חצבת
חצבת הינה מחלה וירלית הנחשבת למחלה אימתנית בעולם השלישי. מחלה זו תוארה לפני יותר מאלף שנים כאשר מהלך המחלה תואר בצורה מדויקת רק לפני כ 150 שנים. בשנת 1954 בודד הווירוס לראשונה ובשנת 1963 הומצא כנגדו חיסון פעיל שהיה יעיל מאוד. החיסון הוכנס לשימוש בארץ ע"י משרד הבריאות בשנת 1967.
המחלה כיסתה טרם החיסון את כל העולם. עד שנת 1963 כ 90% מכלל אוכלוסיית הילדים בעולם לקתה כבר במחלה זו.
שיעורי ההיארעות במדינת ישראל טרם החיסון עמדו על 77 ל 10000 תושבים (1967 )
בשנת 1979 ירדה ההיארעות ל 4 ל 100000. ובשנת 2001 שיעור ההיארעות ירד עד 3 למיליון תושבים. יש לציין כי מחלת החצבת נחשבת עד היום כמחלה קטלנית במיוחד. לפי ארגון הבריאות העולמי כפי שנלקח מאתר ה CDC האמריקאי הרי שבעולם השלישי חולים כל שנה במחלה זו כ 30 מליון בני אדם. הקף התמותה העולמי השנתי ממחלה זו נע סביב מליון בני אדם.

וירוס החצבת
וירוס החצבת שייך למשפחת הפאראמיקסו-וירוסים הווירוס פשוט וקטן יחסית ומכיל גדיל בודד של סיב RNA. לווירוס זה זן אחד בלבד. הווירוס רגיש מאוד לתנאים חיצוניים של האקלים ואינו שורד בתנאי טמפרטורה קיצוניים. הוא נהרס ע"י או וחום כאשר משך העמידות שלו באוויר לא עולה על שעתיים.
גם וירוס זה הנו טיפול אובליגטורי של הגזע האנושי – הוא מתקיים ומתרבה אך ורק באמצעות הגוף האנושי ואין לו שום מאגר אחר בטבע.
האדם לא נושא את הווירוס ולא קיים מאגר של נשאים שאינם חולים. כל אדם שאינו מחוסן יכול להדבק בחשיפה לווירוס כאשר מקדם ההדבקה בין בני האדם מגיע כמעט ל 100 אחוז.
ההדבקה טיפתית וכל התעטשות יכולה לשאת וירוס זה בקוטר הדבקה של כ 2 מטר. ולהישאר באוויר כשעתיים עד הגיע המארח הבא.
הווירוס חי בתחילת האביב בין החודשים מרץ למאי. קשה לנו לזכור את המצב בארץ לפני התחלת החיסון. בתקופה זו כל שנתיים לערך הייתה מתעוררת מגיפה קשה שפגעה ברוב אוכלוסיית הילדים הלא מחוסנים. מאז תחילת החיסון בשנת 1967 חלה ירידה כמעט ב99 אחוז במקרי ההדבקה כך שהיום רק מספר ילדים בודד נדבק כל שנה.