נאמר לאימי שיש לה קטרקט והומלץ לה על ניתוח. אבקש לדעת מהו קטרקט?
קטרקט או בעברית "ירוד", הוא מצב בו עדשת העין הטבעית הופכת לעכורה. ברוב המקרים הדבר נובע מתהליך ההזדקנות של העדשה אולם בחלק מהמקרים הדבר יכול להיות קשור למחלות ומצבים שונים כמו סכרת, חבלה בעין, סיבות תורשתיות ועוד. הדבר עלול לגרום לסימפטומים של ירידה הדרגתית בראיה, שינוי במספר המשקפים, סינוורים, ראיה כפולה ועוד. הטיפול כיום הוא טיפול ניתוחי בו מוצאת העדשה הטבעית ומוחלפת בעדשה מלאכותית. ברוב המקרים, הניתוח כולל חתך קטן ביותר של כ- 3 מ"מ שאינו מצריך תפרים, ושימוש במכשיר אולטרא-סאונד הקרוי "פאקו" בעזרתו מפורקת עדשת העין הטבעית וחלקיקיה נשאבים. הניתוח מבוצע ברוב המקרים בהרדמה באמצעות טיפות או ג'ל. הטיפול לאחר הניתוח כולל שימוש בטיפות אנטיביוטיקה וסטרואידים, וההחלמה מהניתוח קצרה בד"כ.
האם ישנו גיל מסוים בו יש להיבדק אצל רופא עיניים?
איגוד רופאי העיניים הישראלי, ממליץ לערוך בדיקת ראייה שנתית החל מגיל 40 ואילך. בתינוקות, מומלצת בדיקה בגיל 3 שנים. כמו כן מומלצת בדיקה גם לפני הכניסה לכיתה א'. פרט לכך יש להיבדק ע"י רופא עיניים בכל מצב חריג של שינוי בחדות הראיה, חבלה או גוף זר בעין, דלקות שונות, וכחלק מהבדיקות השגרתיות בחולי סכרת. באנשים בעלי קוצר ראיה, רוחק ראיה או אסטיגמטיזם, דרושות לעיתים בדיקות בתדירות גבוהה יותר.
לאחרונה אני זקוק פחות ופחות למשקפי הקריאה, האם זה בסדר?
אני ממליץ לך לעבור בדיקת עיניים מקיפה, במקרים רבים, שיפור ביכולת הקריאה בגילך יכול להצביע על התפתחות קטרקט. הדבר אינו ודאי ותוכל להעמיק את הבדיקה בעזרת רופא עיניים.
בני נפל ונחבל קרוב לעין, האם מומלץ להיבדק ע"י רופא עיניים?
בכל מצב של חבלה או חשד לפגיעה בעין, יש להיבדק בהקדם ע"י רופא עיניים. במידה ולא מתאפשר להיבדק ע"י רופא עיניים בקופת-החולים, ניתן לפנות למיון עיניים בבית-החולים. בנוסף, בהרבה מקרים של חבלת ראש משמעותית, תידרש גם בדיקת עיניים וזאת על-מנת לשלול פגיעה מוחית.
אני סובל מקוצר-ראייה גבוה (8-) ומאסטיגמציה קלה. האם אני נמצא בסיכון מוגבר למחלות ברשתית או לגלאוקומה?
בקוצר-ראייה גבוה, אורך גלגל העין גבוה מהרגיל וכתוצאה מכך רשתית העין מתוחה יותר. במצב זה, ישנו סיכון-יתר לבעיות ברשתית אשר באות לידי ביטוי בשינויים ברשתית ולעיתים אף לחורים ולקרעים שעלולים להוביל למצב הקרוי הפרדות-רשתית. סימפטומים מוקדמים לכך הם הבזקי-אור פתאומיים, ירידה פתאומית בראיה או ראיית מסך או וילון בצבע אפור-שחור. בכל חשד למצב זה, יש להיבדק באופן דחוף ע"י רופא עיניים. גלאוקומה ("ברקית" בעברית) מכונה "הגנב השקט של הראייה", זוהי מחלה הפוגעת בעצב הראייה, ופוגעת בשדה הראיה וביכולת הראייה. זהו הגורם השני לעיוורון בעולם. שכיחות באוכלוסיה הכללית, כ- 2% ובקרב בני השבעים, כ- 10%. ברוב המקרים, המחלה מלווה בלחץ תוך עיני מוגבר והטיפול כולל ברובו טיפול תרופתי בטיפות. על מנת לצמצם את הסיכונים הללו, הייתי ממליץ להיבדק ע"י רופא עיניים באופן תדיר. ע"י אבחון מוקדם של המחלה, ניתן להקדים ולטפל בה ובכך להקטין את הנזקים הנגרמים ממנה. בנוסף ללחץ התוך עיני, מקובל לבדוק האם נגרם נזק לעצב הראייה ולשדה הראייה. יש לזכור כי מחלה זו עלולה להתפתח גם ללא לחץ תוך עיניי. גורמי הסיכון למחלה כוללים: רקע משפחתי, קוצר ראייה גבוה, סוכרת, לחץ דם נמוך ושימוש בתרופות המכילות סטרואידים.
השו"ת בעריכת ד"ר אורי מלר – רופא בכיר במרכז הרפואי קפלן ברחובות ומומחה לניתוחי לייזר וקטרקט. חבר בעמותת "עיניים שלי".