף והשמנה- נשים בעלות ממדי גוף גדולים ו/או בעלי משקל יתר נמצאות בקבוצת סיכון גבוה.

אורחות חיים:
שימוש בהורמונים – נטילת הורמונים תחליפים במשך תקופה ארוכה (מעל ל- 10 שנים) מעלה את הסיכוי היחסי של כל אישה לפתח סרטן שד ב- 30%.
צריכת אלכוהול מופרזת– צריכת אלכוהול מופרזת (מעל ל- 3 מנות ספיריט ביום) מעלה את הסיכוי להיווצרות סרטן השד.
עד עתה, טרם נמצא קשר מדעי מוכח וברור בין תזונה וסרטן השד.

עם זאת חשוב לזכור, כי עדיין כ- 70% מחולות סרטן השד, אינן משתייכות לקבוצות סיכון אלו !

לזאת יש להוסיף את העובדה כי ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים מוקדמים יותר, כך עולים סיכויי ההחלמה עד ל- 90% ! הניסיון מלמד כי ככל שהגידול קטן יותר ופחות בלוטות לימפה בבית-השחי  נגועות – כך סיכויי ההחלמה יהיו גבוהים יותר. הסטטיסטיקה מלמדת אותנו כי כל בלוטת לימפה נגועה מפחיתה את שיעור הריפוי מהמחלה ב- 6%-7%.     
לאור זאת, מומלץ לכל אישה במהלך שנות חייה הבוגרים לבצע את שלושת סוגי הבדיקות הבאות:

בדיקת שד עצמית – אומנם בדיקה עצמית לכשעצמה, לא הוכחה כשיטה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד, אולם על כל אישה להכיר את שדיה החל מגיל 20, בכדי שתוכל להבחין בשינויים כגון: שינוי צורה ו/או גודל, ורידים מורחבים או בולטים, גוש או התעבות, שקע או בליטה בעור, אי נוחות או כאבים, הפרשה דמית או שקופה מהפטמה ,פריחה על הפיטמה או בסביבתה שאינה מראה סימני ריפוי, פיטמה ששקעה פנימה ונפיחות בזרוע העליונה או התקשות בבית-השחי. מומלץ לבצע בדיקה עצמית מידי חודש, כשבוע לאחר סיום המחזור החודשי. בכל שינוי או סימן חשוד , יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.

בדיקת רופא/ה – מומלץ להיבדק על-ידי רופא/ה, המתמחה בבדיקת שד ידנית, פעם בשנה.

בדיקת ממוגרפיה- הבדיקה החשובה ביותר מבין הבדיקות שהוזכרו עד כה!
בדיקה זו מומלצת פעם בשנה, לכל אישה מעל גיל 50 ומידי שנתיים לכל אישה מעל גיל 35, השייכת לאחת מקבוצות הסיכון שהוזכרו. בדיקת ממוגרפיה הינה בדיקת רנטגן פשוטה בעוצמה נמוכה, הנמשכת מספר דקות, במטרה לגלות סרטן שד בשלב מוקדם, בו יש שינויים ממאירים התחלתיים. אמינות הבדיקה עומדת על למעלה מ- 90%, בהתאם לגיל הנבדקת.
בדיקה זו עשויה להציל את חייך ואת שדייך !

בדיקת אולטרה סאונד (U.S.) שהינה סריקה על-קולית של השד מהווה בדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה. הבדיקה מתאימה בעיקר לנשים צעירות או לנשים שהיה קושי בפיענוח בדיקת הממוגרפיה שלהן.
בדיקת הדמיה של השד באמצעות תהודה מגנטית (MRI) מומלצת לנשים צעירות נשאיות הגנים BRCA1 ו- BRCA2 או בעלות שד דחוס וסיפור משפחתי.

גידולים במערכת המין הנשית
מעניין לגלות כי גידולים במערכת המין הנשית תופסים מקום נכבד במכלול המחלות הממאירות בקרב נשים.
יותר מ-1000 נשים מאובחנות מדי שנה כסובלות מסרטן הרחם, השחלות וצוואר הרחם.

סרטן הרחם
סרטן הרחם, או ליתר דיוק סרטן רירית הרחם, הינו הסרטן השכיח ביותר מבין המחלות הממאירות של מערכת המין הנקבית והוא מופיע בעיקר בקרב נשים בגילאי 50-64. בניגוד לסרטנים אחרים, סרטן הרחם מתבטא כבר בשלב המוקדם של המחלה, בדמם מהנרתיק.  לכן, הופעת דמם אצל אישה, לאחר הפסקת המחזור החודשי מהווה סימן אזהרה, המחייב בדיקה אצל רופא/ה נשים. במצב זה, האישה תעבור סריקה על-קולית של רירית הרחם (U.S.), בעזרתה ניתן יהיה לאבחן התעבות של רירית הרחם. במידת הצורך, תבוצע דגימה של הרירית, אשר תשלח לבדיקה פתולוגית. לכן, המפתח לאבחון המוקדם של המחלה הוא במידת הערנות של כל אחת ואחת להופעת דמם לאחר גיל הפסקת הווסת. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי מעל ל- 95%.
חשוב לציין כי נשים בעלות עודף משקל, סכרת, יתר לחץ דם וחשיפה לאסטרוגן ללא פרוגסטרון וכן, נשים המקבלות טיפול מונע לאחר שחלו בסרטן שד, המתבסס על טמוקסיפן (Tamoxifen), נמצאות בסיכון גבוה לפתח את המחלה. אוכלוסיות אלו צריכות לגלות ערנות יתר לדמם חריג ולבצע בדיקות אולטראסאונד תקופתיות אצל הרופא/ה המטפל/ת, במטרה למנוע את התפתחות המחלה.
נטילת גלולות למניעת הריון מפחיתה את הסיכון לפתח סרטן רחם.

סרטן השחלה
הסרטן הגינקולוגי השני בשכיחותו וגורם התמותה הראשון מבין גידולי מערכת המין הנשית הוא סרטן השחלה. בישראל מאובחנים כ- 300 מקרים חדשים מדי שנה. סיבת התפתחות המחלה אינה ברורה דיה, בחלק מהמקרים (5%-10%) נגרמת המחלה משינויים גנטיים. קיים גם קשר משפחתי ברור להיווצרות סרטן השחלה (הופעה בבנות משפחה קרובות). כמו כן, מעט הריונות והריון ראשון בגיל מאוחר מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, ולעומת זאת לידת מספר ילדים ונטילת גלולות מקטינה אותו. נהוג לכנות סרטן זה כ"רוצח השקט" לאור אחוזי התמותה הגבוהים (כ- 50-60% מן המקרים) הנובעים מקושי באיתור מוקדם של המחלה. זאת לאור התסמינים הלא ברורים שלה ואי מציאת שיטה מהימנה לאיתור מוקדם, על אף מאמצי המחקר המרובים שנעשו בתחום זה.
עובדה זו מצערת, שכן איתור מוקדם של המחלה מאריך את תוחלת החיים באופן משמעותי ביותר ויכול להביא לריפוי של עד 90% מהמקרים. כאשר המחלה מאובחנת  בשלב מתקדם, כפי שקורה ב- 75% מן המקרים, הסיכויים לחיות כעבור 5 שנות מחלה עומדים על 30-40% בלבד.
אי לכך, יש לשים לב לתסמינים מחשידים כגון: תחושות של נפיחות, בחילה או אי נוחות בבטן, גזים, איבוד התיאבון ועליות או ירידות לא מתוכננות במשקל. אומנם תסמינים אלו יכולים להיות תולדה גם של בעיות רפואיות אחרות, אולם מומלץ לפנות לרופא/ה נשים בנוסף.  בדיקות לאבחון מוקדם מתבססות על בדיקת רמת החלבון 125- CAבדם (חלבון אנטיגני המופרש ע"י תאי הגידול ומצוי בעיקר אצל נשים הסובלות מסרטן השחלה) בשילוב עם בדיקת אולטראסאונד או CT של האגן והבטן. לצערנו, בדיקות אלה אינן מספקות תשובה הולמת לאוכלוסית הנשים הכללית אלא משמשות בעיקר לאבחון נשים בסיכון גבוה. זוהי אוכלוסיה עם רקע משפחתי של סרטן שחלות או סרטן שד, או נשים הידועות כנשאיות של מוטציה גנטית בגן BRCA, המעלה את הסיכון לפתח סרטן שחלה וידוע גם כגורם מרכזי להיווצרות סרטן השד. נשים בעלות נשאות גנטית זו נמצאות בסיכון של עד 50% לחלות בסרטן שחלה במהלך החיים. לכן, לנשים אלה מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות הכוללות: בדיקות דם ואולטראסאונד עד שישלימו את תוכניות הפריון שלהן. לאחר מכן, מומלץ לבצע כריתת שחלות מניעתית (המתבצעת לרוב בניתוח לפרוסקופי, ללא פתיחת הבטן) על מנת לצמצם את הסיכון לפתח את המחלה מתחת ל-5%. מחקרים רבים מחפשים סמנים חדשים לגילוי מוקדם של סרטן שחלה, ומדי פעם עולה תקווה חדשה, אך עדיין אין תשובה הולמת לסרטן קטלני זה.

סרטן צוואר הרחם
סרטן צואר הרחם הינו השלישי בשכיחותו מבין גידולי מערכת המין הנשית, זאת לאור ירידה חדה במספר המקרים, הנובעת מתוכנית מניעה מוצלחת. הסיבה להתפתחות סרטן צוואר הרחם ידועה וטמונה בזיהום הנגרם מוירוס הפפילומה האנושי ( HPV – Human Papiloma Virus). זהו וירוס המועבר ביחסי מין ונשים רבות נחשפות אליו במהלך השנים. למרבה המזל ברוב המקרים זן זה של הוירוס אינו מסוכן והנשים אינן מפתחות תהליכים ממאירים. בחלק מהמקרים, האישה נחשפת לזן האלים של הוירוס, היוצר ומתחיל תהליך טרום סרטני בצוואר הרחם, ללא תסמינים פיזיולוגים.
אי לכך, ללא ביצוע ביקורת שגרתית אצל הגינקולוג/ית, האישה לא תהיה מודעת לעובדה שהיא נחשפה לזיהום ושהיא מפתחת שינויים רקמתיים, העלולים להוביל לסרטן.

כאן נכנסת לתמונה בדיקה פשוטה בשם PAP, שהינה משטח מצוואר הרחם, הנלקח בבדיקה שגרתית. בדיקה זו עשויה לזהות תהליכים טרום סרטניים בצוואר הרחם, בגינם יתואם טיפול בעוד מועד. חשוב להדגיש, כי מרבית חולות סרטן צוואר הרחם הן נשים שלא ביצעו בדיקת PAP ומחלתן אותרה בשלב מתקדם. במרפאת צוואר הרחם של ביה"ח "ליס" ליולדות, עומדים להתחיל בימים אלה בביצוע בדיקת PAP מתקדמת המאפשרת זיהוי זן ה-HPV. זיהוי הזן מסייע לנו לזהות אוכלוסיות בסיכון, קרי: נשים אשר נחשפו לזן האלים ובהתאם לכך לבצע מעקב צמוד על מנת למנוע בזמן את המעבר מהשלב הטרום סרטני לשלב הסרטני.
התסמינים הפיזיולוגים מופיעים רק לאחר שתאי צוואר הרחם עברו שינוי ממאיר ופלשו לרקמות סמוכות. במצב זה, התסמין השכיח ביותר הוא הופעתו של דימום חריג. ריבוי בהפרשות, הופעת  הפרשות בעלות ריח חזק ואי נוחות במהלך קיום יחסי מין, הן סימנים נוספים.
עם הופעת סימנים מדאיגים אלו, יש לגשת לרופא/ה מוקדם ככל הניתן על מנת לבצע אבחון בזמן אשר יגדיל את סיכויי ההחלמה.
חשוב להדגיש, כי בקרב נשים מעשנות, המעבר מהשלב הטרום סרטני לשלב הסרטני מהיר יותר ולכן, קבוצה זו נמצאת בסיכון גבוה יותר.
בשנים האחרונות, שוקדים על פיתוח חיסון נגד ה- HPV, אשר יעילותו הגבוהה להגן מפני הידבקות ב- HPV ולעכב את התפתחות התהליכים הטרום סרטניים כבר הוכחה במחקרים קליניים.
כולי תקווה, כי חיסון זה יגיע לישראל, בתקופה הקרובה.

הקדימי בדיקה לסרטן – גילוי מוקדם הוא בידייך !
אין ספק כי ללא קשר לסוג הסרטן, גילוי מוקדם של המחלה מפחית בצורה דרסטית את אחוזי התמותה ומעלה בעשרות אחוזים את יעילות הטיפולים הקיימים וסיכויי ההחלמה והריפוי.
מתוך הבנה זו, הוקם לאחרונה במרכז הרפואי ת"א (ביה"ח איכילוב) מרכז למניעת סרטן בראשותו של פרופ' נדיר ארבר, מרכז חלוצי מסוגו בארץ ובעולם, במטרה לאפשר ביצוע כל פעולות האבחון והמניעה לגילוי מוקדם של סרטן שד וגידולים במערכת המין הנשית לצד סרטן עור, מעי גס, חלל הפה, ריאה, כיס שתן וחלחולת, תחת קורת גג אחת ובאופן זמין ויעיל.

פרופ' משה ענבר, מנהל המערך האונקולוגי ויו"ר קבוצת השד באיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה.
ד"ר דן גריסרו, מנהל השירות לגינקואונקולוגיה, ביה"ח "ליס" ליולדות, המרכז הרפואי ת"א.