על מנת לפתח בקרב הילדים את המיומנויות הנדרשות בחציית כביש יש להכיר במגבלות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות האובייקטיביות המאפיינות ילדים צעירים, ומקשות עליהם בהתמודדות ובהשתלבות במרחב התנועה. 
 

מנתוני ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים ומנתוני מחקרים בעולם עולה, כי היפגעות ילדים כהולכי רגל מתאפיינת במספר היבטים: חסימת שדה ראיה, שכיחות הפגיעה בגילאים שמתחת ל 5 שנים, הפגיעה מתרחשת לרוב בילדים שהיו ללא ליווי, הפגיעה מתרחשת לרוב באזור מגורים.
 

מגבלות הילדים בדרך
 
"על מנת לפתח בקרב הילדים את המיומנויות הנדרשות בחציית כביש" מדגישה ד"ר מיכל חמו-לוטם, מנכ"ל ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים "עלינו להכיר במגבלות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות האובייקטיביות המאפיינות ילדים צעירים, ומקשות עליהם בהתמודדות ובהשתלבות במרחב התנועה".
 

מאפיינים קוגניטיביים-התפתחותיים
 
חשיבה מאגית: ילדים נוטים לדפוסי חשיבה מאגית. לדוגמא: מסוגלים לסבור כי "כיוון שחיכיתי הרבה, עכשיו תורי", או "כיוון שאני בסדר – הסביבה תתייחס אלי בסדר", קרי לא אפגע, או אפילו: "עצם החצייה במעבר החצייה מגנה עלי". לעתים הילד תופס את המכונית כסימטרית אליו: "אני רואה אותה אז היא רואה אותי" (האנשת המכונית).
 
הבחנה בין ימין לשמאל: ילדים מתחת לגיל תשע מתקשים בהבחנה בין ימין לשמאל. כאשר אנו מתכוונים לחצות, אנו מסתכלים לכל הכיוונים, ובכלל זה לצדדים (שמאלה וימינה) ומאחורי הכתף, ושוב שמאלה, עד שאנו בטוחים שאין רכב מתקרב. הקושי של הילדים להבחין בין ימין לשמאל מחייב אותנו להנחות אותם להסתכל לכל הצדדים, ולמנוע את הבלבול בשלב ההחלטה על חציית כביש ובזמן החצייה עצמה. 
 
הערכת מהירות ותפישת מרחק: יכולת הילד להעריך מרחקים ומהירויות מוגבלת. הילד עלול לטעות בהערכת מהירויות ובהערכת המרחק שעצם מסוים נמצא בו, בגלל חוסר יכולת לתרגם "קטן-גדול" ל"קרוב-רחוק", או עקב הגבלה ביכולתו לקשר בין גודל העצם למרחק שהוא נמצא בו. זהו אחד הגורמים החשובים בהערכת מרחק. ילדים גם אינם נוטים לשייך את מושג המהירות למרחק שעובר כלי רכב בזמן מסוים ולקשרו לקבלת ההחלטה לגבי חציית הכביש. דבר זה מביא לשיקול כגון "אם ארוץ מהר, אשיג ואצליח". 
 
זיכרון: יש להבחין בין שני סוגי זיכרון, לטווח קצר ולטווח ארוך. הזיכרון לטווח קצר נבדק על ידי היכולת לשחזר פריט מיד או דקות אחדות לאחר שהוצג, והוא מוגבל בילדים בהשוואה למבוגרים. מוגבלות זו אצל ילדים פוגעת גם היא ביכולת הילד לקבל החלטות בטוחות ונכונות בעת השימוש בדרך. למשל, כאשר הילד מתכוון לחצות את הכביש, והוא מסתכל לכל הכיוונים, ייתכן שהנתונים שיאסוף לצורך קבלת ההחלטה אם אפשר לחצות, יהיו לקויים בשל הקושי שלו במיקום הפרטים הרלוונטיים לזכירה ובאיסוף הנתונים הרלוונטיים.
 
סיבתיות: מחקרים מלמדים כי ילדים אינם מקשרים היטב בין סיבה לתוצאה וסבורים שבכל מקרה הדברים יסתדרו גם בלי התערבות של גורם כלשהו. מכך משתמע שהם עלולים להסתמך יתר על המידה על גורמים אחרים ופחות על עצמם בעת השימוש בדרך ובעת החצייה. כך למשל הם חושבים בעת החצייה, שרכב המתקרב אליהם יוכל לעצור בכל מקרה, ואינם יודעים שרכב אינו מסוגל לעצור במקום.
 
 
מאפיינים גופניים פיזיולוגיים
 
אומדן מרחק: חוסר יכולת אומדן מרחק עד גיל שש-שבע, וברכישת שימור המידות רק מאוחר יותר. 
 
ראייה וראות: כיוון שהילד נמוך בקומתו, הוא רואה ונראה פחות. התפישה החזותית של הילדים מוגבלת על-ידי קומתם הנמוכה, ראייתם האגפית המצומצמת, ועל ידי אי יכולתם לשנות במהירות את מוקד הראייה ממרחק קצר למרחק ארוך. 
 
שמיעה: לילדים רבים מתחת לגיל 7 יש רגישות שמיעתית נמוכה וקושי באיתור מקורות הקול. כמו כן דעתם של ילדים בגילים אלו מוסחת מקולות בלתי רלוונטיים למשימה העומדת בפניהם במידה רבה יותר ממבוגרים.
 
 
מאפיינים רגשיים
 
אימפולסיביות מול שליטה בדחפים: ילדים בגיל הרך מתקשים לשלוט בדחפים פתאומיים. שליטה זו היא הכרחית כאשר משתמשים בדרך. לעתים קרובות הילד מעריך את המצב בשלב הריצה לכביש (לעומת מבוגר שמעריך עוד לפני שמגיע לסף המדרכה). הילדים נוטים להתנהגות אימפולסיבית, ועל כן הם נוטים לחצייה בריצה ומסתכמים על זריזותם. 
 
תחושת סיכון: לעתים ילדים מוגבלים ביכולת השמירה העצמית מחד, ובתפישת הסיכון מאידך. הילד לא מבין את משמעות הפגיעה, ואינו מבין את הסופיות של המוות. מחקרים מלמדים, כי כושר ההבחנה בסכנה אצל ילדים מותנה בגילם, במינם ובסביבתם. ככל שילד גדל, הוא יכיר יותר מצבי סכנה בעקבות האינטראקציה עם סביבתם.
  
 
לילדים אין את היכולת להעריך מרחק ומהירות נסיעה, יכולת שהיא חיונית כדי לקבל החלטה אם נספיק לעבור את הכביש לפני שרכב יגיע אלינו. זוהי החלטה מורכבת המחייבת איסוף נתונים של מרחק כלי הרכב מאיתנו ומהירות שבה כלי הרכב נוסע, על מנת להסיק כמה זמן יעבור עד שכלי הרכב יגיע אלינו ולחשב כמה זמן דרוש לנו כדי לעבור במעבר החצייה עד לסיום החצייה.