עמוד הבית   עמוד הבית

מדורי תוכן

 · סוכרת
 · רפואה ומשפט
 · גורמי סיכון למחלות לב
 · מחלות לב
 · אלרגיה ואסתמה
 · פורום לב
 

כלים

 · כניסה לפורום
 · מאמרים נוספים
 

 

הסוכרת – רגע לפני שהמתוק הופך למר

  5/25/2005
אוכלוסיית הסוכרתיים בעולם הולכת ומכפילה את עצמה כל עשור שנים. כך שאם כיום יש כ 100 מיליון סוכרתיים, הרי שלפני עשור שנים היו רק 50 מיליון, ובעוד עשור שנים - המספר הנוכחי של הסוכרתיים עלול לשוב ולהכפיל את עצמו. לא לחינם היו מי שהגדירו מצב זה כ"פנדמיה" (כלומר אפידמיה כלל עולמית).

אוכלוסיית הסוכרתיים בעולם הולכת ומכפילה את עצמה כל עשור שנים. כך שאם כיום יש כ 100 מיליון סוכרתיים, הרי שלפני עשור שנים היו רק 50 מיליון, ובעוד עשור שנים -  המספר הנוכחי של הסוכרתיים עלול לשוב ולהכפיל את עצמו.
לא לחינם היו מי שהגדירו מצב זה כ"פנדמיה"  (כלומר אפידמיה כלל עולמית). עם זאת, לא כל אוכלוסיות תבל מושפעות במידה שווה מתופעה זו. ההפך הוא הנכון. קיימים הבדלים גיאוגרפיים ואתניים בולטים ביותר. מספר המקרים החדשים של סוכרת מסוג 1 , זו התלויה באינסולין, לכל מאה אלף תושבים לשנה נע בין מקרה אחד עד שניים ביפן , עד ל- 40 מקרים חדשים של סוכרת מסוג זה לשנה לכל מאה אלף תושבים בפינלנד. סוכרת שאינה תלויה באינסולין,( מסוג 2) שכיחה הרבה יותר בכלל האוכלוסייה. אולם  בחברות החיות באזורים מסוימים בצפון אמריקה (כמו אינדיאני הפימה) או באיי סמואה המערבית , שכיחות הסוכרת מגיעה לשליש עד מחצית (!) מכלל אוכלוסיית המבוגרים באזורים גיאוגרפים אלו.
 סוכרת מסוג 1 (התלויה באינסולין),  מופיעה בשכיחות נמוכה בקרב תושבי אסיה בהשוואה לתושבי אירופה. השיעור הנמוך יותר של סוכרתיים באסיה יכול לנבוע מ: נטייה גנטית מולדת פחותה לפיתוח סוכרת בין תושבי אסיה בהשוואה לאירופה. (פה מעניין להזכיר שביפן נמצאו סמנים גנטיים ה"מגינים" מפני סוכרת באלו שנושאים אותם ונולדו עימם). סיבה שנייה אפשרית להבדלים שבין האסיאתים לאירופאים הנה ההבדלים בגורמים הסביבתיים  כגון הרכב ותכולת המזון השונים מאזור לאזור  והשוני בהרגלי החיים וההתייחסות למטלות וללחצים של חיי היום יום. סוכרת התלויה באינסולין (סוג 1), יכולה להופיע בכל הגזעים ללא הבדל צבע ומין,  אולם היא שכיחה יותר בקרב בני הגזע הלבן.
סוכרת שאינה תלויה באינסולין, (סוכרת מסוג 2), מופיעה באחוזים גבוהים יותר של אוכלוסיות העולם,  מעל ל10%- !  בחישוב כלל עולמי, אולם בשבטים מסוימים או באזורים מסוימים היא יכולה לעבור 20% ויותר. סגנו החיים שלי ארצות המערב המתועשות, עם מזונות והרגלי תזונה של מזללות ומזון מהיר עתיר פחמימות ודל סיבין, המועברים לאוכלוסיות אסיה – גורמים לעליה בהופעת הסוכרת בארצות כסין, מלזיה ובהודו.
השכיחות הגבוהה ביותר נצפתה בקרב אינדיאנים משבט הפימה במדינת ניו מקסיקו שבארה"ב, מקום שם שכיחות הסוכרת מסוג 2 מגיעה עד 50% מכלל האוכלוסייה הבוגרת כלומר, כל אינדיאני שני או שלישי יש לו סוכרת!   
למרות שגם בסוכרת מסוג 2  דרושה כנראה "נטייה" תורשתית, הרי שכאן קיימת חשיבות רבה ביותר לגורמים הסביבתיים כגון מצב התזונה וההשמנה באוכלוסייה, גיל, מצבי לחץ, חוסר פעילות גופנית, וגורמים סביבתיים אחרים.
למרות שאין בידינו נתונים מדויקים על מספר הסוכרתיים בישראל, ההנחה המקובלת על האגודה ישראלית לסוכרת ועל האחרים היא שמספר הסוכרתיים המטופלים נע סביב 400,000 וקיימים עוד כ- 200,000 שלא אובחנו ואינם מודעים למצבם . היעדר נתונים מדויקים נובע מכך שאין רישום מרכזי של הסוכרתיים והנתונים מתקבלים מיישום נתוני שכיחות סטטיסטים שבוצעו באוכלוסיות בישראל והשלכתם על כלל האוכלוסייה. רבים מהסוכרתיים אינם מזדהים ולגבי אילו המטופלים בדיאטה בלבד לא ניתן לקבל כל מידע.
מבחינת ההגדרה המדעית, סוכרת הנה מצב מטבולי המתבטא בעליית רמות הסוכר (הגלוקוז) בדם, עלית רמות שומני הדם ועלית רמות החומצות האמיניות (אבני הבניין של החלבונים) בדם. היא מוגדרת כמחלה כרונית כאשר ההפרעות בכלי הדם הקטנים והגדולים מופיעות במקביל או בשילוב עם ירידה ברמת האינסולין או בפעילותו. הפרעות כלי דם אלו, יכולות להתבטא בהפרעות ממוקדות במערכות הגוף השונות, כגון: העיניים (רטינופתיה), הכליות (נפרופתיה) והעצבים (נוירופתיה), ובנטייה מוגברת להתפתחות טרשת עורקים (ארתריוסקלרוזיס). בנוסף, שינויים קיצוניים של רמות הסוכר יכולים להביא למצבי תת סוכר (היפוגליקמיה) או למצבים של יתר סוכר (היפרגליקמיה) עם חמצת והופעת קטונים בדם (קטו-אצידוזיס).
לאור העובדה שמספר הסוכרתיים ה"סמויים" אשר יש להם סוכרת ואינם מודעים לכך הינו גבוה ביותר וחושבים שכ- 40-50% מהסוכרתיים כיום בעולם אינם מודעים למצבם, קיימת חשיבות ראשונה במעלה לאיתור מוקדם של הסוכרת ולזיהוי וגילוי מצבי ביניים מטבוליים שבהם קיימת הפרעה במטבוליזם הפחמימות (סוכרים) שמשמעותה היא מצב לא תקין מצד אחד אך עדיין לא מצב של סוכרת ממשית מאידך. כלומר "רכבת הסוכרת" כבר יצאה לדרך וניתן לעצרה ואולי אף להשיבה לתחנת המוצא - נקודת ההתחלה של המצב הנורמלי ע"י גילוי מוקדם וטפול מתאים.
מצב ביניים זה הנקרא "סבילות מופרעת לפחמימות - IGT", מופיע בנבדקים שבהם סוכר הדם הוא ברמה של ערכי ביניים שבין הנורמה לבין סוכרת. מי שמאובחן כ- IGT אין לו סוכרת על כל המשמעות של האבחנה והוא שייך לקבוצה המסווגת ללא אזכור של סוכרת. זו גישה חדשה שלוקחת בחשבון את המגבלות וההשלכות החברתיות, הפסיכולוגיות, הביטוחיות והתעסוקתיות שנגרמו לנבדקים בעבר ואת העובדה שמצב ביניים זה של לא סוכרת ולא בגדר התקין,  הביאה לטעות בהגדרה  בשמות ובצירופים הכוללים בתוכם את המילה סוכרת (דוגמת "סוכרת כימית", "סוכרת סמויה" , "נטייה לסוכרת" ).
באיטליה אישר הפרלמנט לפני מספר שנים חוק מדינה המחייב רישום מרכזי של כל הסוכרתיים. המטרה היסודית הייתה חיובית - לאפשר לכל סוכרתי רשום לקבל שירותים, בדיקות טיפולים תרופות, מזרקים אינסולין ועוד על חשבון המדינה. אולם אליה וקוץ בה - הדבר פוגע בסודיות הרפואית של הסוכרתיים ועלול לאפשר למוסדות מדינה וגופים פרטיים אחרים לקבל מידע שלא בהסכמת המטופל על מצב בריאותו, ולפגוע בו מבחינה חברתית או אחרת.
ההנחה היא שסוכרת משולה לקרחון בים הצפוני כאשר  4/5 ממנו סמויות מהעין ושרויות מתחת לפני המים ורק 1/5 מבצבצת וגלויה לעין כל. מכאן ניתן להסיק שמספר לא ידוע ברגע זה המוערך בכ200- אלף איש ואישה אזרחי מדינת ישראל, ואולי אתה הקורא או את הקוראת הנכם סוכרתיים ללא ידיעתכם !
מתי התחילה לראשונה סוכרת זו ? איש אינו יכול לומר בודאות.  ההנחה הנה שהשינויים הראשונים המראים סטייה קלה בפעילות המנגנונים המטבולים מתחילים להתרחש כ- 9 עד 12 שנים קודם לאפשרות הגדרת הסוכרת - כלומר עדות לרמות גלוקוז בדם שמעל 140 מ”ג % (או פרמטרים מקבילים של ערכי גלוקוז במהלך מבחן העמסת גלוקוז דרך הפה).
נוסף לפיזור המשפחתי של הנטייה לפתח סוכרת , הירידה בפעילות הגופנית, המזון אותו אנחנו אוכלים והימנעות מביקור אצל הרופא לביקורת שנתית שגרתית גם כאשר לא כואב ואין מחלה גלויה לעין, תורמים להעדר המודעות ולחוסר ההבנה לאפשרות שהסוכרת כבר רוחשת ומתפתחת בהסתר ובמחשך. חוסר ידיעה זה וחוסר המודעות שהסוכרת מקננת בגופנו  עלול להוות בעיה. זאת במיוחד משום שמבין קבוצת הסוכרתיים שלגביהם הסוכרת  חבויה ואין להם כל ידיעה על כך, 15-20% מפתחים פגיעות סוכרתיות בעיניים (רטינופתיה) בשלביה ההתחלתיים, כ- 8% מפתחים פגיעה בכליות שעקב הסוכרת,החל מהופעת כמויות מינימליות של חלבונים וכלה בנפרופתיה סוכרתית של ממש, וכ- 9% מפתחים פגיעות במערכת העצבים במיוחד בחלק התחושתי (נוירופתיה סוכרתית סנסורית).
בעוד שסוכרת שאינה תלויה באינסולין יכולה לקנן בגופנו מבלי ידיעתנו ומבלי שתאובחן במשך שנים, סוכרת התלויה באינסולין  מתפרצת בצורה דרמטית יותר ולרוב תוך זמן קצר לאחר התחלת השינויים המובילים אליה.
במדינות מערביות רבות מבוצע באופן תקופתי אחת לשנה או אחת למועד אחר מבצע לגילוי וזיהוי סוכרתיים שאינם מודעים לעובדת היותם עם רמות גלוקוז מעל הנורמה. בארצות אחרות עם מודעות גבוהה במיוחד מבוצעות בדיקות סקירה לעתים מזומנות בתקופות קצובות וקצרות כגון ימי מתן המשכורת החודשית וכד'. בדיקות אילו בדומה לבדיקות התקופתיות המוצעות ונערכות בארץ מאפשרות גילוי מוקדם והתייחסות מוקדמת למצב הסוכרת ויש בהם לעתים כדי לחסוך אשפוזים מיותרים בבתי-חולים.
קבוצה אחרת העלולה להיות קשורה שלא מדעת לסוכרת סמויה או חבויה הנם אלו המשתייכים מבחינת הגדרת רמות הגלוקוז למצב של "הפרעה במטבוליזם הפחמימות = IGT". קבוצה זו אשר רמות הגלוקוז אצלה בצום הנם  מעל לנורמה המקובלת (של 115 מ"ג %) אבל מתחת לרמה האבחנתית של סוכרת (126 מ"ג % בצום), הנה קבוצה אשר מבחינת הסיווג שלה נמצאת בין הסוכרת לבין הערכים הנורמליים התקינים.  המשתייכים לקבוצה זו נמצאים בסיכון גבוה להופעת סוכרת של ממש, 9% מהם  שהנם מתחת גיל 45 וכ 25% מהם שהנם מעל גיל 45, עוברים לסוכרת של ממש תוך 5 שנים. גם בשלבים בהם הם מפגינים ערכים המתאימים ל IGT וגם לאחר מכן כשהם סוכרתיים של ממש - המצב עלול להישאר עלום לגביהם ובלתי ידוע, באם לא יעברו בדיקות גלוקוז שגרתיות.

מי עוד חייב לעבור בדיקות לגלוי וזיהוי מוקדם של סוכרת ו/או הפרעות במטבוליזם הפחמימות ?-
*  כל מי שבמשפחתו קרוב בדרגה ראשונה עם סוכרת ידועה
* כל מי שנולד לה במז"ט ילד במשקל העולה על 4 ק"ג
* כל מי שהייתה לה סוכרת הריונית במהלך הריונה שחלפה.
* כל מי שהייתה לו אי פעם עדות לסוכרת שחלפה ו/או הפרעה במטבוליזם הפחמימות שחלפה.
* שמנים ושמנות עם השמנת יתר רבת  שנים
* מי שבמקרה או בכוונה נבדקו אצלו נוגדנים ו/או סמנים גנטיים הקשורים לסוכרת והממצא היה חיובי
כל המוזכרים לעיל, נכללים מבחינת הסיווג בקבוצת ה"סוכרת בפוטנציה" (POT. DIABׂ),  ועל המשתייכים לקבוצה זו לעבור בדיקות תקופתיות של רמות הגלוקוז בדם.
ומי עוד ? - כמובן כל מי שכבר מופיעים אצלו תלונות, תחושות וסמפטומים של השתנת יתר ביום או בלילה, יובש בפה, צימאון ורצון לשתות יותר מהרגיל או תשוקה פתאומית בלתי מוסברת למשקאות מתוקים, או ירידה במשקל פתאומית ומהירה מדי מאשר ניתן לצפות מהדיאטה אותה ועליה הוא שומר. בנוסף -מי שראייתו מתערפלת ללא סיבה, או מי שתוקפת אותו עייפות שאינה במקומה.
כל מה שצריך לעשות זה לפנות לרופא המשפחה או למרפאה, ולבדוק רמת גלוקוז בדם. הבדיקה פשוטה, מהירה ומיידית - טיפת דם אחת מהאצבע ותוך מספר שניות יש תשובה. בכל מקרה של ספק או ערכים גבוליים, יש לפנות למרפאה לסוכרת לבצוע מבחנים מדויקים יותר כגון העמסת סוכר, שבה שותים כמות מדודה של משקה מתוק מאד ובודקים את תגובת גלוקוז בדם. לפי תוצאות העמסת הסוכר ניתן להגדיר ולאבחן את הסוכרת בודאות.

כיצד מאבחנים סוכרת ?
קיימת אם כן, חשיבות מרובה לגילוי וזיהוי מוקדם ככל האפשר של סימנים ראשוניים להפרעה של מטבוליזם הפחמימות ו/או סוכרת קיימת קלה אך בלתי מאובחנת ובלתי מודעת.
הסימנים והתלונות ה"קלאסיות" של השתנה מרובה ביום ובלילה, יובש בפה עם צימאון, עייפות יתר ואכילת יתר עם ירידה במשקל מורגשים ומופיעים לרוב כאשר מופיע הסוכר בשתן. הסוכרת מאובחנת כאשר רמת הסוכר בצום הנה מעל 126 מ"ג %. הסוכר עובר את מחסום הכליה רק כאשר רמתו בדם עוברת 180. כאשר בריחת הסוכר לשתן הנה גבוהה והסוכר המרוכז בשתן מושך אליו את נוזלי הגוף רק אז הגוף מתייבש ומופיעים במקביל יובש בפה וצימאון יתר מחד והשתנת יתר של כמויות שתן גדולות הן ביום והן בלילה (נוקטוריה)  מאידך.
לכן, אפשר "לפספס" אבחנה של סוכרת קיימת עם רמות סוכר שבין 126-180 מ"ג % במבוגרים משום שכמות הסוכר בשתן תהיה שלילית או נמוכה ביותר. תוסיפו לכך את העובדה שבאנשים מבוגרים ובקשישים סף הכליה לגלוקוז עולה ולעתים גם רמות סוכר של 240 בדם עלולות שלא להתבטא בקשישים בשתן. הבדיקות, האבחנות וההחלטות צריכות להתבצע לפי רמות הגלוקוז בדם בין אם בבדיקת דם נימי מהאצבע ובין אם בבדיקת דם מלא ורידי מהוריד.
בנוסף למצבים של עייפות יתר, השתנה מרובה ביום ובלילה, אכילת יתר, יש לנסות ולאתר סוכרת גם אם מופיעים פצעונים ופצעים שאינם נרפאים במהירות דוגמת פרונקלים במפשעות ובקו הצווארון ובאזורי לחות ושפשוף בשכיחות גבוהה, מקרי גרד בלתי מוסברים, מקרי טשטושי ראיה ושינויי חדות ראיה המופיעים ונעלמים במשך היום ובמקרים בהם מתפתח פצע או כיב בגפיים התחתונות שאינו נרפא במהירות.
בדיקות סקר אקראיות -  בדיקת השגרה הפשוטה ביותר והקלה ביותר לביצוע הנה בדיקת דם נימי מהאצבע באופן אקראי בעת ביקור במרפאה. בכל מקרה שבדיקת הדם הראשונית מהאצבע הנה מעל ל- 200 מ"ג % כאשר הבדיקה נעשית ללא כל קשר למועדי הארוחות, יש לבצע בדיקה חוזרת בצום של לפחות 10 שעות. אם גם תוצאות הבדיקה השניה בצום הנם בתחום שבין 126-110 יש לבצע בדיקת גלוקוז חוזרת כנ"ל או שעתיים אחרי האוכל . אם תוצאות הבדיקה בצום הנם מתחת ל- 100 מ"ג % הרי שאין סוכרת ואפשר להיות שקטים עד לבדיקה החוזרת השנתית. אם הבדיקה של הדם הנימי בצום הנם מעל 126 מ"ג % קיים חשד אמיתי לסוכרת של ממש ובמקרה זה יש לפנות לרופא המטפל או למומחה בסוכרת הן על מנת לאשר את האבחנה והן על מנת לטפל בסוכרת מוקדם ככל האפשר.
בדיקות סוכר בצום ושעתיים אחר האוכל - כאשר מישהו מתחיל לגלות סימני עייפות יתר, השתנה לילית, יובש בפה וצימאון או פצע שאינו נרפא - יש מקום לבצע בדיקת גלוקוז בצום או שעתיים לאחר האוכל. רמות הגלוקוז בפלסמה מעל 126 מ"ג% בצום או מעל 200 שעתיים אחרי האוכל מחשידות ביותר שלפנינו סוכרת. הבדיקה החדשנית של הגליקוזילייטד המוגלובין (HbA1c ) יכולה לתת במקרים אלו תשובה ולהראות האם המצב קיים כבר לפחות 3 חודשים.
 אין להסתמך על בדיקת סוכר בצום בודדת, אלא לחזור על הבדיקה לפחות פעמיים. רמות חשודות שבין 115-126 מ"ג% מצריכות ביצוע של העמסת סוכר לקביעת האבחנה. רמת גלוקוז תקינה מתחת 110 מ"ג% עם רמות גבוהות מעל 140 מ"ג% שעתיים אחר האוכל אופיינית לסוכרת מוקדמת. כמו כן יש להיזהר במקרים של נבדקים המקבלים תרופות או הסובלים ממצבי מחלה כגון מחלות כבד, כליה, יתר פעילות בלוטת התריס או לאחר כריתת קיבה, בהם רמות הגלוקוז עלולות להיות גבוהות בבדיקות אחר האוכל.
 מה זה "אחר האוכל?" - מקובל במרפאות הקופות השונות לקחת "ארוחה" עשירת פחמימות זמינות כגון 2 פרוסות לחם לבן, ריבה, ירקות או אשל וכוס תה עם שתי כפיות סוכר. בשל ההבדלים בין סוגי הלחם וכמויות הפחמימות הזמינות יש להגיע למבנה ארוחה מוסכם ע"מ שניתן יהיה להשוות בין תוצאות המבחנים השונים. בכל מקרה של ספק - האבחנה צריכה להיעשות ע"י העמסת גלוקוז פומית (דרך הפה).

הקריטריונים החדשים לאבחנת הסוכרת
גם בקריטריונים של רמות הגלוקוז החורצות את גורלנו - מי לסוכרת ומי למצב "נורמלי", ומי נופל בין הכיסאות שבין סוכרת ללא סוכרת ומאובחן כ- IGF או IGT מוצעים שינויים חדשים מרחיקי לכת.
קיימות שלוש דרכים המאפשרות אבחון סוכרת וכל אחת צריכה לעבור אישור מחדש יום לאחר מכן ע"י אחת משלושת השיטות. למשל: במצב של תלונות וסימפטומים עם עדות לרמת גלוקוז  מעל ל- 200 מ"ג % יש לאשרה או ע"י הוכחת סוכר בצום ביום שלאחר מכן שמעל ל- 126 מ"ג % או ע"י העמסת גלוקוז סטנדרטית שבה הרמות תהינה מעל 200 לאחר שעתיים או עדות חוזרת לקיום סימפטומים של סוכרת בנוכחות רמת גלוקוז  מעל 200 מ"ג %.
• רמות הגלוקוז הנורמליות בצום מוגדרות עתה כרמות שעד 110 מ"ג %.
• מצבי הפרעה בסוכר בצום = IGF מוגדרים ע"י רמות גלוקוז בצום שבין 110 מ"ג % ל- 126 מ"ג %.
• מצב חשוד לסוכרת - כל רמת גלוקוז בצום שמעל 126 מ"ג %. (האבחנה הסופית תאושר ע"י אחת משלוש האפשריות ביום שלאחר מכן).

הערכים של רמות הגלוקוז בתגובה להעמסת סוכר סטנדרטית יהיו:
 אם רמת הגלוקוז שעתיים לאחר העמסה הינה מתחת ל- 140 מ"ג % - ההעמסה נחשבת כתקינה.
 אם רמת הגלוקוז שעתיים לאחר העמסה הנה בין 140 מ"ג % ופחות מ- 200 מ"ג % - האבחנה היא IGT, כלומר: הפרעה במטבוליזם הפחמימות.
 אם רמת הגלוקוז לאחר העמסה הינה מעל ל- 200 מ"ג % - המצב מעיד על חשד סביר לסוכרת ויש לאשר את האבחנה למחרת ע"י אחת משלוש הדרכים שהוצעו.

הקריטריונים לאישור אבחנת הסוכרת הם אחת משלוש הדרכים כדלהלן:
1. סימפטומים של סוכרת המלווים בבדיקת גלוקוז מקרית של מעל ל- 200 מ"ג %. (בדיקה מקרית מוגדרת כבדיקה בכל זמן של היום ללא קשר בזמן שעבר מהארוחה. הסימפטומים הקלאסיים של סוכרת הם השתנת יתר, צמאון יתר וירידה בלתי מוסברת במשקל.
 או:
2. רמת גלוקוז בצום מעל 126 מ"ג % (בצום הכוונה ללא אוכל לפחות 8 שעות קודם לכן).
 או:
3. רמת גלוקוז שמעל 200 מ"ג % שעתיים לאחר ביצוע העמסת סוכר פומית סטנדרטית. (העמסה סטנדרטית המכילה שווה ערך של 75 גר' גלוקוז מומס במים).

יש לזכור :
סוכרת היא מחלה רצינית, עם סבוכים שונים ומשונים בכלי הדם הקטנים והגדולים במערכות העיניים, הכליות, הלב וכלי הדם ההיקפיים כולל כפות הרגליים.  אם יש לך את אחד הסימפטומים הבאים, יש לפנות מיד לבדיקה אצל הרופא או המומחה לסוכרת:יובש בפה וצימאון, ערפול ראיה מדי פעם בפעם, מתן שתן לעתים קרובות, בין אם ביום ובין אם בלילה, עייפות שונה מהרגיל, ירידה בלתי רגילה במשקל.
כל אישה בהריון - צריכה לבדוק את רמות הגלוקוז בדם ולשלול אפשרות של סוכרת בין החודש החמישי לשישי להריונה.
בנוסף לרופאי המשפחה והמרפאות בקופות החולים - ניתן לפנות למידע נוסף למרפאות הייעוץ ולמרכזים לסוכרת שליד בית החולים הקרוב, ולאגודה הישראלית לסוכרת.

לסכום 
כ- 200,000-  ישראלים עלולים להיות ברגע זה עם רמות גלוקוז חורגות מהנורמה, בדרך להופעת הסוכרת או סוכרתים של ממש ללא ידיעה וללא כל תחושה מבשרת. על מנת לגלות את הסוכרת הבלתי נראית  -בדיקת  דם פשוטה מהאצבע בצום או לאחר ארוחת הבוקר תוכל לכוון את המידע לקראת אבחנה מידית או לצורך בבדיקות נוספות. בדיקה תקופתית אצל רופא המשפחה הנה דבר רצוי ומומלץ, חובה לבצעה באם הנך משתייך לאחת מקבוצות הסיכון שהוזכרו. 

______________________________

ד"ר יורם קנטר  M.D., Ph.D. 
מנהל היחידה לסוכרת ומטבוליזם במרכז הרפואי רמב"ם
ובפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט – הטכניון, חיפה
 

 


הוסף למועדפים
הוסף למועדפים
  הדפס
הדפס
שלח לחבר
שלח לחבר

 
 

או


חיפוש מתקדם

קטגוריות לבחירה

  רפואה כללית
  בריאות האישה והגבר
  בריאות הילד
  עור ורפואה אסתטית
  בריאות הנפש
  תזונה
  סרטן ומחלות דם
  עיניים ואף אוזן גרון
  ניתוחים – כירורגיה
  תרופות
  בריאות הפה והשיניים
  שלד ומפרקים
 

פינת הרופא
 פתח דף בית ללא תשלום
 עדכן את דף הבית שלך
 רוצה לנהל פורום?
 כניסה לפורטל המקצועי
רופא בפוקוס
דר' פונרובסקי ברוך
פסיכיאטריה
דף הבית
הצטרפו לאחרונה
דר' רותם יעל
דר' הופמן חן
דר' גרה נשאת
דר' אדלשטיין דניס
דר' פזגל עידית
 

הרצאות מכנסים

הרצאות נוספות

 
  משוב   מי אנחנו   פתח דף בית אישי   הצהרת משתמש   תנאי שימוש   פרסמו אצלנו IWMS™ inside
Cheap Soccer Cleats Michael Kors Outlet Cheap Soccer Shoes Nike LeBron 11 Cheap Lebron Shoes Isabel Marant Outlet