מי שמתגייס לשירות הצבאי נכנס למאמצים שהוא אינו מורגל בהם. במהלך הטירונות והשירות הצבאי כולו החייל נמצא בתנאי מזג אויר ובתנאי שטח משתנים וקיצוניים. הנעליים הצבאיות נבנו לצורך עמידות באותם תנאים, אך רמת הנוחות בהן היא נמוכה לחלק ניכר מהחיילים.

השילוב הלא פשוט של נעליים צבאיות בשילוב מאמצים קשים בתנאי שטח משתנים ועם שעות שינה מועטות, הוא מתכון בטוח לפציעות. שפשופים, יבלות, שפשופים, נקעים ושברי מאמץ הם רק חלק מהתופעות של הפעילות האינטנסיבית בשירות.

נקעים בקרסול

אלה פציעות נפוצות מאד, בעיקר הנקעים ברצועה הלטרלית (שבצד החיצוני). אלה גם הפגיעות הכי מפוספסות ולא מטופלות. הנקעים דורשים טיפול והחלמה ארוכה על מנת לא להישאר עם קרסול חלש ובלתי יציב.

נקע הוא מצב שבו, עקב דריכה עקומה, מפרק הקרסול מתעקם כך שהעקב נוטה פנימה והקרסול החוצה. זה מצב שנמשך שבריר שניה, ואז האדם קופץ כדי להתיישר או שהוא נופל. בעת היווצרות הנקע נמתחת אחת הרצועות שתפקידה לחזק את יציבות הקרסול, ונמצאת בצד החיצוני של הרגל.

נקעים בקרסול המדיאלי (הצד הפנימי) נדירים יותר מאלה הלטרליים, כיוון שהרצועות שם עבות וחזקות יותר. רוב הנקעים מתרחשים בעת עיסוק בספורט, כיוון שהגידים לאורך השוק החיצוני מתעייפים ולא שולטים יותר על הקרסול. כמו כן, גדל הסיכוי לנקע כשהספורטאי או החייל עייף, לא ערני ומשטח הדריכה לא ישר.

בעת שירות צבאי הנקעים עלולים להופיע במספר מצבים:
• בעת ריצה בשטח סלעי ולא ישר.
• במצב של עייפות קשה להחזיק את הרגל יציבה, כי החייל לא נמצא במלוא ערנותו.
• במצב של תירגול נשיאת פצוע, גם המאמץ על הקרסול הוא גדול בגלל משקל של אדם נוסף, וגם מרכז הכובד נמצא מאד גבוה, כי ה"פצוע" נמצא על הכתפיים של החייל.

כשיש נקע בפעם הראשונה שהוא חזק מאד, קיים אחוז גבוה של סיכוי שייגרמו נקעים חוזרים. זה קורה כי הרצועה בצד החיצוני של הקרסול מתארכת בזמן הנקע, ולא חוזרת לאורך המקורי, אלא נשארת ארוכה יותר. מצב זה גורם לחולשה של הקרסול. אז עולה הסיכוי שיהיו נקעים חוזרים.

הטיפול בנקע

מאחר שנקע קורה באמצע פעילות, מסעות, מסע אלונקות או ריצה, חשוב למצוא פתרון מהיר לקיבוע מפרק הקרסול, על מנת שאפשר יהיה להמשיך בפעילות (אלא אם החייל מעדיף שיעלו אותו על האלונקה). על הפעולה להתבצע מייד אחרי הנקע, כיוון שתוך זמן קצר הרגל עלולה להתנפח.

ראשית, יש למתוח ולשרוך את השרוכים חזק מאד בנעל של הרגל הפגועה.
שנית, יש לבצע "קיבוע נקע מאולתר". קשה לתאר זאת במילים. שאלו את החובש שלכם איך עושים זאת. הוא אמור לדעת.

ברגע שהכאב האקוטי עובר, ניתן לחזור להעמיס משקל על הרגל. על הרגל להיות חבושה. אלה תאפשרנה לפצוע ללכת – באיטיות בלבד. חשיבות פעולה זו צריכה להיות מודגשת, על מנת שימשיך בצורת ההליכה הרגילה שלו ככל שניתן. זה עדיף על צליעה, על אף שניתן לזוז דרך הצליעה יותר מהר. בשלב זה חיזוק השרירים יתחיל, בייחוד אלה החיצוניים. השיקום הוא בעזרת תרגילים, כמו למשל "שרטוט" בעזרת הבהונות.

במידה ואין צורך להמשיך במאמץ, הטיפול הנדרש בנקע חייב להיות מיידי:
• לשכב על הגב.
• להניח את הרגל הפגועה (אפשר גם את הבריאה) על ארגז, או כל חפץ שהוא. על הרגליים להיות מעל גובה הגוף בצורה משמעותית.
• אם אין אמצעי קירור – לא לפתוח את הנעל.
• אם יש אמצעי קירור – קרח, או מים קרים מאד – יש לעשות רטיות (קומפרסים) לפחות חצי שעה.
• יש לבצע חבישה למניעת תזוזת החלק הקדמי.
• מנוחה חובה! נקע שלא קיבל מנוחה יחלים לאט יותר מאשר נקע שקיבל מנוחה. ללא מנוחה יש סיכון שהרגל לא תחלים כלל.
• יום לאחר הנקע, לעשות קומפרסים של מי בורוב (יש דבר כזה, להשיג בבתי המרקחת). אם אין מי בורוב, לעשות קומפרסים עם מים פושרים.
• טוב לאורך תקופה של מספר ימים לשכב עם רגליים גבוהות מגובה הגוף.
• לפני חזרה לפעילות להרכיב על הקרסול "איירקאסט". זהו מוצר שמקבע את הקרסול. ניתן להשתמש בו כשבועיים-שלושה.

לסיוע במניעת נקעים, ולמניעת היווצרות נקעים חוזרים מומלץ:
• להשתמש בנעליים צבאיות שעברו בדיקת ייצוב
• לסגור את השרוכים בצורה טובה
• אם הנעל רופפת על הרגל, מומלץ לגרוב גרב עבה במיוחד, או לגרוב שני זוגות גרביים
• להיות עירני לתנאי השטח
• לעשות מדרסים בעלי תמיכות מיוחדות

יעקב חיים וינברג הוא מומחה לפתרון בעיות רגליים ומנהל מקצועי בוינברג אורטופדיה. 
שאלות? הפנו אותן למומחים שלנו בפורום פיזיותרפיה.