אם בעבר הטיפול בהרטבת לילה נעשה ברמה המשפחתית על ידי הקנית חיזוקים לילד ו/או יעוץ פסיכולוגי התנהגותי, ממליצים כיום הרופאים להורים, להקדים ולבצע בירור רפואי אודות הסיבות להרטבת הלילה, אשר יכולות להיות מגוונות החל מרגשיות ועד פיזיות. אבחון מקדים, מדויק, של הגורם להרטבה, יכול לקצר את משך הטיפול ולמנוע תסכול הנובע מכישלון – אצל ההורה והילד. 

 
לדברי  פרופ' פומרנץ, רופא ילדים ונפרולוג מומחה,  מנהל יחידת כליות ילדים ומרפאת הרטבות, בי"ח מאיר בכפר סבא - ברובם של המקרים הרטבת לילה נובעת מבעיה פיזיולוגית (תפקודית)  ולא פסיכולוגית, כפי שנוטים לחשוב. עובדה זו מחדדת את חשיבות האבחון הרפואי להרטבה לילה (ליקוי בתפקוד השלפוחית, הפרעה בהפרשת ההורמון נוגד ההשתנה ועוד) לפי כל טיפול תרופתי ואו התנהגותי.

 
היום הבירור אינו פולשני ומאפשר אבחון מדויק לפני הטיפול.  ברוב המקרים, נמצא שלילדים המרטיבים יש בעיית יקיצה. השילוב של הפרעה ביקיצה עם יצור שתן מוגבר במהלך הלילה ו/או תפקוד לקוי של שלפוחית השתן כל אלה יגרמו להתפתחות הרטבת לילה, בילדים ומתבגרים אם לא יאובחנו בשלב מוקדם ויטופלו כראוי.

בנוסף, לטובת ההורים המעוניינים באבחון מקצועי ולבירור האם מדובר בבעיית הרטבת לילה או הסתגלות הדרגתית לתהליך הגמילה מחיתול בלילה, מוצע אתר בו הם יכולים לקבל מידע כללי אודות תופעת הרטבת הלילה והיכן מצויות  המרפאות לאבחון הבעיה, הסמוכות למקום מגוריהם www.hartavat-layla.co.il .

הרטבת לילה היא איבוד שתן בלתי רצוני תוך כדי שינה, לפחות פעמיים בשבוע, אצל ילד מעל גיל חמש.

 
בישראל יותר מ 100 אלף ילדים הסובלים מהרטבת לילה. כ 20% מהילדים בגיל 5 סובלים מהבעיה, כ 12% מבני  8 , כ 4% מבני 11 ו כ 2% מהאוכלוסייה צפויה להמשיך ולהתמודד עם הרטבה זו כל חייה.

ההחלמה הספונטאנית מהרטבת לילה במתבגרים הולכת וקטנה מצד אחד ומהצד השני החומרה- מספר ההרטבות בשבוע הולך ועולה במתבגרים. לכן מומלץ להתחיל טיפול מעבר לגיל של חמש שנים.

 
בעבודה שבוצעה במרפאת הרטבות לילה של בית חולים מאיר על ידי 2006-2007, דר' ענת אלקיים נמצא ב-84 ילדים שטופלו בפעמונית והטיפול בם נכשל שהנפח התפקודי בילדים היה קטן בהשוואה לילדים לא מרטיבים. מעבודה זו עולה שרוב רובם של הילדים הסובלים מהרטבת לילה והטיפול בפעמונית נכשל הנפח התפקודי של שלפוחית השתן שלהם הוא קטן. טיפול בבעיה זו על ידי רופא יכול למנוע את הכישלון והתסכול ממנו סובלת קבוצת ילדים זו.  

 
כיום ידועים מספר גנים הגורמים להרטבת לילה. ידוע כי קיימת השפעה רבה לרקע הגנטי, על בעיית הרטבת הלילה : אם שני ההורים הרטיבו – סיכויו של הילד להרטיב מגיע ל- 75% . הסיכוי של ילד להרטיב להורה אשר הרטיב עומד על 45%. ללא סיפור משפחתי הסיכוי של ילד להרטיב מעבר לגיל 5 שנים עומד על 15%.

כ 50 מיליון ילדים בעולם סובלים מהרטבת לילה. שכיחות התופעה גבוהה  פי שניים  בקרב בנים מאשר בקרב בנות בגיל הצעיר אולם מגמה זו משתנה עם השנים. טיפול נכון ובזמן יכול לשנות מספרים אלו.

 
ברובם של המקרים הרטבת לילה נובעת מבעיה פיזיולוגית (תפקודית)  ולא פסיכולוגית, כפי שנוטים לחשוב. עובדה זו מחדדת את חשיבות האבחון הרפואי להרטבה לילה (ליקוי בתפקוד השלפוחית, הפרעה בהפרשת ההורמון נוגד ההשתנה ועוד) לפי כל טיפול תרופתי ואו התנהגותי.

הגורמים השכיחים להרטבת לילה הם :

 
הפרעה ביקיצה משינה, הנובע מליקוי במנגנון היקיצה.

ייצור מוגבר של שתן בלילה בכ 60% מהמקרים –היצור המוגבר של שתן לילי נובע מרמות ליליות נמוכות יחסית של הורמון הנוגד השתנה (ADH ), האחראי על משק המים בגוף. היום ממומלץ לטפל בילדים אלו בתרופה בעלת פעילות דומה להורמון זה הטיפול בתרופה-מינרין יגרום לירידה

מהירה והחלמה מהרטבות לילה תוך פרק זמן קצר. בדרך כלל מומלצת נטילת התרופה לתקופה של מספר חודשים עד הפסקת הרטבת לילה.

ליקויים בתפקוד השלפוחית. לחלק מהילדים הסובלים מבעיה זו יש הרטבת לילה המשולבת עם הרטבת יום – או הטלת שתן מרובה – מעל 8 פעמים ביום. במקרים רבים ישנה דחיפות וחסר ביכולת להתאפק.

בעיות פסיכולוגיות –הרטבת לילה גורמת לתחושת חסר ביטחון עצמי ורגשות אשם. לעיתים היא נגרמת כתוצאה מחוויה טראומטית.