מה היא שפיכה מאוחרת?
שפיכה מאוחרת או שפיכה מעוכבת היא למעשה אותה תופעה המאופיינת בקושי של הגבר לשפוך. זוהי אולי הפנטזיה "היבשה" של כל גבר, שלא לגמור מהר, אך במציאות, גברים הלוקים בשפיכה מעוכבת, חווים סבל לא קל. לא נעים לקיים עוד ועוד יחסי מין עד שמרגישים פריצת דיסק בגב ועדיין לא מצליחים לשפוך.

בעבר הלא רחוק נחשבה תופעה זו לנדירה, אך עם השנים , אנו עדים ליותר ויותר גברים המתלוננים על כך שהם מתקשים לשפוך. התופעה נעה בין קושי לשפוך ביחסי מין מלאים ועד קושי לשפוך בכלל, גם באוננות לבד. (אם כי קושי לשפוך באוננות לבד נדיר מאוד)

הסיבות לשפיכה מעוכבת רבות ומגוונות. סיבות גופניות כמו:
1)סוכרת ,טרשת נפוצה ומחלות אחרות עלולות לפגוע ברפלקס השפיכה.
2)שימוש בתרופות, בעיקר תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRI עלולות לפגוע בשפיכה ולעכבה.  חשוב לציין שאצל נשים התגובה לתרופות תהייה עיכוב עד אי יכולת להגיע לאורגזמה.
3)שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות עלול אף הוא להשפיע באופן כזה שיעכב את השפיכה, בדומה לתרופות הנוגדות דיכאון.
4)שימוש מאסיבי ותדיר בסמים, בעיקר מהקשים יותר.

מבחינה פסיכולוגית:
1)הרגלים ודפוסים של תחילת יחסי המין. הגבר מתרגל לאונן בדרך מסוימת, לדוגמה בחיכוך  במזרון, תקשה על השפיכה בדרך אחרת. לחילופין, אוננות תוך כדי מגע מאוד חזק ומאסיבי על איבר המין, תקשה על השפיכה במגע אחר "עדין" יותר, כמו מין אוראלי ו/או יחסי מין מלאים. לא רוצה להפחיד אף אחד, אבל זה קורה.
2)פחד, אמביוולנטיות ורגשות אשם משפיכה תוך כדי יחסי מין. רגשות עמוקים אלו, שהם תולדה של ילדותנו והקונפליקטים שנדחקו לתת-מודע ולא באו לידי פתרון, עלולים לבוא לידי ביטוי בחיינו הבוגרים, באי יכולת לשפוך באופן רצוני.
3)חרדת נטישה קשה מאוד. הילד שחשש שאימו תנטוש אותו אם יעשה דברים הגורמים לו הנאה שמרגיזים אותה ושלא לרוחה. אותה אישה, תופסת כרגע באופן לא מודע, את מקום האם. הגבר החושש שתנטוש אותו ולכן לא מרשה לעצמו ליהנות עד הסוף....תרתי משמע.
4) קושי "to let go" בחיים בכלל ובמין בפרט. חרדה תפקודית הבאה לידי ביטוי בקושי לשפוך
5)קושי בביטוי כעם-חוסר היכולת והקונפליקט בביטוי כעס בא לידי ביטוי ב-holding back תרתי משמע.
6)שפיכה מעוכבת כביטוי לאמביוולנטיות לגבי הקשר הזוגי.
7)שפיכה מעוכבת כביטוי למאבקי הכוחות והשליטה בתוך המערכת הזוגית.
8)שפיכה מעוכבת כביטוי לאירוע מכאיב כגון גילוי בגידה של בת הזוג.
9)בגיל מתקדם רפלקס השפיכה נעשה איטי יותר.

במידה ואין מרכיב גופני אשר יש לתת עליו את הדעת, הטיפול בשפיכה מעוכבת מתנהל בשני צירים: האחד הבנת המרכיב הפסיכולוגי הגורם לעיכוב השפיכה, והשני תרגילים החושפים באופן הדרגתי את המתקשה לשפוך. נכון שההתייחסות היא כל מקרה לגופו, אבל באופן כללי מלמדים את הלוקה בתפקודו לשפוך באוננות לבד, לשפוך באוננות ליד בת זוג, בהמשך עם בת הזוג ובסופו של תהליך תוך כדי קיום יחסי מין מלאים.
 

עידן מיליצ'ר, סקסולוג קליני, המרכז הרפואי תל אביב.
מקור הכתבה: החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני

שאלות? הפנו אותם למומחים שלנו בפורום זוגיות