מאת: ערן צור

המחקר העוסק בתאי גזע (stem cells) , נחשב לאחד התחומים העתידים לשנות את פני הרפואה. הציפייה היא, כי בעתיד הלא רחוק, ייפתח מרחב חדש ועצום של פתרונות מהפכניים לעולם הרפואה בכלל, ולטיפול במחלות חשוכות מרפא בפרט, שיתבססו על ריפוי באמצעות תאי גזע. כבר כיום משתמשים בתאי גזע להשתלת מח-עצם לטיפול במחלות שונות.

על בסיס אותה ציפייה לפוטנציאל הרפואי הגלום בתאי הגזע, התפתח בשנים האחרונות תחום רפואי חדש לאיסוף ושימור תאי גזע מדם טבורי. דם חבל הטבור (הנשאר בשלייה לאחר הלידה), מכיל תאי גזע "צעירים" ואיכותיים במיוחד, ולכן משמש כמקור אלטרנטיבי של תאי גזע להשתלת מח עצם במחלות שונות. מהסיבה הזו, הוקמו בשנים האחרונות בנקים לאיסוף ושימור דם טבורי, המציעים מעין "תעודת ביטוח ביולוגית" פרטית לשימור הדם למקרה שיזדקקו לו בעתיד. יש ביניהם בנקים פרטיים המציעים את השירות תמורת תשלום, ויש בנקים ציבוריים שאינם גובים תשלום ומשמשים את כלל האוכלוסייה.

ההחלטה אם לשמר את הדם הטבורי של תינוקך הפכה לאחת הדילמות הנפוצות המתלוות כיום להיריון. נכון להיום, לשאלה האם להשקיע כמה אלפי שקלים בשימור הדם הטבורי, או פשוט להתעלם מהפניות של חברות וגופים שונים, המגיעים היום כמעט לכל יולדת, אין תשובה חד-משמעית. גם בקרב הרופאים הדעות עדיין חלוקות. יש הטוענים כי השקעה בשימור הדם הטבורי מבוססת על הבטחות שעוד אי אפשר לקיים, ויש המאמינים בעתיד הרפואי של תאי הגזע ובטוחים שחבל לזרוק את חבל הטבור לפח. אז כמו בכל החלטה חשובה - אין כמו העשרת הידע ולימוד הנושא, כדי לפתח כלים שייתנו בידנו את היכולת להחליט בעצמנו.

מהם תאי גזע?

תאי גזע הינם אבני היסוד של גוף האדם. הייחודיות שלהם נובעת משתי תכונות עיקריות, המבדילות אותם מתאים אחרים:
האחת, שהם עדיין תאים 'ניטרליים' שעדיין לא קיבלו את זהותם הסופית ואת ייעודם בגוף (עדיין לא עברו תהליכי התמיינות סופיים). לכן, הם מסוגלים להתמיין ולהפוך לפחות לסוג אחד של תא בוגר כגון, תא עור, תא שריר או כדורית דם ובכך, ליצור תאים חדשים ולשקם רקמות ואיברים שונים.
השנייה, שהם מסוגלים להתחלק ולהתרבות ללא הגבלה ולייצר תאים זהים ובכך, לשמר מאגר מתמיד של תאי גזע בלתי ממוינים (שלא רכשו ייעוד/זהות סופיים).

ניתן לחלק את תאי הגזע לשני סוגים:

'תאי גזע עובריים'
אלה הם תאי גזע המוצאים מ'עוברון' צעיר, ביום השישי שלאחר הפריית הביצית, טרם החזרתו לרחם.
לתאים הללו יש חלק פעיל וחשוב בשלבי ההתפתחות המוקדמים ביותר של העובר ומהם יתפתחו הרקמות והאיברים השונים של העובר.
תאי הגזע העובריים מהווים את מקור התאים המבטיח ביותר ליישומים קליניים בעתיד. כושר החידוש העצמי שלהם הינו בלתי מוגבל וניתן לקבל מהם, באופן תיאורטי, את כל אחת מרקמות גוף האדם. 


'תאי גזע בוגרים'
תאי גזע שבודדו מגופו של האדם לאחר הלידה, נחשבים כ'תאי גזע בוגרים'. לפיכך, גם תאי הגזע מחבל הטבור הינם תאי גזע בוגרים. הם תורמים לחידוש ובנייה יומיומיים של רקמות הגוף באדם הבוגר. תאי גזע בוגרים מסוגלים לשכפל את עצמם בתרבית במעבדה במידה מוגבלת בהשוואה לתאי הגזע העובריים, מה שמגביל את הפוטנציאל המחקרי שלהם.

מהיכן ניתן להפיק תאי גזע?

הפקת תאי גזע עובריים
בשנת 1998, במדיסון, וויסקונסין שבארה"ב, הצליחו חוקרים אמריקאים בשיתוף פעולה עם החוקרים מהמעבדה של פרופ' יוסף איצקוביץ-אלדור, מנהל חטיבת נשים ויולדות, בקריה הרפואית רמב"ם, לבודד לראשונה את תאי הגזע העובריים. תאים אלו מופקים מביציות שהופרו בתהליך הפרייה חוץ-גופית (Seience, 1998).
זמן קצר לאחר מכן, הצליחה ד"ר מיכל עמית ממעבדת המחקר של מחלקת נשים ויולדות ברמב"ם והפקולטה לרפואה של הטכניון, לבודד את תאי הגזע העובריים הראשונים בארץ, דבר שהעמיד את ישראל בחזית העולמית של המחקר בתחום זה.

הפקת תאי גזע בוגרים
קיימים סוגים שונים של 'תאי גזע בוגרים', אותם ניתן לבודד מרקמות שונות. תאים אלו שונים זה מזה בכושר הגדילה שלהם ובפוטנציאל להתמיין לתאים בוגרים מסוגים שונים. ברקמת מח העצם, למשל, קיימים תאי גזע 'המטופוייטים' (hematopoietic stem cells), האחראים על ייצור שוטף של תאי הדם השונים.
שאיבת התאים מתבצעת בדיקור ושאיבה במזרק ישירות מעצם האגן, כאשר החולה מורדם או מטופל באלחוש נגד כאבים.

ניתן גם לנייד תאי גזע מהעצמות לתוך מחזור הדם ע"י שימוש בתכשירים מיוחדים. לאחר שהתאים הגיעו למחזור הדם מבודדים אותם בפעולת דיאליזה.
האפשרות השלישית היא כאמור, לשאוב תאי גזע בוגרים (אך צעירים) מדם חבל הטבור מיד לאחר הלידה.

מהו הדם הטבורי?

השלייה וחבל הטבור הם האמצעי שדרכו מקבל העובר חמצן ומזון מגופה של אמו במהלך ההיריון ועד צאתו לאוויר העולם. לאחר ניתוק התינוק מחבל הטבור עתיד היה חבל הטבור להיזרק. אולם, מספר שנים לאחר בידוד תאי הגזע התגלה כי בשלייה נותר דם עשיר בתאי גזע איכותיים. זהו הדם הטבורי.

כיצד מתבצע התהליך?

ישנן שתי שיטות נפוצות לאיסוף הדם הטבורי מחבל הטבור: לאחר שהשלייה נפרדת מדופן הרחם וכשהשלייה עדיין בגוף האישה. שתיהן מתבצעות בחדר הלידה.

בשיטה הראשונה מונחת השלייה על מתקן תמיכה סטרילי, כשחבל הטבור תלוי גם הוא על המתקן. באמצעות מחט המוחדרת לחבל הטבור, שואבים כמות של כ-100 מיליליטר של דם טבורי.

השיטה השנייה זהה לשיטה הראשונה, אלא שבמהלכה התינוק עזב את רחם אימו ואילו השלייה עדיין נמצאת בגופה של היולדת. התהליך בשתי השיטות נמשך עד 30 דקות, ואינו כרוך בכאב. אגב, כמות הדם שנאסף (כ-100 מיליליטר) אמורה להתאים להשתלה באדם במשקל גוף של עד 45 ק"ג.

לאחר שנשאב, נאסף הדם הטבורי לשקית ובה חומר קרישה, ומוקפא בחנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות, המאפשרת לשמר את הדם לאורך זמן. מאחר ונטילת הדם הטבורי נחשבת לפעולה ניסיונית, היולדת מתבקשת לחתום על טופס הסכמה לביצוע ניסויים בבני אדם (למרות שאין מדובר בניסוי).
לאחר איסופו, מועבר הדם לבנק הדם הטבורי. שם הוא עובר בדיקה לאיתור מחלות ונגיפים ולאחר מכן הוא מסונן והכדוריות האדומות מוצאות ממנו. בסוף התהליך מאופסן הדם בהקפאה עמוקה (מינוס 196 מעלות) בחנקן נוזלי למשך 15-20 שנה.

עלות

בנקים פרטיים לשימור דם טבורי
חלק מהבנקים הפרטיים שולחים את הדם הטבורי שנאסף לשימור באירופה (בלגיה, הולנד), וחלק מאפסנים בבתי חולים בארץ. עלות שימור ואחסון דם טבורי מגיעה לסכום ראשוני של 2,000 דולר בקירוב ולכ- 100 דולר לכל שנת אחסנה (על פי נתונים משנת 2005).

מאגר הדם הטבורי הלאומי
ב-2003 הוקם לראשונה בישראל, על ידי מגן דוד אדום, בשיתוף משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, בנק דם טבורי ציבורי, כחלק ממאגר בינלאומי. התרומה לבנק הציבורי היא בחינם ומקנה ביטוח לתורם ולמשפחתו. כל דגימת דם עוברת סיווג רקמות, ונתוניה מועברים למחשב המאגר הבינלאומי. בעת הצורך יעביר הבנק את התרומה לנזקק, מבלי שפרטי התורם ייחשפו.
לאחרונה, בעקבות הצעת חוק שהתקבלה בכנסת, הוסדרה התמיכה הממשלתית בבנק הדם הטבורי הציבורי, במטרה להגיע לכיסוי גנטי מלא של כל האוכלוסייה.

שימור דם הטבור בבנק פרטי - האם זה כדאי?

השאלה האם כדאי לשמר את הדם הטבורי נוגעת לא מעט בתחום הנסתר של ראיית הנולד. הן לגבי מימוש הפוטנציאל שעל פי החוקרים טמון בתאי הגזע והן לגבי הסיכויים, שחס וחלילה, היילוד או מישהו מבני משפחתו הקרובים יזדקקו בעתיד להשתלת מח עצם.
הסיכוי שיעשה שימוש בדם הטבורי שנשמר לריפוי מחלה בילד ממנו נלקח הדם ונשמר בזמן הלידה מוערך ב-1 ל-10,000.

השימושים האפשריים כיום בתאי גזע מהדם הטבורי

כיום, משמשים תאי גזע בעיקר לצורך טיפול במחלות סרטניות, תורשתיות וחיסוניות. כבר כיום ישנן מחלות שהאפשרות היחידה לטפל בהן היא בהשתלת מח עצם. השתלת מח עצם בחולי לוקמיה, לדוגמא, יוצרת בגופם מערכת דם חדשה ובריאה לחלוטין.

טיפולים שכבר נעשו בתאי גזע מהדם הטבורי

עד היום בוצעו בעולם יותר מ-3,000 השתלות של מח עצם שהופק מדם טבורי, רובן בילדים. במקרים המעטים שבהם השתמשו בדם טבורי להשתלה במבוגרים לא נרשמו הצלחות גדולות. דם חבל הטבור מתאים בעיקר וכמעט רק לילדים החולים במחלות ממאירות מסוימות, במחלות גנטיות של מערכת החיסון (כמו ילדי הבועה) או במחלות שבהן יש כשל של מח העצם. לכן בינתיים, הם הנזקקים העיקריים לשירות זה, שבמקרים מסוימים יכול להיות טוב יותר מהשתלת מח עצם רגילה.

הפוטנציאל העתידי של תאי גזע מהדם הטבורי

חוקרים מאמינים כי בתאי הגזע מהדם הטבורי אגור פוטנציאל רב, והם יכולים לשמש כאבן בניין לטיפול במחלות רבות ושונות בעתיד. המחקר הרפואי העוסק בתאים אלה שואף לפתח ולרפא על-ידם הרבה יותר: רקמות עצם וסחוס, כלי דם, תאי לב, תאי מערכת עצבים מרכזית ועוד. בתחום המחקרי כבר נרשמו הצלחות ראשוניות בפיתוח גישות טיפוליות חדשניות, במחלות בהן נפגעים או נהרסים תאים בוגרים, כגון: תאי עצב מייצרי דופאמין במחלת פרקינסון או תאי לבלב מייצרי אינסולין במחלת הסוכרת. אולם, מרבית השימושים הללו נמצאים עדיין בתחום הניסיוני.

הקושי למצוא תורם
לרוב האנשים הזקוקים להשתלת מח עצם קשה כיום למצוא תורמים מתאימים. מעבר לכך, ההשתלה עצמה כרוכה בלא מעט כאב אצל התורם. הדם הטבורי (הנשאר בשלייה לאחר הלידה), יכול לשמש אלטרנטיבה כמקור של תאי גזע עובריים, למקרה שאותו עובר לכשיגדל, יזדקק אי פעם להשתלת מח עצם.

תאי גזע ממקורות אחרים

באופן טבעי, הבנקים הפרטיים לשימור הדם הטבורי נוטים לפתח את התיאוריה כי איסוף הדם הטבורי היא הזדמנות חד-פעמית, המתאפשרת רק בלידה. כך שאם לא נעלה על הרכבת ומחר או בעוד מספר שנים תגיע פתאום פריצת הדרך...
אולם, כבר היום ניתן לאסוף תאי גזע בשיטות שונות גם בדם רגיל, ואולי אין צורך באיסוף הדם הטבורי למטרה זו. סביר להניח ששיטות אלו יתפתחו ויתייעלו עם השנים במקביל להתפתחות המחקר בתחום.

 
כיצד לבחור בנק דם טבורי פרטי?

ההחלטה לשמר את הדם הטבורי בבנק פרטי הינה עסקה לטווח ארוך, שבה כלולים פרמטרים רפואיים וטכנולוגיים, שרק מעטים באמת מבינים בהם. לכן, מעבר למחיר העסקה, כדאי גם לדעת ולברר את הפרטים הבאים:

מספר שנות השימור -  עד היום הוכח שניתן לשמר את הדם הטבורי למשך 20 שנה. לכן, על כל הבטחה מעבר לזה מרחף עדיין סימן שאלה ויש לקחת אותה בעירבון מוגבל.
את מי מכסה הביטוח -  בדקו אם הפוליסה מכסה גם את ההורים והאחים במשפחה.
את מה מכסה הביטוח – האם הוא כולל גם איתור מנה חלופית, האם הוא כולל  הטסה לחו"ל ובחזרה, האם הוא מכסה גם יילוד שנולד חולה?
מקום שמירת הדם – בחו"ל או בישראל - בשניהם חשוב לבדוק שאכן מדובר במקום מוכר בתחום, שערוך לשמירה לטווח ארוך.
הקפאת הדגימה – קיימות שתי שיטות הקפאה: הקפאה הדרגתית של מעלת צלסיוס בדקה והקפאה מיידית. ההקפאה ההדרגתית נחשבת בטוחה יותר.
עיבוד הדגימה – קיימות שתי שיטות עיבוד: מכאנית וידנית. העיבוד המכאני עדיף.
 
 
החברות הפרטיות לאיסוף דם טבורי

ביוקורד 1-800-80-81-82
טבורית 1-700-500-117
קריו-סל 09-9515333
תא לחיים 1-700-700-577

השירות במימון פרטי ובתיאום מראש,ישירות מול החברה.

כמו כן, יולדת המעוניינת לתרום דם טבורי לבנק ציבורי, יכולה לפנות למד"א המפעילה בנק דם ציבורי בבתי החולים באזור המרכז והדרום בלבד. פרטים בטלפון 1-800-400-101
 
 
 פרסום ראשון: מרכז רפואי רמב"ם