חולי האסטמה ומחלות הנשימה אינם מודעים לסכנה הטמונה בשימוש מופרז במשאף האסתמה. המשאף רווי סטרואידים ושימוש מוגבר בו מסכן את חייו של המשתמש. במיוחד עבור נושא זה הומצא בישראל מכשיר ה"אוקסימטר" שהוא פטנט עולמי ששבר שיאי מכירות בארה"ב.
מדובר במכשיר המתלבש על אצבעו של החולה ומציג בדיוק מירבי ומייד את רמת החמצן ודופק הלב העכשווי. התוצאות מוצגות על גבי צג דיגיטלי קל לקריאה וכך יכול החולה להבין אם כדאי לו להתמש במשאף האסטמה כרגע או לא.
השימוש במכשיר עשוי להפחית עד 50 אחוזים את השימוש במשאף האסתמה.
חולים במחלת copd   שבארה"ב נמדד מספרם ב-15 מיליון ובישראל מוערך בכחצי מיליון, ימצאו שימוש מבורך במכשיר זה. זוהי מחלה אנונימית בארץ למרות שיעור התחלואה הגבוה. מדובר במחלת דרכי נשימה הנגרמת בין השאר מעישון. 60 אחוזים מהחולים אינם מודעים למחלה ובארץ היא מעולם לא זכתה להכרה רשמית. מחלה זו אובחנה בארה"ב כגורם הרביעי לתמותה. ה"אוקסימטר" יעיל לשימוש בקרב חולים בשלבים מתקדמים במחלה זו.

המכשיר החדש המסייע לקבוע אם המטופל זקוק בזמן מסוים למשאף

מהי אסטמה ומה קורה בגוף במהלך התקף?

מחלת האסטמה הינה מחלה שכיחה אשר הטיפול בה ידוע ולכאורה פשוט. מבלי להיכנס לעומק, ניתן לומר כי אסטמה הינה קושי נשימה, הנגרם מכיווץ שרירים העוטפים את הסימפונות (נתיבי האוויר) ויוצרים בעיה בזרימת האוויר בעת הנשימה. משמעות הדבר, כי בעת התקף אסטמה כמות האוויר הנכנסת לריאות קטנה מהכמות לה זקוק האדם באופן נורמאלי, מכך שכמות החמצן הנכנס לריאות קטן- דבר אשר גורר אחריו ירידה בחמצון התאים והרקמות השונות בגוף ובין היתר, גם במוח- האיבר החשוב ביותר. במהלך התקף, איכות תחלופת הגזים בין נאדיות הריאה לכדוריות האדומות נפגע.
כאשר הגוף מרגיש כי מתעוררת בעיה בכמות החמצן הזמין, הוא מפעיל "שיקול דעת" ומתחיל להפחית את אספקת החמצן לאיברים משניים ומרכז את החמצן לאיברים קריטיים (כגון: מוח, לב וכו'), כתוצאה מכך, האיברים אשר נפגעים ראשונים הם האזורים הפריפריים (כגון: כפות ידיים וכפות רגליים), ועל-כן, מדידת החמצן הרווי בדם באצבעות הידיים נותן אינדיקציה על רמת החמצן בגוף.

כיצד מטפלים באסטמה, ומדוע הטיפול בעייתי?

הפתרון לבעיה פשוט וידוע, משאפים מרחיבי סימפונות ל"מתחילים" וסטרואידים ל"מתקדמים".
ישנן דעות שונות בנושא הטיפולים הנ"ל, מצד אחד הם פותרים את הבעיה הזמנית שנוצרת ובלעדיהם חולה האסטמה עלול להגיע לטיפול בבית החולים, אך מצד שני יש הטוענים כי השימוש השכיח במשאפים אלו עלול להרגיל את הגוף לשימוש (התמכרות לחומרים הפעילים), ובכך להחמיר את יכולתו להתמודד עם הסימפטומים לבדו, ואף להחריף את הבעיה. לאחרונה פורסמה אזהרה של ארגון ה-FDA האמריקאי (קישור לכתבה בנושא) כי השימוש בחלק מהמשאפים עלול להוות סכנה למשתמש, אזהרה זו מצטרפת לקודמותיה אשר ניתנו בשנים האחרונות (אזהרת ה-FDA) .
בין אם אתם גורסים שעדיף להשתמש במשאפים ובין אם אתם מן הצד השני, הקטנת השימוש במשאפים (באופן מבוקר) יכולה רק להטיב עם הגוף.

כיצד אנו יכולים לעזור?

בדיוק בנקודה זו מצטרף לילד חולה האסטמה, החבר החדש של המשאף, מכשיר ה-PulseOx אינו מיועד להחליף את המשאף כלל וכלל, זהו אמצעי למדידת מצב החמצון בגופו של הילד.
בעת השימוש במכשיר, הילד מקבל אינדיקציה מהירה על מצב חמצון הרקמות בגופו ובהתאם לכך הוא יכול לקבל החלטה לפעולה.
אם המדד הנורמלי של הילד הוא, לדוגמא 97% חמצן רווי בדם (סטורציה), ובמהלך פעילות גופנית הוא מגלה ירידה של הסטורציה לרמה נמוכה מזאת, משמעות הדבר שפחות חמצן מגיע לרקמות השונות, מכאן ועד לפגיעה ממשית הדרך אינה ארוכה-בייחוד ללא טיפול מתאים.
חשוב לדעת: חומרת המצב והפעולה הדרושה יכולה להיקבע ע"י רופא מוסמך בלבד והיא משתנה מאדם לאדם בהתאם לנסיבות שונות (כגון: חומרת המחלה, מחלות נוספות, היסטוריה רפואית וכו'). בדיקת הסטורציה יכולה לתת יתרון משמעותי לחולה גם במצב של התקף, עדכון הרופא על מצב הסטורציה בשיחת טלפון מקדימה או בכניסה לחדר מיון יכולה לאפשר לרופא המטפל לאבחן את מצבו של המטופל במהירות רבה יותר, זאת, עוד לפני חיבורו של המטופל למכשירי הניטור המסורבלים של בתי החולים.