יש מספר רב של מחלות המשבשות את המבנה התקין של השינה וגורמות תחושת עייפות יומית ונטייה להירדמות. עם אלו נמנים נדודי השינה (אינסומניה) ומנגד תסמונת דום הנשימה בשינה (דנ"ש).
החולים הסובלים מדנ"ש מתלוננים על עייפות יומית ניכרת ועל נטייה להירדם במצבים פסיוויים (לדוגמה בזמן קריאת עיתון, נהיגה ברכב או צפייה בטלוויזיה). החולים מספרים כי הם נרדמים מיד עם כניסתם למיטה, אולם לעתים מקיצים בתחושת מחנק במשך שנתם או עם כאבי ראש ופה יבש בבוקר. פעמים רבות בת או בן הזוג מדווחים על נחרה במשך השינה ואירועים של הפסקות נשימה, שבסיומן מופיעה נחרה קצרה המלווה בפרץ של אוויר המבשר את חזרת הנשימה עד להפסקת הנשימה הבאה. המחלה אופיינית יותר לגברים שמנים בעלי היסטוריה משפחתית של אב או אח עם סיפור דומה.
האם הבעיה מסתכמת בעייפות יומית ונחרה טורדנית המפריעה את שלום הציבור? מתברר שלא. במחקרים רבים נמצא כי נחרה ותסמונת דנ"ש קשורים ליתר לחץ דם, אירועים מוחיים (כגון שבץ מוחי) ומחלות לב איסכמיות כמו תעוקת חזה (כאבים בחזה) ואוטם שריר הלב (המכונה התקף לב). כמו כן, העייפות והנטייה להירדמות הן גורם מרכזי בתאונות דרכים ותאונות עבודה המלוות בפציעות קשות ומוות.
לנוכח כל אלה ברור שחשוב לאבחן ולטפל בתסמונת דנ"ש, המופיעה בקרב כ-4% מהגברים מעל גיל 60, ובנחרה שמופיעה אצל כ-30% מהאוכלוסייה המבוגרת. הגורם למחלה הוא חסימה של דרכי הנשימה העליונות בזמן רפיון השרירים האופייני לשינה, להבדיל מערות. אם דרכי הנשימה העליונות נחסמות באופן חלקי, בהיצרות האף, צניחה של בסיס הלשון או החיך הרך, תופיע נחרה. אולם אם החסימה מלאה, החולה יסבול מדנ"ש.
דנ"ש מוגדרת כהפסקות נשימה הנמשכות מעל 10 שניות ומופיעות בתדירות של יותר מחמש הפסקות בשעה. פעמים רבות הנבדק מאובחן במעבדת שינה כסובל מעשרות הפסקות נשימה בכל שעה.
חשוב לציין כי לא כל אדם הנוחר סובל גם מדנ"ש. את האבחנה הסופית יש לבצע בבדיקת אף, אוזן, גרון, בבדיקה במעבדת השינה לאורך לילה ובבדיקה אנדוסקופית תחת טשטוש למיקום מדויק של החסימה בדרכי הנשימה.
אשר לטיפול, קיימים מגוון טיפולים בהתאם לחומרת המחלה ותוצאות בדיקת החולה. הטיפולים השמרניים כוללים ירידת משקל מבוקרת, סד לפה המקדם את הלשון במשך השינה, תרסיסי אף ופה שונים המפחיתים את הנחרה ומסכה אפית (CPAP) המונעת את חסימת דרכי האוויר. מסיכה זו היא כיום הטיפול היעיל ביותר שאינו ניתוחי, אלא שכ-50% מהמטופלים מתקשים להסתגל אליה.
הטיפולים הניתוחיים כוללים ניתוחי אף לשיפור מעבר האוויר, ניתוחים שונים לחיך, בסיס הלשון או הגרון בשיטות שונות (מחט חשמלית, גלי רדיו, לייזר ועוד). הטיפול מותאם לכל מטופל באופן אישי, לאחר הצגת כל אפשרויות הטיפול וסיכויי הצלחתם. הפעולות הניתוחיות יכולות להתבצע במרפאה, בחדר ניתוח בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית, כל זאת בהתאם לחומרת החסימה, למיקומה בדרכי הנשימה ולרצון המטופל.

הכותב הוא רופא אף, אוזן, גרון במרפאת השינה במרכז הרפואי רבין