מאה שנים בבריאות הם חלומם של מספר הולך וגדל של אנשים כיום. לכן אנחנו כל כך להוטים לקרוא על דרכים להשיג אריכות ימים עבור אלה שהצליחו לחצות את מגבלת הגיל הקסומה הזו. ד”ר מריו מרטינז הלך צעד אחד קדימה: הוא החליט ללמוד בני מאה מחמש יבשות כדי למצוא בהם מכנים משותפים. והוא הצליח! הוא מדבר על מה שמצא בראיון עם מדונה.
-לפי ד”ר מרטינז, אריכות ימים נקבעת על ידי ארבעה גורמים
-לא ביניהם גן האלמוות, שאחראי רק לחלק קטן מהמקרים כאשר מישהו חוצה את מחסום 100 השנים
-החדשות המצוינות הן שכל אחד מאיתנו יכול להיות בן מאה בריא. וזה לא קשה בכלל!
חבר במועצה המדעית של מרכז אריכות ימים בוורשה, מייסד במכון למדע ביוקוגניטיבי.
נוירופסיכולוג קליני, מומחה עולמי לאריכות ימים, חלוץ המדע הביוקוגניטיבי – תחום מדע החוקר את השפעתן של אמונות תרבותיות על בריאות, אריכות ימים והצלחת חיים. מקדם פסיכונוירואימונולוגיה תרבותית. מחבר הספר רב המכר “קוד MindBody” ופרסומים רבים על הסיבות לבריאות טובה על סמך מחקריו שלו על בני מאה בריאים מחמש יבשות. הוא מלמד מנהלים של תאגידים גלובליים כיצד לעבוד ביעילות מירבית תוך שיפור הבריאות והרווחה.
Agnieszka Mazur-Puchała, Medonet: חקרתם בני מאה מחמש יבשות כדי לגלות היכן טמון הסוד שלהם. בבקשה אל תשאיר אותנו במתח יותר. מה גילית? איך הם עושים את זה, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם?
ד”ר מריו מרטינז, נוירופסיכולוג קליני ומומחה עולמי לאריכות ימים: אריכות ימים היא יותר מגנטיקה ואורח חיים. במהלך המחקר שלי, גיליתי ארבעה גורמים, תכונות משותפות לבני מאה (100 שנים ומעלה), המשפיעים על בריאותם.
אני – מודעות לזמן – בני מאה מאמינים שהם עדיין כל חייהם לפניהם. הם מאמינים שיש להם את כל הזמן שבעולם. הם מתכננים את חייהם כאילו היו צעירים. ההתנהגות שלהם מראה שאף פעם לא מאוחר מדי לשנות ולקבל החלטות חשובות בחיים. המחקר שלי מצביע על כך שהאטה של תפיסת הזמן והחיים מבלי להרגיש שסוף הקיום קרוב תורמת לאריכות ימים על ידי הפחתת הלחץ של העומס בחיי היומיום. כאשר אתה מרגיש ממהר, האט.
II – מודעות לבריאות – בני מאה רואים בבריאות מצב שיש להם שליטה עליו. למעשה, כולנו במובן מסוים יכולים להשפיע על הבריאות שלנו, אם נאמין בכך, בהתבסס על ההיסטוריה שלנו ועל הוכחות לבריאות שלנו. זו לא רק משאלת לב ואפקט הפלצבו. כאן, אפקט הפלצבו מלווה בסוג מסוים של גישה ופעולות ספציפיות בעלות השפעה חזקה על מערכת החיסון. זוהי עובדה מאושרת שכאשר אדם מרגיש לא טוב, חסר אונים, מספר תאי הרוצח הטבעי (NK), הנלחמים בסרטן ובפתוגנים אחרים, יורד באופן משמעותי, מה שהופך אותו לרגיש יותר למחלות.
III – מודעות להזדקנות – אנשים מבוגרים רואים בהזדקנות הזדמנות ללמוד ולגלות דרכים חדשות להיות חזקים וחכמים יותר. הם רואים את העתיד כהזדמנות, ולא כצעד לקראת הזקנה והיחלשות. זה מגביר את הסקרנות הפנימית, וזה גם טוב לבריאות באמצעות שחרור של דופמין ונוירוטרנסמיטורים אחרים השומרים על בריאות המוח.
IV – מודעות לאהבה עצמית (קבלה עצמית, אהבה עצמית) – בני מאה טובים לעצמם, אוהבים את עצמם, יודעים את ערכם ורואים את חשיבותם לאחרים. הם מאמינים שהם אהובים ושווים לאהוב אותם. הערכה עצמית גבוהה חיונית לשמירה על הבריאות מכיוון שהיא משפיעה על האופן בו אנו מתייחסים לעצמנו, כמו גם על האופן שבו אנו מגיבים לאושר והאם אנו מקבלים בהכרת תודה את הדברים הטובים שנקרים בדרכנו. אנשים עם הערכה עצמית נמוכה מגיבים במתח (הורמוני סטרס) לדברים טובים שקורים להם כי הם מרגישים לא ראויים לחוות דברים טובים. כמובן, אלו תהליכים תת-מודעים.
ואיך אריכות ימים קשורה לגנטיקה? האם יש דבר כזה גן לאריכות ימים? למשל, אם יש לנו סבתא מאריכה ימים, האם היא יכולה לחכות גם לנו? האם ניתן לחזות זאת בדרך כלשהי?
ישנם גנים הקשורים לאריכות ימים, אך הם אינם נותנים מספיק מידע כדי לחזות אריכות ימים. לחלק מבני המאה יש את הגנים הללו לאריכות ימים, בעוד שלאחרים אין. כמו כן, טלומרים (כובעים בקצה הכרומוזומים), הנחשבים לסמנים של אריכות ימים (כמה שיותר זמן, יותר טוב), אינם אמינים עבור בני מאה – לחלקם יש טלומרים ארוכים ולאחרים יש טלומרים קצרים. גיליתי שגנטיקה מהווה רק 25 אחוז ממקרי אריכות ימים. מחקרים מדעיים אחרים מאשרים זאת. אני מניח ש-75 האחוזים הנותרים קשורים לאורח החיים, ובמיוחד לארבעת הגורמים שגיליתי שמשפיעים על אריכות ימים – תכונות נפוצות של בני מאה (שהוזכרו קודם לכן).
ואלה חדשות טובות מאוד! אז כל אחד מאיתנו, גם אם לא היו מקרים של אריכות ימים במשפחה, יכול להפוך ל”אפס בן מאה”?
גנטיקה משפחתית אינה חשובה כמו אורח החיים, במיוחד ארבעת הגורמים הללו המשותפים לבני מאה. באופן כללי, לרוב האנשים יש פוטנציאל לחיים ארוכים ובריאים, ללא קשר לגנטיקה. מחלות במשפחה עשויות להראות נטייה, אך אינן מבטיחות מחלה. אורח חיים וארבעת הגורמים שנדונו קודם לכן יכולים להשפיע על מניעת מחלות משפחתיות גנטיות. בני מאה בדרך כלל אינם חולים במחלות שהופיעו במשפחתם.
הרפואה כיום מכירה מקרים של אנשים שחיו לא 100, אלא אפילו 118 או 128 שנים. האם יש גבול עליון לחיי אדם? גיל שמעבר לו לא נוכל לעבור?
במקום להעריך מגבלת גיל עליון, יעיל יותר להתמקד כיצד להגדיל את אורך הבריאות ולא את אורך החיים. הסיבה לכך שבני מאה חיים חיים ארוכים היא שהם מתמודדים עם החיים יום אחר יום באנרגיה, במקום פשוט לנסות לשרוד זמן רב ככל האפשר. מחקרים עדכניים מראים שאנשים רבים בני 102 ומעלה נוטים פחות לחלות מאשר אנשים צעירים ב-20 שנה. נראה שככל שאתה ממשיך לחיות חיים בריאים, הגוף שלך לומד יותר מה מקור הבריאות שלו וכיצד לשמור עליה.
